#3: רקע:
קצת לגבי עצמי:
פיזיותרפיסט, תואר שני מבן-גוריון
תואר ראשון בתל אביב
עבדתי עם קבוצות ספורט בליגת העל (אשקלון, מכבי תל אביב)
עשיתי התמחות בפציעות ספורט
וקורס מדריכי סנובורד בניוזילנד
בשנתיים האחרונות עובד עם חברות ציוד רפואי וחברות תרופות בהכשרות רופאים
מייל
טלפון
#4: על הקורס:
14 מפגשים – בכל מפגש נעסוק בנושא נפרד (למעט שרירים להם נקדיש 3 שיעורים)
#5: בסוף הקורס תכירו:
את מערכות הגוף השונות
את סוגי המערכות ותפקידן
את השרירים השונים
את סוגי השרירים הקיימים
את אברוני התא
את סוגי התאים השונים
כיצד פועל הלב ולמה
כיצד אנחנו נושמים ולמה
מה מווסת בגוף שלנו את הקצבים השונים שיש בגוף (נשימה, חילוף חומרים)
מה מסלק חומרי פסולת מהגוף
מה האינטראקציות של כל מני מערכות בגוף
#10: דמויות בולטות בהיסטוריה של האנטומיה:
היפוקרטס – לא ביצע דיסקציות. דיבר על חשיבות הרפואה ההוליסטית וקשר מטפל-מטופל-מחלה. הפילוסופיה שלו לא היתה מקובלת בזמנו מכיוון שהאמינו שחולי הוא עונש מהאלים.
שבועת היפוקרטס בסיום לימודי רפואה שעיקרה: לעשות טוב, לשמור סוד, לא לנצל מינית, לא להתעלל..
אריסטו – דיסקציות של חיות ולכן הידע התרחב מאוד. הסתמך הרבה על הסקת מסקנות ולא על התבוננות וניסוי וכנראה שלכן היו לו גם טעויות גסות כגון ההנחה שהמח מקרר את הלב בעזרת ליחה ושבעורקים זורם אוויר בלבד.
גאלן – רופא הגלדיאטורים. ביצע דיסקציות בגופות קופים מאפריקה (עדיין היה איסור על נתיחת גופות אדם). והקרבה שלהם לאנטומיית בני-האדם אפשרה לו לתאר באופן מדוייק למדי מבנים במח. להבדיל בין ורידים ועורקים, לתאר את המתסמים בלב. הוא הוכיח מחקרית שבעורקים זורם דם ולא אוויר. הוא היה הראשון שתיאר כיווץ שרירי שמגיע כתגובה משדר עצבי.
הכנסייה לא אפשרה לערער על רעיונותיו של גאלן ולכן נפסקה ההתקדמות בתחום עד לאחר תום ה Dark Ages של הכנסיה ובתחילת הרנסטס (פריחה) במאה השש-עשרה
ליאונרדו - אמן. ייצר מאות ציורים אנטומיים המתבססים על ניתוחים והתבוננות. בהיותו בנוסף על כך מהנדס ניתן לראות בציורים שלו התייחסות רבה למבנים מבחינה מרחבית ויחסי הגדלים בין האיברים.
אנדראס וסליוס – בגיל 29 פרסם 7 כרכים בשם "מבנה גוף האדם" המבוסס על דיסקציות אדם ושם את תחום האנטומיה בכיוון מדעי חדש שכן היה הראשון שהצליח לערער על הרעיונות המוטעים של גאלן בחסות הכנסייה.
אגב, באותן שנים אסטרונום פולני – ניקולאוס קופרניקוס פרסם את הרעיון שכדור הארץ הוא בכלל זה שסובב סביב השמש.
המאה ה20 אשר הביאה עמה התקדמות טכנולוגית עצומה אפשרה לאנטומיסטים לראות בפעם הראשונה את הגוף החי מבפנים בלא צורך בהשארות או בדיסקציות. ולא רק זאת אלא ברזולוציה גבוהה לפרטי פרטים והזניקה את התחום קדימה.
#17: רקמת עצב – העברת מידע / שדר
רקמת שריר – התכווצות
רקמת חיבור – מגוון תפיקדי בנייה (סחוסים / עטיפות / תיווך / חיבור!) קולגן, אלסטין
רקמת אפיטל – ציפוי איברים
#19: מ. הכסות – עור ומבנים נלווים כמו: שיער, ציפורניים, בלוטות זיעה, בלוטות חלב.
תפקידה:
להגן על הגוף
מווסתת טמפרטורה
מסלקת חלק מהפסולת
משתתפת בייצור וויטמין D
מעבירה תחושות כמו מגע, כאב וטמפרטורה.
מ. השלד – עצמות, מפרקים וסחוסים
תפקידה:
תמיכה
הגנה
נקודות חיבור לשרירים
תנועה
מכילה תאים המייצרים כדוריות דם
מאגר מינרלים ושומן
#20: מערכת השרירים – שרירי השלד. (ישנם שרירים נוספים, שרירים חלקים ושריר הלב אשר לא נכללים במערכת למרות היותם שרירים)
תפקידה:
מייצרת תנועה
שומרת על תנוחה
מייצרת חום
מערכת העצבים – המח, עמוד השדרה, העצבים, איברי חישה מיוחדים כמו עיניים, אוזניים ואף.
תפקידה:
מייצרת פוטנציאלי פעולה (תשדורת עצבית) לשם אסדרה (רגולציה) של פעילות הגוף
מגלה שינויים בסביבתו הפנימית והחיצונית של האדם
מנתחת את השינויים
מגיבה בהתאם בעזרת כיווץ שרירי או פעילות הורמונאלית
#21: קרדיו-וסקולארית – הלב, דם, וכלי הדם
תפקידה:
הלב מזרים דם דרך כלי הדם. הדם נושא חמצן וחומרים מזינים אל התאים וכן פחמן דו-חמצני וחומרי פסולת הרחק מהתאים
היא מווסתת רמות חומציות, טמפרטורה וריכוזי מים בנוזלי הגוף
מרכיבי הדם עוזרים להגן מפני מחלות ולתקן כלי דם פגועים
מ. אנדוקרינית – בלוטות המייצרות הורמונים: בלוטת האיצטרובל, היפוטלמוס, יותר המח, טימוס, בלוטת התריס, יותרת התריס, יותרת הכלייה (אדרנל) לבלב, שחלות ואשכים
תפקידה:
1. לווסת את פעולות הגוף השונות ע"י שחרור הורמונים (שדרים כימיים המשתחררים לדם ע"י הבלוטה האנדוקרינית ומגיעים בעזרתו לאיבר המטרה)
#23: מ. רספירטורית – ריאות, פארינקס (גרון), טרכיאה (קנה הנשימה), ברונכוס (צינורות הריאה)
תפקידה:
1. להעביר חמצן מאוויר שנשאף אל זרם הדם ופחמן דו חמצני מהדם אל אוויר שננשף
2. עוזרת לווסת רמות חומציות בגוף
3. אוויר שננשף מייצר קול דרך כאשר עובר דרך מיתרי הקול
מ. לימפטית – הנוזל הלימפטי, הכלים הלימפטיים, הטחול, קשריות לימפה, טימוס, שקדים.
תפקידים:
מנקז מהחלל הבין תאי ומחזיר לדם - חלבונים ונוזלים
בעל אתרים להבשלה (מטורציה) והתרבות (פרוליפרציה) של תאים המגנים מפני חיידקים
#24: מ. העיכול – פה, פארינקס, וושט, קיבה, מעיים, אנוס וגם בלוטות רוק, כבד, כיס מרה ולבלב
תפקידה:
פירוק פיזי וכימי של מזון
סופג חומרי הזנה
סילוק פסולת מוצקה
מ. השתן – כליות, שופכה, אורטרות, כיס השתן
תפקידה:
מייצרת, אוגרת, ומסלקת שתן
מסלקת פסולת ומווסתת את הנפח וההרכב הכימי של הדם
#25: מ. הרביה – גונאדס (אשכים או שחלות) ומבנים נלווים כגון הערמונית, הפין, הנרתיק, הרחם
תפקידה:
לייצר זרע או בייצית אשר בשילוב יוצרים אורגניזם חדש
#28: חלל הגולגולת - מח
תעלת השדרה – חוט השדרה (עצבים, המשך של מערכת העצבים המרכזית - המח)
חלל החזה – ריאות ולב
סרעפת – שריר שכאשר מתכווץ הוא יורד מטה מה שמרחיב את הריאות ושואב לתוכן אוויר
חלל הבטן – כל איברי הבטן – כבד, לבלב, כליות, קיבה, מעיים...
חלל האגן – שלפוחית השתן, חלקים מהמעי הגס ואיברי הרביה