�ݺ�ߣ

Editing and/or altering this presentation is prohibited. Any use of the material from the presentation is prohibited, unless written permission is obtained from the copyrights holder – Guy Shachar Warning This presentation is protected by copyright laws

אין לערוך כל שינוי ו / או הוספה למצגת אין לעשות כל שימוש בחומר מתוך המצגת ( לרבות תמונות וטקסט ) ללא אישור מפורש בכתב מבעל הזכויות – גיא שחר המצגת ניתנת להפצה כמו שהיא בפורמט PPS בלבד א זהרה ! מצגת זו מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים

ברלין – מסע יהודי www.guyshachar.com Berlin – A Jewish Journey

לגרסה For the English version click here: English עברית המשיכו לדפדף

לפני שהגעתי לברלין שמעתי רבות על עברה הסוער וההווה הרבגוני שלה . אבל אף אחד לא הכין אותי לחוויה היהודית של ברלין .

המוזיאון היהודי בשכונת קרויצברג . מוצג בפני עצמו , אטרקציה שקשה להתעלם ממנה , אבל ... משהו מושך לחוות דווקא את ברלין היהודית שבחוץ ...

אנדרטת השואה ממוקמת בטבורה של העיר , לא הרחק משער ברנדנבורג ופארק טירגרטן . שוטטות במבוך הגדול של 2711 קוביות הבטון גורם לתחושת אי - נוחות . ולאו דווקא בגלל האירועים שלזכרם הוקמה .

אולי אלו החיוכים הסטנדרטיים לכבוד הצילום

ואולי העובדה שהמבנה אינו בהכרח יוצר את האפקט אליו חתרו המתכננים .

נראה שביום שמש ברלינאי , הופכת האנדרטה למגרש המשחקים הכי חם בעיר , ורק מעוררת את המחלוקת שהתחוללה סביב הקמתה .

אולי את האתרים בהקשר יהודי בברלין צריך לראות " On Location ". והם לאו דווקא חייבים להיות אנדרטאות ענקיות . האמן גונטר דמניג בחר להנציח יהודים ושאר בני מיעוטים שנרדפו על ידי הנאצים . על פי רישומים , בין השאר מיד ושם , הוא הטביע על המדרכות בשכונת קרויצברג לוחות זיכרון ליד מקום מגוריהם לפני שנשלחו להשמדה . ההיתקלות הכמעט אקראית בלוחות הזיכרון מטרידה ומעוררת , ומיקום ההתרחשות היכן שחיו הנרדפים , הופכת את ההנצחה למשמעותית .

במערב קרויצברג , ליד קטע שהשתמר מחומת ברלין , שוכן אתר " טופוגרפיה של טרור ". ללא התחכמויות של אדריכלים , בשטח פתוח אליו הכניסה חופשית , מוצגים תצלומי ענק מתקופת גרמניה הנאצית , בהם אלה המתעדים את רדיפות היהודים . די בתצלומים כדי לזעזע , בבחינת " תמונה שווה אלף מילים ". בימים אלה מוקם במקום " מרכז " רשמי . האם ישמר את האפקט הכמעט ספונטני שמייצרת התצוגה העכשווית ?

בתי כנסת ובתי קברות

כאשר חולפים ברחוב Oranienburger אי אפשר להתעלם מבית הכנסת החדש ( Neue Synagoge ), שכיפתו המוזהבת בולטת למרחקים . נבנה בשנים 1859- 1866, והכיל מעל 3000 מושבים – הגדול בגרמניה . היות שנבנה על מגרש צר וארוך , אולם התפילה הגדול מוקם הרחק מאחורי החזית הנראית בתמונה , הבנויה בסגנון מורי - ספרדי המזכיר אלמנטים מאדריכלות מוסלמית .

בית הכנסת הועלה באש בליל הבדולח , אך לא נהרס , בין השאר תודות למפקד המשטרה המקומי שהניס את ההמון הנאצי . מה שלא עשו הגרמנים עשו בנות הברית - הבניין ספג נזק כבד בעקבות ההפצצות בשנת 1943. המבנה הוכרז כמסוכן , ובשנות החמישים המזרח - גרמנים הרסו את אולם התפילה המרכזי שלו . החלקים שנותרו - אולם הכניסה המרכזי והכיפה , שוקמו בסוף המאה העשרים , ונפתחו למבקרים . מבפנים ניתן להתרשם מאיכותו האומנותית של המבנה , אולם חסרונו של אולם התפילה צובט בחוזקה בלב .

לא הרחק מבית הכנסת שוכן בית הקברות היהודי הישן , בו נקברו אלפי יהודים במאות 17 עד 19. האמנם ? את פני הבאים מקבל שטח ריק ובמרכזו מצבה בודדה של הפילוסוף משה מנדלסון . אפילו מצבה זו – משוחזרת . בשנת 1943 הרסו הנאצים את המקום לחלוטין .

ובכל זאת משהו נשאר מתפארתה של יהדות ברלין . בבית הקברות היהודי " השני " המצבות העתיקות בתוך היער העבות משרות תחושת קדושה ומסתורין , מזכירות קצת את בית הקברות העתיק בפראג .

בית קברות זה שוכן ב - Schönhauser Allee 35 בפרנצלאואר ברג , ונפתח באמצע המאה ה -19. למעלה מעשרים אלף קברים מצויים בו , ונשתמרו כאן לתפארת מצבות אישיות ומשפחתיות . שוטטות בין הקברים היא כמו מסע לחיי הקהילה שהייתה ואיננה עוד .

באותה שכונה , ב - Rykestrasse 53 , שוכן אחד מבתי הכנסת המעניינים בעיר . הבניין בחזית שימש כבית ספר יסודי , שהלך ונעשה מרכזי בתקופת הנאצים , כשילדים יהודים סולקו מבתי ספר גרמניים .

החזית אינה מסגירה את יופיו של בית הכנסת – לאחר שעוברים את שער הכניסה בבניין שבחזית , נכנסים לחצר גדולה שבעורפה שוכן מבנה בית הכנסת . הוא נפתח ב -1904 לאחר עשרה חודשי בניה בסך הכל . מיקומו הפנימי הציל אותו מפגיעה קשה בליל הבדולח .

בית הכנסת שרד את השלטון הנאצי ומלחמת העולם השניה . עם חלוקת העיר שירת את יהודי מזרח ברלין , הקומץ שנותר לאחר השואה . כיום זהו בית כנסת פעיל , המשמש גם כאולם תרבות – לא מזמן הופיע כאן הפרויקט של עידן רייכל .

הגיעה העת לנסוע מחוץ לברלין , לאתר עליו שמענו בשיעורי ההיסטוריה על השואה . בואנזי נערכה ועידה מכרעת בנוגע ל " פתרון הסופי " של השמדת יהודי אירופה , והמקום בו נערכה פתוח כיום לביקורים . עצם הנסיעה לשם ברכבת מעוררת תחושה לא נעימה .

" וילה ואנזי " היא בית מפואר שנבנה עבור איש עסקים גרמני ועבר כמה גלגולים עד ששימש את ממשל הרייך . כשמתקרבים למקום , אי אפשר להתעלם מארבעת פסלי הילדים המתנוססים על ראש חזיתו .

הוילה שוכנת על גדת אגם גדול (" ואנזי ") באחד הפרברים האמידים של ברלין . כיום משמש המקום כמוזיאון ומרכז תיעוד ולימוד השואה . בחדרים תערוכה מקיפה המציגה בין השאר את שורשי תורת הגזע הנאצית .

הכניסה לחדר בו התקיימה ממש הועידה מלווה בתחושת צמרמורת . היא נערכה ב -20 בינואר 1942 ונוהלה על - ידי ריינהרד היידריך , ראש " המשרד הראשי לבטחון הרייך ", בהשתתפות 14 נציגים מגופי ממשל שונים , בהם אדולף אייכמן . ראוי לזכור , שהשמדת יהודי אירופה על - ידי הנאצים כבר החלה עוד הרבה לפני הועידה . גם ההחלטה על ביצוע ה " פתרון הסופי של הבעיה היהודית " כבר נעשתה . ובכל זאת , חשיבותה של הועידה היא בעבודת המטה שנעשתה כאן לדיון בפרטי תהליך ההשמדה , הבטחת שיתוף הפעולה בין הגורמים , כמו גם בהגדרה מדויקת של מיהו " יהודי " לצורך העניין . ועידת ואנזי תהא לעולם סמל לפעילותה הבלתי נתפסת של המכונה הנאצית .

אחד המוצגים המזעזעים ביותר בחדר הוא דף " שיעורי הבית " שהכין אדולף אייכמן לרגל הועידה : " ספירת מלאי " היהודים באירופה . הרשימה מחולקת לארצות שתחת שלטון הרייך ( A ) וארצות שותפות או יריבות לרייך ( B ). אסטוניה מוצגת כ " נקייה מיהודים ( judenfrei )", בעקבות השמדת יהודיה בסוף 1941. אפילו 200 יהודי אלבניה לא נפקדים מהרשימה . בסך הכל מסתכם מספר היהודים ב " למעלה מ -11 מיליון ".

האם מישהו יכול להסביר הכיצד נערך דיון מפלצתי שכזה בחדר שזהו הנוף הנשקף ממנו ?

בחזרה מואנזי עוצרת הרכבת בגרונוואלד . הרציפים בתחנה שוקקי חיים , ומשרתים את השכונה היוקרתית גרונוואלד , שכשמה כן היא – טובלת בירוק .

ואולם , אפילו המנהרה המקשרת בין הרציפים מרמזת על משהו אפל . מנהרת הזמן הזאת מובילה שישים ומשהו שנים אחורה , לרציף מספר 17...

רציף 17 אינו פעיל יותר . הוא עשוי כולו לוחות ברזל קרים . כל לוח מוקדש לטרנספורט שיצא מתחנה זו ממש אל מחנות הריכוז וההשמדה מאוקטובר 1941 ועד פברואר 1945.

מדהים עד כמה קרוב רציף 17 לרציפים הפעילים של תחנת גרונוואלד , ולמרות זאת שורר בו שקט צלמוות . כמעט שליש מיהודי גרמניה גרו לפני השואה בברלין . מספרם נאמד בכ -170,000 נפש . לאחר המלחמה שרדו כ -8,000 בלבד . למעלה מ - 50,000 יהודים נשלחו מתחנת גרונוואלד למחנות הריכוז וההשמדה .

והחיים בברלין נמשכים . מאחורי הרציף , מחוץ לתחנה , מבלים בפאב המקומי , בסופו של עוד יום עבודה . ממש ליד אחת האנדרטאות של רציף 17.

מאחורי הפאב , במקביל לרציף , עבודת זיכרון נוספת . קווי מתאר של גופות המוטבעות בבטון הקר משלימים סמלית את אירועי הרציף .

את שיאו של הניגוד ההזוי , בין שגרת ההווה לעבר הבלתי נתפס , פוגשים בתחנת אנהאלטר . פעם הייתה זו אחת התחנות הגדולות באירופה . היום זו כמעט " סתם תחנה ", על הדרך מ - ואל האכסניה . ואולי גם הזוג הזה שבתמונה , הנפרד בנשיקה , לא שם לב לשלט זיכרון שנמצא מול הכניסה , ובמקרה נתקלתי בו רק לאחר שלושה ימים ...

" יד זיכרון לטרנספורטים לטרזינשטט "

שלט הזיכרון המצמרר כולל רשימה מלאה של כל הטרנספורטים מהתחנה , עם פירוט התאריכים ומספרי האנשים . השמדה שיטתית התחלפה בהנצחה שיטתית .

המסע במערכת הרכבות היעילה של ברלין נמשך . הפעם נסיעה ארוכה צפונה בקו S1 . אותו קו בדיוק שימש את הנאצים כדי להסיע מגורשים ...

... לתחנת Oranienburg . משם הם הוצעדו ברגל , למחנה הריכוז זקסנהאוזן .

כניסה למחנה דרך " מגדל A ". ( מגדלי השמירה והמבנים ההיקפיים במחנה סומנו באותיות , לפי סדר האלפבית ).

" העבודה משחררת ". ברכת ה " ברוכים הבאים " האירונית , נוסחה במקור ע " י סופר גרמני לאומני , ואומצה על - ידי הנאצים .

זקסנהאוזן נבנה כ " מחנה לדוגמה " בשנת 1936. מבנהו מיישם את תפיסת השליטה המוחלטת של ה - SS באסירים . מגדל A משמש לא רק כשער כניסה , אלא גם כנקודה אסטרטגית ממנה ניתן לשלוט בתצפית ובאש על כל המבנים , שהיו מסודרים בחצי גורן בתוך השטח המשולש של המחנה .

השביל המתעקל בקדמת התמונה שימש את הנאצים לניסוי סוליות נעליים . אסירי המחנה הוצעדו על התוואי המחוספס הלוך ושוב ימים כלילות כבודקי איכות אנושיים .

הקיר מאחור אינו שייך למחנה המקורי . הוא נבנה על - ידי המזרח - גרמנים בשנת 1961 כחלק מהקמת אתר הזיכרון במקום , כדי לסמל את מיקומם של המבנים , אך החטיא את המטרה שכן פגם ברעיון המקורי של מבנה המחנה . בקרוב ייהרס קיר זה במסגרת התכנית לשיפוץ אתר הזיכרון .

כניסה לאחד מחדרי בית הסוהר . בית הסוהר במחנה שימש להענשה של אלה אשר " עברו על חוקי המחנה ", וכליאתם של אחרים על - ידי הגסטפו .

לבן של מוות בחדר הפתולוגיה . כל מי שמת או נרצח במחנה עבר כאן ניתוח לבחינה ותיעוד של סיבת מותו .

בצריפים 38 ו -39 ב " מחנה הקטן ", שוכנו היהודים משנת 1938 ועד 1942 - טרם הועברו לאושוויץ .

חדר הרחצה בצריפי היהודים .

בשנת 1992 ערך ראש הממשלה דאז יצחק רבין ביקור מתוקשר במקום . שבוע לאחר מכן הושלכו לצריפים בקבוקי תבערה שכילו את תכולתם . האירוע האנטישמי עורר הדים רבים בגרמניה . כמה שנים לאחר מכן , אירוע אנטישמי דומה באתר אחר בגרמניה , כמעט ולא סוקר תקשורתית .

שוחת ההוצאות להורג . ברקע – אתר ההנצחה המרכזי לקורבנות המחנה , על שרידי " תחנה Z ".

כך נראה המקום ב -1945 – מאחורי השוחה ניצבה " תחנה Z " – קומפלקס ההשמדה והשריפה שהתווסף למחנה בשלב מאוחר יותר

שרידי " תחנה Z ". אפילו בשם האתר באה לידי ביטוי הציניות הגרמנית – האסירים , שנכנסו למחנה דרך תחנה A , סיימו את חייהם בתחנה Z . הנאצים חנכו את התחנה ב -1942 בהוצאה להורג של 250 יהודים . התחנה פוצצה בשנת 1953. בקדמת התמונה נראית רצפת חדר ההוצאות להורג .

שרידי המשרפות . בתמונה הקטנה – המשרפות בשנת 1945.

200 אלף אסירים נכלאו בזקסנהאוזן , מהם מתו עשרות אלפים מרעב , תשישות , מחלות , קור , התעללות , ניסויים רפואיים , ובהוצאות שיטתיות להורג ובצעדות המוות .

" ברלין נגד נאצים "

ב -1 במאי 2009 קיימה המפלגה הלאומית הדמוקרטית ( NPD , מפלגת הימין הקיצונית הנאו - נאצית ), המגדילה אט אט את כוחה , הפגנה בפרוור קוֹפּניק . מפלגות השמאל נערכו להפגנת נגד תחת הסיסמאות "1 במאי חופשי מנאצים " ו -" ברלין נגד נאצים "

המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים וחצצה בין קומץ המפגינים הנאו - נאצים לבין אלפי מפגיני השמאל , שביניהם התנוסס ...

הדגל לא נישא על ידי ישראלי ואף לא על ידי יהודי . נשא אותו נער גרמני צעיר , שמשפחתו היגרה מפולין לפני כמה דורות . אוהד ישראל אמיתי , שאפילו בלב ההמון השמאלני גרם להרמת גבות .

http://www. stolpersteine .com/ אבני זיכרון קריאה נוספת מחנה הריכוז זקסנהאוזן http://www. npd .de/ המפלגה הלאומית הדמוקרטית http://www. stiftung - bg .de/gums רכבות http://www.s- bahn - berlin .de/ http://www. berlin - juedisch .de/ ברלין – קהילה יהודית http://www. jg - berlin .org/ http://www. juedisches -museum- berlin .de/ המוזיאון היהודי http://www. stiftung - denkmal .de/ אנדרטת השואה http://www. topographie .de/ טופוגרפיה של טרור http://www. cjudaicum .de/ http://www. synagoge - rykestrasse .de/ http://www. ghwk .de/ בית ועידת ואנזי http://www. gleis -17.de/ רציף 17 http://www. deutschebahn .com/ http://www. diefaelscher .at/

אייר - סיון תשס " ט Guy Shachar גיא שחר http://www. guyshachar .com mail@ guyshachar .com צילומים ומצגת : Photos and Presentation: April-June 2009

הודעה בדבר שימוש במצגת וזכויות יוצרים מה מותר לעשות : להפיץ את המצגת באמצעות דואר אלקטרוני ו / או לשמור במחשב האישי ו / או לאפשר הורדתה משרת אינטרנט ו / או להציג אותה לצרכים שאינם למטרות רווח , ובלבד שקובץ המצגת נשמר ללא כל שינוי . על מצגת זו חלים חוקי זכויות יוצרים . אין לערוך ו / או להוסיף ו / או לשנות את המצגת ואין לעשות כל שימוש אחר בחומר ( לרבות הכתוב והמצולם ) ללא אישור מפורש בכתב מבעל זכויות היוצרים , גיא שחר . Copyrights Notice You may: Send this presentation via email and/or keep it in your personal computer and/or post it on a web server and/or present it in front of an audience, providing that the original presentation file is used, without any alterations. This presentation is protected by copyright laws. Editing and/or altering the presentation is prohibited. Using the material within it (including photographed and written material) is prohibited, unless permitted by a specific written permission from the copyrights holder, Guy Shachar.

לסיום המצגת - הקישו על Esc לגרסה באנגלית - המשיכו לדפדף

Prior to my visit to Berlin I heard about it’s vibrant past and vivid present. But nobody prepared me to its Jewish experience.

The Jewish Museum in Kreuzberg. Nowadays a dominant attraction, hard to be ignored, yet… there’s something more appealing in experiencing the outdoor Jewish Berlin.

The Holocaust Memorial is located at the heart of Berlin, not far from the Brandenburg Gate and Tiergarten Park. Walking among its 2,711 gray stone slabs creates an uneasy feeling, not necessarily due to the events they commemorate…

Maybe it’s the standard smiles for the photo op

… or the fact that the structure might not convey the message that the designers envisioned.

It seems that on a sunny Berlin day, the memorial turns into the coolest playground in town, emphasizing the controversy that surrounded its construction

Perhaps the Jewish sites in Berlin should be seen “On Location”, and they are not necessarily monumental structures. The artist Gunter Demnig chose to commemorate Jews and other minorities pursued by the Nazis. Based on official records, he placed bronze colored paving stones (“Stumbling blocks” - “Stolpersteine”) bearing names of people who had lived in that particular place, prior to being deported to extermination camps. The almost random stumbling upon these stones is eerie, and their presence in the actual place where the deportees lived, makes the commemoration very meaningful.

The “Topography of Terror” exhibit is located in West Kreuzberg, near a preserved part of the Berlin Wall. Without architectural sophistication, huge photographs from Nazi Germany are presented outdoors, including photos documenting the persecution of Jews . True to the phrase “A picture is worth a thousand words”, these disturbing photos speak for themselves.

The “New Synagogue” at Oranienburger Straße cannot be ignored, as its golden dome can be seen from afar. It was built between 1859 and 1866, and contained over 3000 seats – the largest in Germany at that time. The main sanctuary was located behind the impressive façade, built in a Moorish style, with elements resembling Muslim Architecture.

The synagogue was set ablaze on “Kristallnacht” in November 1938, but was saved thanks to the local chief of police who dispersed the Nazi mob. Unfortunately, the building was heavily damaged by allied bombing in 1943. The structure was declared dangerous, and the main sanctuary was demolished in 1958. The remaining front sections were reconstructed in the late 20th century, and were opened for visitors . Visiting the interior provides a glimpse to its unique artistic quality, but the missing sanctuary is a painful void.

The old Jewish cemetery is located nearby. Thousands of Jews were buried here during the 17 th – 19 th centuries. Today the place is empty except for a single gravestone of the Philosopher Moses Mendelssohn. … and even this one is a reconstruction. The Nazis demolished the cemetery in 1943.

Still, remnants of the Jewish community grandeur can be seen in the “second” Jewish cemetery. Old gravestones nestled in thick greenery create a sacred and mysterious feeling.

Located in Schönhauser Allee 35 in Prenzlauer Berg, it was opened in the mid 19 th Century. Over 20,000 personal and family gravestones are located here. Strolling among them is like a journey back to this long-gone community.

One of the most interesting synagogues in Berlin is located in the same neighborhood, at Rykestrasse 53. The building in the front served as an elementary school, which was especially important when the Nazis expelled Jewish children from German schools.

The façade does not do justice to the beauty of the synagogue, which is located behind a large courtyard. The synagogue was opened in 1904, and its location inside the courtyard saved it from serious damage on “Kristallnacht”.

The synagogue survived the Nazi regime and WWII. Following the division of the city, it served the small Jewish community of East Berlin. Nowadays it’s an active synagogue and cultural center.

Going by train to Wannsee is disturbing. It is in Wannsee where a crucial conference took place, regarding the “Final Solution” of exterminating the European Jews.

The luxurious “Villa Wannsee” was built for a German businessman and eventually used by the German Reich. Statues of children located above its façade cannot be ignored.

The villa is located on the shores of a large lake (“Wannsee”), in one of Berlin’s wealthy suburbs. Today it serves as a holocaust documentation and educational center. A comprehensive exhibition is displayed in the rooms, featuring the roots of the Nazi theory of the “Master Race”.

One cannot enter the dining room, where the actual conference took place, without a shiver. On January 20 th , 1942, the conference was conducted by Reinhard Heydrich, Chief of the Reich Main Security Office, together with 14 representatives from various government organizations. Extermination of Jews in Europe already begun before the conference. Still, the conference’s importance lies in the necessary coordination achieved for executing the “Final Solution” process of deporting the Jews of Europe to eastern territories and killing them. The Wannsee conference will forever remain a symbol of the inconceivable actions of the Nazi machine.

One of the most shocking exhibits in the room is a data sheet prepared by Adolf Eichmann, containing the number of Jews in various European countries. Note that Estonia is “judenfrei”, following the extermination of its Jews in late 1941. Even the 200 Albanian Jews are not missing from the list. In total, the number of Jews was “Over 11 million”.

Can someone explain how such a monstrous discussion was held in a room with this view ?

On the way back from Wannsee the train stops at Grunewald. The lively platforms serve the luxurious green neighborhood of Grunewald

But even the tunnel connecting the platforms hints of a dark past. This time tunnel takes us more than 60 years back in time, to “Platform 17”.

Platform 17 is no longer operational. It is now made of cold iron plates. The plates are dedicated to deportations that started from this very station to concentration and extermination camps from October 1941 until February 1945.

“ Gleis 17” is so close to the bustling Grunewlad platforms, yet the silence here is a silence of death. Almost one third of the German Jewish community, around 170,000 people, lived in Berlin prior to the Holocaust. After the war, only about 8,000 survived. Over 50,000 Jewish people were deported from Grunewald Station to the extermination camps.

… naturally life goes on in Berlin, as locals spend the evening in the local pub, just near one of the Gleis 17 memorial plaques .

Behind the pub, another commemorative work of art. Negative imprints of bodies in the cold concrete, symbolize the events that took place on the platform.

Another surreal contrast between the normalcy of the present and the unimaginable past, can be seen in Anhalter Bahnhof. What used to be one of the largest train stations in Europe is now “Just another station” from and to the hostel. Maybe even this couple in the picture, departing with a kiss, did not notice the memorial located by the entrance…

“ Commemoration of the deportations to Theresienstadt”

This commemorative plate includes a list of all deportations from this station, including dates and numbers of people. Systematic extermination was turned into a systematic commemoration.

The journey on Berlin’s efficient train system continues. This time, a long ride north on the S1 line. This same line was used by the Nazis to transfer people …

… to Oranienburg Station. From this station they were walked to the Sachsenhausen concentration camp.

Camp Entrance via “Tower A”. (Watch towers and surrounding structures were labeled alphabetically).

“ Work Brings Freedom”. The ironic welcome greeting, originally portrayed by a nationalist German author, was adopted by the Nazis.

Sachsenhausen was built in 1936 as a “model camp”. Its design reflects the total control ideology of the SS. Tower A serves also as a strategic point from which the camp could be controlled with observation and fire.

The winding path in the front was used by the Nazis to test shoe soles. Camp prisoners were marched on the bumpy path back and forth, day and night.

Entrance to one of the prison cells. The camp prison was used for punishing those who “broke camp rules” and for the imprisonment of others by the Gestapo .

White of death in the pathology building. Autopsies on those who had died or been murdered were performed here to find out, and carefully document, the causes of death.

Barracks 38-39 were designated for Jews, prior to their deportation to Auschwitz.

Washing room in the Jews’ Barracks.

In 1992, following a visit of the late Prime Minister Yitzhak Rabin to the camp, these Barracks were set on fire. The anti-Semitic event was in the headlines at that time. Several years later, a similar anti-Semitic incident was hardly covered by t he media.

The execution trench. In the background: the main commemoration site for the victims of the camp, on the remains of “Station Z”.

View of the place in 1945 – “Station Z” - the extermination and crematorium complex – is seen behind the trench

Remains of “Station Z”. German cynicism is reflected even in its name – prisoners entered the camp via “Tower A” and ended their lives in “Station Z”. I t was first used in 1942 to shoot and kill 250 Jewish prisoners . The station was blown up in 1953. The execution room floor is seen in the front.

Crematorium remains. In the small picture – the crematorium in 1945.

200,000 prisoners were held in Sachsenhausen . Tens of thousands of them died in the camp of hunger, exhaustion, illness, the cold, abuse, medical experiments, mass murders and public executions.

“ Berlin against ��”

On May 1st, 2009, the National Democratic Party of Germany (NPD, the extreme right and successor to the German Reich party) held a demonstration in the suburb of Köpenick. The left parties organized a counter – demonstration under the slogans “May 1 st free of ��” and “Berlin against ��”.

Massive police forces were present at the scene to separate the handful of Neo-Nazi demonstrators from the thousands of leftist demonstrators. Among the crowds, a certain flag was proudly waved…

Neither by an Israeli, nor by a Jew, the flag was carried by a young German. A true supporter of Israel, that stood up bravely even among the astonished leftist crowd.

Further Reading http://www. stolpersteine .com/ Stumbling blocks - “Stolpersteine” Sachsenhausen Concentration Camp http://www. npd .de/ NPD http://www. stiftung - bg .de/gums Trains http://www.s- bahn - berlin .de/ http://www. berlin - juedisch .de/ Jewish Berlin http://www. jg - berlin .org/ http://www. juedisches -museum- berlin .de/ The Jewish Museum http://www. stiftung - denkmal .de/ The Holocaust Memorial http://www. topographie .de/ Topography of Terror http://www. cjudaicum .de/ http://www. synagoge - rykestrasse .de/ http://www. ghwk .de/ House of the Wannsee Conference http://www. gleis -17.de/ Platform 17 (Gleis 17) http://www. deutschebahn .com/ http://www. diefaelscher .at/

�ݺ�ߣ

Berlin jewish journey(2)

More Related Content

Berlin jewish journey(2)