�ݺ�ߣshows by User: GilLitov

�ݺ�ߣshows by User: GilLitov / http://www.slideshare.net/images/logo.gif �ݺ�ߣshows by User: GilLitov / Sat, 30 Apr 2016 08:49:35 GMT �ݺ�ߣShare feed for �ݺ�ߣshows by User: GilLitov מידת יעילותן של תוכניות הבראה ברשויות המקומיות (מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה) /slideshow/ss-61527110/61527110 random-160430084935
במהלך שלושת העשורים האחרונים נמצא השלטון המקומי במרכזו של משבר הפורץ במחזוריות מידי מספר שנים )בן בסט ודהן, 2113 ; חסון וחזן, 0117 (. בשנים 2110-2116 נקלעו רבות מהרשויות המקומיות למשבר כלכלי חמור שבעקבותיו התערבה הממשלה בניהול חלק מהרשויות, החל מגיבושה של תוכנית הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של .) הדרג הנבחר )בן בסט ודהן, 2113 התערבות הממשלה באה לידי ביטוי במספר אלטרנטיבות שלעיתים שולבו: 0( מינוי ועדות קרואות ( 2( איחוד רשויות מקומיות ( 2( תוכניות הבראה עם מינוי של חשב מלווה וללא חשב מלווה. ( המחקר הנוכחי מתמקד באלטרנטיבה השלישית: תוכניות הבראה. במחקר זה נבדקה מידת הצלחתן של תוכניות ההבראה במתכונתן הישראלית, כלומר מדיניות של צמצום והפחתה משולבת באסדרה צמודה ביותר של השלטון המרכזי. "הצלחת" תוכנית הבראה הוגדרה כשינוי ביכולות הארגוניות של הרשות המקומית בכלל ושינוי יכולות הליבה של הרשות בפרט. במטרה לברר את מידת ההצלחה של תכניות הבראה נמדדה ההשפעה של תכנית הבראה על יכולות הארגון של הרשות המקומית באמצעות שלושה משתנים: קיומה של מדיניות התחדשות ברשות המקומית, איתנות פיננסית של הרשות המקומית ומדיניות של ארגון מחדש ברשות )להלן, המשתנים התלויים(. ייחודו של המחקר בהתמקדותו בהשלכות של תכניות ההבראה במתכונתן הישראלית על גורמים פנים ארגוניים בלבד ברשויות המקומיות, גורמים שבכוחם לייצר פוטנציאל התפתחות ויציבות כלכלית של הרשות המקומית. מגמות אלה המלמדות על מידת ההצלחה של תוכניות ההבראה נבחנות במחקר זה לאורך זמן ממושך ממועד סיומה כך שניתן יהיה לבחון את מידת היציבות וההמשכיות של פוטנציאל ההבראה וללמוד על מרכיבים חיוניים יותר או פחות להצלחתם של תהליכים אלה. המחקר מציע מודל לתוכניות ההבראה ברשויות המקומיות, המבוסס על תהליך שבו צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים ברשות המקומית יקבלו פיצוי באמצעות התייעלות הארגון על ידי תהליכים של התחדשות וארגון מחדש של המשאבים הלא מוחשיים. תהליך משולב זה עשוי להוביל לשינוי ביכולות הליבה של הרשות המקומית ולייצובה הכלכלי. 9 המחקר נערך עבור השנים 2112-2113 וכלל 01 רשויות מקומיות שקיימו תוכניות הבראה בתקופה זו על פי המתווה של משרד הפנים. הרשויות בקבוצת המדגם נבחרו לפי התפלגותם הסוציו-אקונומית של כלל הרשויות שהפעילו תוכניות הבראה. כמו כן לקבוצת הביקורת נבחרו ונמדדו שלוש רשויות מקומיות שלא הנהיגו תכנית הבראה. השערות המחקר הציעו יחס ישיר בין רמת מדיניות צמצום והפחתה למדיניות של התחדשות, ארגון מחדש ורמת האיתנות הפיננסית. תוצאות המחקר מאששות את השערות המחקר, בהצביען על מדיניות של צמצום והפחתה תחת אסדרה צמודה לאורך כל תקופת ההבראה כפתרון הנכון שמביא לתוצאות גם ברמת האיתנות הפיננסית, ברמת מדיניות ההתחדשות וברמת הארגון מחדש. במחקר מובאים התייחסויות ברמת פרשנות גבוהה יותר לגבי השערות המחקר. משמעות התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי היא, שמדיניות של צמצום והפחתה מביאה לייצוב המערכת הפיננסית של הרשות והגדלתם של יכולות הארגון בכלל ויכולות הליבה של הרשות המקומית בפרט הם המרכיבים שבכוחם ליצור פוטנציאל עתידי של צמיחה ואיתנות הרשות. ]]>
במהלך שלושת העשורים האחרונים נמצא השלטון המקומי במרכזו של משבר הפורץ במחזוריות מידי מספר שנים )בן בסט ודהן, 2113 ; חסון וחזן, 0117 (. בשנים 2110-2116 נקלעו רבות מהרשויות המקומיות למשבר כלכלי חמור שבעקבותיו התערבה הממשלה בניהול חלק מהרשויות, החל מגיבושה של תוכנית הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של .) הדרג הנבחר )בן בסט ודהן, 2113 התערבות הממשלה באה לידי ביטוי במספר אלטרנטיבות שלעיתים שולבו: 0( מינוי ועדות קרואות ( 2( איחוד רשויות מקומיות ( 2( תוכניות הבראה עם מינוי של חשב מלווה וללא חשב מלווה. ( המחקר הנוכחי מתמקד באלטרנטיבה השלישית: תוכניות הבראה. במחקר זה נבדקה מידת הצלחתן של תוכניות ההבראה במתכונתן הישראלית, כלומר מדיניות של צמצום והפחתה משולבת באסדרה צמודה ביותר של השלטון המרכזי. "הצלחת" תוכנית הבראה הוגדרה כשינוי ביכולות הארגוניות של הרשות המקומית בכלל ושינוי יכולות הליבה של הרשות בפרט. במטרה לברר את מידת ההצלחה של תכניות הבראה נמדדה ההשפעה של תכנית הבראה על יכולות הארגון של הרשות המקומית באמצעות שלושה משתנים: קיומה של מדיניות התחדשות ברשות המקומית, איתנות פיננסית של הרשות המקומית ומדיניות של ארגון מחדש ברשות )להלן, המשתנים התלויים(. ייחודו של המחקר בהתמקדותו בהשלכות של תכניות ההבראה במתכונתן הישראלית על גורמים פנים ארגוניים בלבד ברשויות המקומיות, גורמים שבכוחם לייצר פוטנציאל התפתחות ויציבות כלכלית של הרשות המקומית. מגמות אלה המלמדות על מידת ההצלחה של תוכניות ההבראה נבחנות במחקר זה לאורך זמן ממושך ממועד סיומה כך שניתן יהיה לבחון את מידת היציבות וההמשכיות של פוטנציאל ההבראה וללמוד על מרכיבים חיוניים יותר או פחות להצלחתם של תהליכים אלה. המחקר מציע מודל לתוכניות ההבראה ברשויות המקומיות, המבוסס על תהליך שבו צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים ברשות המקומית יקבלו פיצוי באמצעות התייעלות הארגון על ידי תהליכים של התחדשות וארגון מחדש של המשאבים הלא מוחשיים. תהליך משולב זה עשוי להוביל לשינוי ביכולות הליבה של הרשות המקומית ולייצובה הכלכלי. 9 המחקר נערך עבור השנים 2112-2113 וכלל 01 רשויות מקומיות שקיימו תוכניות הבראה בתקופה זו על פי המתווה של משרד הפנים. הרשויות בקבוצת המדגם נבחרו לפי התפלגותם הסוציו-אקונומית של כלל הרשויות שהפעילו תוכניות הבראה. כמו כן לקבוצת הביקורת נבחרו ונמדדו שלוש רשויות מקומיות שלא הנהיגו תכנית הבראה. השערות המחקר הציעו יחס ישיר בין רמת מדיניות צמצום והפחתה למדיניות של התחדשות, ארגון מחדש ורמת האיתנות הפיננסית. תוצאות המחקר מאששות את השערות המחקר, בהצביען על מדיניות של צמצום והפחתה תחת אסדרה צמודה לאורך כל תקופת ההבראה כפתרון הנכון שמביא לתוצאות גם ברמת האיתנות הפיננסית, ברמת מדיניות ההתחדשות וברמת הארגון מחדש. במחקר מובאים התייחסויות ברמת פרשנות גבוהה יותר לגבי השערות המחקר. משמעות התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי היא, שמדיניות של צמצום והפחתה מביאה לייצוב המערכת הפיננסית של הרשות והגדלתם של יכולות הארגון בכלל ויכולות הליבה של הרשות המקומית בפרט הם המרכיבים שבכוחם ליצור פוטנציאל עתידי של צמיחה ואיתנות הרשות. ]]> Sat, 30 Apr 2016 08:49:35 GMT /slideshow/ss-61527110/61527110 GilLitov@slideshare.net(GilLitov) מידת יעילותן של תוכניות הבראה ברשויות המקומיות (מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה) GilLitov במהלך שלושת העשורים האחרונים נמצא השלטון המקומי במרכזו של משבר הפורץ במחזוריות מידי מספר שנים )בן בסט ודהן, 2113 ; חסון וחזן, 0117 (. בשנים 2110-2116 נקלעו רבות מהרשויות המקומיות למשבר כלכלי חמור שבעקבותיו התערבה הממשלה בניהול חלק מהרשויות, החל מגיבושה של תוכנית הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של .) הדרג הנבחר )בן בסט ודהן, 2113 התערבות הממשלה באה לידי ביטוי במספר אלטרנטיבות שלעיתים שולבו: 0( מינוי ועדות קרואות ( 2( איחוד רשויות מקומיות ( 2( תוכניות הבראה עם מינוי של חשב מלווה וללא חשב מלווה. ( המחקר הנוכחי מתמקד באלטרנטיבה השלישית: תוכניות הבראה. במחקר זה נבדקה מידת הצלחתן של תוכניות ההבראה במתכונתן הישראלית, כלומר מדיניות של צמצום והפחתה משולבת באסדרה צמודה ביותר של השלטון המרכזי. "הצלחת" תוכנית הבראה הוגדרה כשינוי ביכולות הארגוניות של הרשות המקומית בכלל ושינוי יכולות הליבה של הרשות בפרט. במטרה לברר את מידת ההצלחה של תכניות הבראה נמדדה ההשפעה של תכנית הבראה על יכולות הארגון של הרשות המקומית באמצעות שלושה משתנים: קיומה של מדיניות התחדשות ברשות המקומית, איתנות פיננסית של הרשות המקומית ומדיניות של ארגון מחדש ברשות )להלן, המשתנים התלויים(. ייחודו של המחקר בהתמקדותו בהשלכות של תכניות ההבראה במתכונתן הישראלית על גורמים פנים ארגוניים בלבד ברשויות המקומיות, גורמים שבכוחם לייצר פוטנציאל התפתחות ויציבות כלכלית של הרשות המקומית. מגמות אלה המלמדות על מידת ההצלחה של תוכניות ההבראה נבחנות במחקר זה לאורך זמן ממושך ממועד סיומה כך שניתן יהיה לבחון את מידת היציבות וההמשכיות של פוטנציאל ההבראה וללמוד על מרכיבים חיוניים יותר או פחות להצלחתם של תהליכים אלה. המחקר מציע מודל לתוכניות ההבראה ברשויות המקומיות, המבוסס על תהליך שבו צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים ברשות המקומית יקבלו פיצוי באמצעות התייעלות הארגון על ידי תהליכים של התחדשות וארגון מחדש של המשאבים הלא מוחשיים. תהליך משולב זה עשוי להוביל לשינוי ביכולות הליבה של הרשות המקומית ולייצובה הכלכלי. 9 המחקר נערך עבור השנים 2112-2113 וכלל 01 רשויות מקומיות שקיימו תוכניות הבראה בתקופה זו על פי המתווה של משרד הפנים. הרשויות בקבוצת המדגם נבחרו לפי התפלגותם הסוציו-אקונומית של כלל הרשויות שהפעילו תוכניות הבראה. כמו כן לקבוצת הביקורת נבחרו ונמדדו שלוש רשויות מקומיות שלא הנהיגו תכנית הבראה. השערות המחקר הציעו יחס ישיר בין רמת מדיניות צמצום והפחתה למדיניות של התחדשות, ארגון מחדש ורמת האיתנות הפיננסית. תוצאות המחקר מאששות את השערות המחקר, בהצביען על מדיניות של צמצום והפחתה תחת אסדרה צמודה לאורך כל תקופת ההבראה כפתרון הנכון שמביא לתוצאות גם ברמת האיתנות הפיננסית, ברמת מדיניות ההתחדשות וברמת הארגון מחדש. במחקר מובאים התייחסויות ברמת פרשנות גבוהה יותר לגבי השערות המחקר. משמעות התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי היא, שמדיניות של צמצום והפחתה מביאה לייצוב המערכת הפיננסית של הרשות והגדלתם של יכולות הארגון בכלל ויכולות הליבה של הרשות המקומית בפרט הם המרכיבים שבכוחם ליצור פוטנציאל עתידי של צמיחה ואיתנות הרשות. <img style="border:1px solid #C3E6D8;float:right;" alt="" src="https://cdn.slidesharecdn.com/ss_thumbnails/random-160430084935-thumbnail.jpg?width=120&height=120&fit=bounds" /><br> במהלך שלושת העשורים האחרונים נמצא השלטון המקומי במרכזו של משבר הפורץ במחזוריות מידי מספר שנים )בן בסט ודהן, 2113 ; חסון וחזן, 0117 (. בשנים 2110-2116 נקלעו רבות מהרשויות המקומיות למשבר כלכלי חמור שבעקבותיו התערבה הממשלה בניהול חלק מהרשויות, החל מגיבושה של תוכנית הבראה ועד כדי הפקעת הסמכויות של .) הדרג הנבחר )בן בסט ודהן, 2113 התערבות הממשלה באה לידי ביטוי במספר אלטרנטיבות שלעיתים שולבו: 0( מינוי ועדות קרואות ( 2( איחוד רשויות מקומיות ( 2( תוכניות הבראה עם מינוי של חשב מלווה וללא חשב מלווה. ( המחקר הנוכחי מתמקד באלטרנטיבה השלישית: תוכניות הבראה. במחקר זה נבדקה מידת הצלחתן של תוכניות ההבראה במתכונתן הישראלית, כלומר מדיניות של צמצום והפחתה משולבת באסדרה צמודה ביותר של השלטון המרכזי. "הצלחת" תוכנית הבראה הוגדרה כשינוי ביכולות הארגוניות של הרשות המקומית בכלל ושינוי יכולות הליבה של הרשות בפרט. במטרה לברר את מידת ההצלחה של תכניות הבראה נמדדה ההשפעה של תכנית הבראה על יכולות הארגון של הרשות המקומית באמצעות שלושה משתנים: קיומה של מדיניות התחדשות ברשות המקומית, איתנות פיננסית של הרשות המקומית ומדיניות של ארגון מחדש ברשות )להלן, המשתנים התלויים(. ייחודו של המחקר בהתמקדותו בהשלכות של תכניות ההבראה במתכונתן הישראלית על גורמים פנים ארגוניים בלבד ברשויות המקומיות, גורמים שבכוחם לייצר פוטנציאל התפתחות ויציבות כלכלית של הרשות המקומית. מגמות אלה המלמדות על מידת ההצלחה של תוכניות ההבראה נבחנות במחקר זה לאורך זמן ממושך ממועד סיומה כך שניתן יהיה לבחון את מידת היציבות וההמשכיות של פוטנציאל ההבראה וללמוד על מרכיבים חיוניים יותר או פחות להצלחתם של תהליכים אלה. המחקר מציע מודל לתוכניות ההבראה ברשויות המקומיות, המבוסס על תהליך שבו צמצום והפחתה של המשאבים המוחשיים ברשות המקומית יקבלו פיצוי באמצעות התייעלות הארגון על ידי תהליכים של התחדשות וארגון מחדש של המשאבים הלא מוחשיים. תהליך משולב זה עשוי להוביל לשינוי ביכולות הליבה של הרשות המקומית ולייצובה הכלכלי. 9 המחקר נערך עבור השנים 2112-2113 וכלל 01 רשויות מקומיות שקיימו תוכניות הבראה בתקופה זו על פי המתווה של משרד הפנים. הרשויות בקבוצת המדגם נבחרו לפי התפלגותם הסוציו-אקונומית של כלל הרשויות שהפעילו תוכניות הבראה. כמו כן לקבוצת הביקורת נבחרו ונמדדו שלוש רשויות מקומיות שלא הנהיגו תכנית הבראה. השערות המחקר הציעו יחס ישיר בין רמת מדיניות צמצום והפחתה למדיניות של התחדשות, ארגון מחדש ורמת האיתנות הפיננסית. תוצאות המחקר מאששות את השערות המחקר, בהצביען על מדיניות של צמצום והפחתה תחת אסדרה צמודה לאורך כל תקופת ההבראה כפתרון הנכון שמביא לתוצאות גם ברמת האיתנות הפיננסית, ברמת מדיניות ההתחדשות וברמת הארגון מחדש. במחקר מובאים התייחסויות ברמת פרשנות גבוהה יותר לגבי השערות המחקר. משמעות התוצאות שהתקבלו במחקר הנוכחי היא, שמדיניות של צמצום והפחתה מביאה לייצוב המערכת הפיננסית של הרשות והגדלתם של יכולות הארגון בכלל ויכולות הליבה של הרשות המקומית בפרט הם המרכיבים שבכוחם ליצור פוטנציאל עתידי של צמיחה ואיתנות הרשות.

מידת יעילותן של תוכניות הבראה ברשויות המקומיות (מדיניות של צמצום והפחתה תחת רגולציה) from Gil Litov

]]> 174 5 https://cdn.slidesharecdn.com/ss_thumbnails/random-160430084935-thumbnail.jpg?width=120&height=120&fit=bounds document Black http://activitystrea.ms/schema/1.0/post

http://activitystrea.ms/schema/1.0/posted

0 https://public.slidesharecdn.com/v2/images/profile-picture.png