2. ישראל עירונית 0202
2
תוכן עניינים
א. רקע............. ................................ ................................ ......................................... 2
0. פרויקט ישראל עירונית 0202 ומתודולוגיית עבודה .................................... 2
0. שלבי העבודה בשיטת T.O.C 2 ............................... ................................
2. סדנאות העבודה ................................ .................................................. 4
4. מהי עירוניות טובה ? ................................ ............................................. 0
ב. החזון - Vision 6 .................................... ................................ ................................
ג. מטרות - Goals 6 ........................... ................................ ................................ ........
0. קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי לשגשוג
בר קיימא
0. העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת
2. עולם התכנון מקדם עירוניות
4. מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות
0. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם חיים עירוניים איכותיים
ד. תוצרים - Outcomes
מדדי הצלחה - Indicators
ואוכלוסיות יעד - Target Population 7 ............................... ................................
8 ................................................................................... תוצרי המטרה ה 0-
00 ................................................................................. תוצרי המטרה ה 0-
04 ................................................................................. תוצרי המטרה ה 2-
07 ................................................................................. תוצרי המטרה ה 4-
01 ................................................................................. תוצרי המטרה ה 0-
ה. תוכנית עבודה ................................ ................................ ...................................... 04
ו. פרויקט הפיילוט בעיר אשדוד ................................ ................................................. 04
ז. מה הלאה ? ................................ ................................ ....................................... 00
ח. שותפים לפרויקט ....... ................................ ................................ .......................... 00
ט. תודות ....................... ................................ ................................ .......................... 00
י. נספח - מאמרים ומחקרים מהעולם ...................................................................... 06
3. ישראל עירונית 0202
3
1. מהן הבעיות ?
2. מה מונע את פתרונן ?
3. מה החזון ?
4. מהן המטרות ?
5. מי הן אוכלוסיות היעד ?
6. מהם התוצרים שיביאו לשינוי באוכלוסיות היעד ?
7. מהם מדדי ההצלחה ?
8. מהן הפעולות והתוכניות שעשויים לחולל שינוי ?
9. מהו פרויקט הפיילוט האופטימאלי לעיר אשדוד ?
א. רקע
.0 פרויקט ישראל עירונית 0202 ומתודולוגיית עבודה
פרויקט ישראל עירונית 0202 הינה יוזמה של עמותת "מרחב" אשר מטרתו לחזק את
. העירוניות בישראל לקראת שנת 0202
היעד המרכזי של הפרויקט, אשר עתיד להמשך כשנה וחצי, הינו גיבוש מסמך תשתית
למדיניות עירונית והצגתו בפני ממשלת ישראל לקראת ובמהלך העבודה על תוכנית
מתאר ארצית חדשה. המסמך יכלול בין היתר: תכנית פעולה שתוביל לשינוי אמיתי
במדיניות העירונית וארגז כלים המאפשר את יישום המדיניות העירונית.
העבודה על המסמך תעשה בתהליך רב מגזרי ורב תחומי, תוך שיתוף של מומחים
ובעלי עניין ממגזרים שונים - ממשלה, רשויות, ארגונים, חברות ואנשים פרטיים – וזאת
על מנת להגיע לקונצנזוס ולבנות כוח אזרחי, מקצועי ופוליטי, שיפעל ליישום המסמך.
על מתווה הפרויקט והאסטרטגיה שקדו נציגי האירגונים השותפים במשך ארבעה
חודשים בתהליך שיטתי הקרוי T.O.C )תאוריית שינוי Theory of Change - (. יחודו של
תהליך זה טמון ביכולתו להכניס סדר בבעיות מורכבות, ליצור הסכמות בקרב בעלי
עניין רבים ולגשר על הפער שבין חזון לבין פעולות קונקרטיות.
מידע נוסף על תהליך T.O.C בקישור זה.
מטרת מסמך זה, לסכם את השלב הראשון ולהציג לקורא את עיקרי הדיונים ואת
המסקנות, אשר יהוו בסיס להמשך הפרויקט ולכתיבת המסמך למדיניות עירונית.
.0 שלבי העבודה בשיטת T.O.C
4. ישראל עירונית 0202
4
.2 סדנאות העבודה
כאמור, חלקו הראשון של הפרויקט התבצע בתהליך T.O.C שהתפרש על פני 6 סדנאות.
במהלך הסדנאות התכנסו נציגי השותפים לפרויקט, כאשר מסדנא לסדנא הצטרפו עוד
ועוד ארגונים. בסך הכל לקחו חלק בסדנאות מעל 82 אנשים שייצגו כ 22- ארגונים, חברות
ומוסדות ממשלה שונים. להלן תקציר הסדנאות והנושאים שעלו על הפרק במהלכן.
) סדנא 0, המועצה לישראל יפה )יום רביעי 06.0.0202 ויום חמישי 07.0.0202
מה הבעיה? – חיבור למפגש הפתיחה.
מה הגורמים המונעים את פתרונה?
למה אנחנו עושים את המהלך שלשמו נתכנסנו?
מה מטרת העל שנרצה להשיג?
מה המטרות – מה אנחנו מצפים לשנות?
) סדנא 0, בצלאל ירושלים )יום חמישי 20.0.0202
בחירת רשימה מצומצמת של תוצרים ותנאים מקדימים
אוכלוסיית היעד )מי הולכים לשנות?(
מהו המצב בו נמצאת אוכלוסיית היעד כיום )מצב תחילי(?
מה מידת השינוי שאוכלוסיית היעד האמונה על התוצאה המצופה, תידרש לעבור
ע"מ להגיע להשלמתה )סף ההצלחה – שינוי מתמיד לאורך זמן(? – יצירת מתווה
השינוי
) סדנא 2, מכללת שנקר, רמת גן )יום רביעי 07.0.0202
קביעת מדדי הצלחה
פעולות שיש לעשות על מנת להשיג את התוצרים
בניית היכולות הארגוניות לשם השלמת התוכניות
משאבים הדרושים לבניית היכולות
) סדנא 4, משרדי קרן היינריך בל, תל אביב )יום חמישי 4.4.0202
מהי עירוניות טובה ומהן מאפייני עיר מוצלחת, בעולם בכלל ובישראל בפרט ?
השוואה למחקרים ומאמרים שנכתבו בעולם בנושא עירוניות
) סדנא 0, היכל התרבות, אשדוד )יום שני 01.4.0202
מהן מאפייניה של העיר אשדוד ? מה מוצלח ומה דורש שיפור בעיר ?
דיון וגיבוש פרויקט הפיילוט שייושם באשדוד
סדנא 6 ) , משרדי קרן היינריך בל, תל אביב )יום חמישי 1.0.0202
הצגת הפרויקט לקהל הרחב
דיון בשולחנות עגולים על תוצרי הסדנאות
5. ישראל עירונית 0202
5
.4 מהי עירוניות טובה ?
אחד הדיונים המכוננים של הפרויקט נסב סביב השאלה מהי עיר מוצלחת ? מהן מאפייניה וכיצד
משיגים את היתרונות שעירוניות במיטבה יכולה להציע ?
נקודת המוצא של הדיון הייתה אמנם אותה תחושה ערטילאית שעיר טובה מעניקה לשוכן בה – אך
עד מהרה התגבשה הסכמה לגבי אותם מאפיינים קונקרטיים אשר יוצרים את התחושה הטובה
ומעניקים לעיר את סגולותיה החיוביות או השליליות. כמו כן, במטרה להעשיר את הדיון ולהעמיקו,
הוצגו עיקרי מחקרים שנעשו בתחום בעולם בשנים האחרונות )ראה נספח בסוף מסמך זה(.
בשל חשיבות הדיון וההסכמות הרבות שעלו בו, מובא להלן תקציר אותו דיון, כרקע להמשך
המסמך.
מאפיינים רצויים מאפיינים בלתי רצויים
רחובות
ומרחבים
ציבוריים
מגוון של מקומות ומוקדים שהם ציוני מקום, המקומות
במרחקי הליכה זה מזה, רחובות נעימים לעין
ואסטטיים, הצללה, יש תנועת אנשים, אין מרחבים
ציבוריים שוממים, מרכז עיר שוקק אנשים שבאים
למטרות שונות, שימושים רבים במרחבים הציבוריים
והפרטיים, רחובות צרים לצד שדרות רחבות, בינוי
המגדיר את המרחב הציבורי, מרחבים ללא רכבים,
פארקים שאינם פוגעים במרקם של הבניה
אינטנסיביות יתר מחוץ למרכז ומחסור
במרחבים ציבוריים -
מול חוסר אינטנסיביות ומרחבים
שוממים.
מרכז עיר לא נעים, לא נעימה להליכה,
מרחקים גדולים, כבישים רחבים ועמוסים
כלי רכב, חוסר בטיחות הולכי רגל,
התפשטות ופיזור הפיתוח, חוסר קשר בין
מרקמים בעיר
שירותים
ציבוריים
רמת חינוך גבוהה, שירותים קהילתיים-חברתיים
ברמה גבוהה, מגוון מקומות בילוי ותרבות, יכולת
ניידות ברחבי העיר בתח"צ ובאופניים, מקושרת
לסביבתה ולמטרופולין, מאפשרת פעילות
ספורטיבית, רמת תחזוקה גבוהה, אטרקטיביות
תיירותית, אטרקטיביות רוחנית תרבותית, מגוון
ערוצים למעורבות הציבור
היעדר מגוון של שירותים, היעדר
קישוריות לסביבת העיר, תחזוקה ירודה
והזנחה, פערי שירותים בין חלקי העיר
מסחר
וכלכלה
מגוון של מסחר, מגוון דיור בכל מיני רמות מחירים,
מגוון אפשרויות כלכליות, מעודדת כלכלה וצריכה
מקומית
יוקר מחיה ויוקר דיור, היעדר אפשרויות
תעסוקה, עיר תלויה בסביבתה, הפרטת
המרחב הציבורי מסחרי
אווירה חדשנות והתחדשות, אווירת קהילה סביב הבית,
התארגנות קהילתית, שכונות עם אופי ייחודי, רוח של
מקום במרכז העיר, גאווה מקומית, תחושה של הרבה
הזדמנויות ויכולת לממש את עצמך, אדריכלות
מושכת, אוכלוסיה רב גונית תרבותית, נגישה למגוון
אוכלוסיות ולבעלי מוגבלויות
קוטביות ופערים חברתיים, היעדר
תחושת שייכות
תכנון
וניהול
עירוני
גמישות וחופש מהיסטוריה מחייבת, החדש לא פוגע
בעיר הוותיקה, מעודדת חיבור בין שכונות לבין
המרכז, המשכיות במדיניות, יעילה מבחינה כלכלית,
מעצימה וממנפת את ייחודיות העיר, שומרת על ניקיון
האוויר הקרקע והמים.
היעדר תכנון והיגררות אחר יזמים, מינהל
עירוני מסורבל
6. ישראל עירונית 0202
6
ב. החזון - Vision
במדינת ישראל תהא עדיפות לחיים עירוניים.
מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים יבטיחו פיתוח עירוני
בר-קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל: פיתוח שיאפשר לכל אדם
נגישות מירבית לשירותים, להזדמנויות וליתרונות, שעירוניות במיטבה יכולה להציע.
ג. מטרות - sGoal
.1 קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות
ותנאי הכרחי לשגשוג בר קיימא
.2 העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת
.3 עולם התכנון מקדם עירוניות
.4 מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות
.5 ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים
7. ישראל עירונית 0202
7
ד. תוצרים - Outcomes
מדדי הצלחה - Indicators
ואוכלוסיות יעד - Target Population
תוצרים : מה אנחנו מצפים לשנות בכל אחת מ 0- המטרות שנוסחו.
מדדי הצלחה : מה יש למדוד על מנת לדעת באופן אובייקטיבי שהשינוי התרחש.
אוכלוסיות יעד : בקרב אילו קבוצות אנו מעוניינים לייצר שינוי.
8. ישראל עירונית 0202
8
המטרה :
1. קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי
לשגשוג בר קיימא.
התוצר :
0.0 הפנמת העירוניות כהכרח קיומי לחברה בישראל. הבנה רווחת בציבור כי חיי היומיום של
מרבית תושבי ישראל הינם בעלי אופי עירוני ומטרופולינים ביסודם ועל כן הציבור מדרג את
נושא העירוניות במקום גבוה.
אוכלוסיית היעד :
ציבור רחב, תקשורת, מערכת חינוך פורמאלית ובלתי פורמאלית, עירייה, מגזר שלישי.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)0 שינוי לחיוב באופן שבו הציבור מבין
איכויות עירוניות )בין היתר על ידי
בדיקת העדפות דיור(
סקר דעת קהל כל 0 שנים. שיפור של 02% מסקר
לסקר.
)0 מספר הארגונים האזרחיים שעוסקים
בנושא העירוניות עולה.
חקירת המידע המצוי
ברשם העמותות.
עליה של 0% מהמצב
. הקיים עד 0200
)2 מספר הפרסומים בנושא העירוניות
בתקשורת עולה.
ספירת כתבות במשך
חודש ב 2- עיתונים וב 0-
ערוצי טלוויזיה.
עליה של 0% מהמצב
. הקיים עד 0200
9. ישראל עירונית 0202
9
התוצר :
0.0 הגדרת חיזוק העירוניות כיעד לאומי.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים, ראשי ערים.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)4 קיימת הקצאה של תקציבים לפרויקטים
שמעודדים עירוניות.
חקירת המידע המצוי בספר
התקציב של הממשלה
והעיריות.
)0 קיימת הקצאה של תקציבים למחקר
העוסק בעירוניות.
חקירת המידע המצוי בספר
התקציבים של משרדי
הממשלה הרלוונטיים.
0% מתקציב המשרדים
הנ"ל עד 0200
)6 מתקבלות החלטות ממשלה המעודדות
עירוניות ופרויקטים עירוניים.
ספירת החלטות ממשלה. לפחות החלטה אחת.
)7 קיים מנגנון המקנה עדיפות לתוכניות
שנעשות בתוך מרקם עירוני קיים
)למשל "מסלול ירוק", בדומה לוד"ל(
עצם קיומו של המנגנון
)8 קיימים תקנים בעיריות לתפקידים
המקדמים עירוניות.
דגימת 02 ערים בלפחות 02% מהערים
שנדגמו קיים תקן אחד
ומעלה עד שנת 0200
)1 קיימים סעיפים בתקציב המדינה
שתכליתם לתמרץ עירוניות.
לפחות סעיף אחד עד
שנת 0202
10. ישראל עירונית 0202
01
התוצר :
0.2 מוסדות המדינה רואים עצמם אחראים לכך שהתושבים זוכים לערים אשר מעניקות לתושביהן
רמת שירותים גבוהה לצד הזדמנויות כלכליות, חברתיות, ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום
בהם כפרטים וכקהילה.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים, ראשי ערים.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)02 . כל המדדים של פרק 0
התוצר :
0.4 חינוך לעירוניות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות.
אוכלוסיית ביעד :
משרד החינוך, מגזר שלישי והציבור הרחב.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)00 קיימות תוכניות חינוכיות בנושא עירוניות
במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי
פורמאלית.
קיימת לפחות תוכנית
אחת תוך 0 שנים.
)00 הכשרות המורים כוללות את מקצוע
העירוניות.
תוך 02 שנים
)02 העירוניות ומעלותיה מופיעות בתוכניות
לימודבמקצועות שונים בבתי הספר
)למשל כחלק משיעורי טבע/סביבה(
תוכניות לימוד מעודכנות
תוך 0 שנים
11. ישראל עירונית 0202
00
המטרה:
2. העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת
התוצר :
0.0 הכשרה והשתלמויות:
- מערכת הכשרה ראשונית לתכנון לעירוניות באקדמיה ולבעלי מקצוע.
- מערכת הכשרה מתמשכת שמעדכנת בידע חדש )השתלמויות גם למקבלי החלטות שאינם
במקצוע.
אוכלוסיית היעד :
ציבור רחב, אקדמיה, מל"ג, משרד האוצר, משרד רוה"מ, מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים,
. מפע"מים, פורום ה 00-
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)04 קיימות תוכניות הכשרה לעירוניות
המיועדות לראשי רשויות ולבעלי
תפקידים.
תוכניות הכשרה פעילות
תוך 0 שנים.
)00 חיוב אנשי מקצוע בתחומי חברה
רלוונטיים בלימודי המשך לעירוניות
כחלק מהרישוי שלהם או אחת ל 0-
שנים.
שינוי הנחיות וחוקים
. רלוונטיים עד 0200
)06 קיימים קורסים שחושפים סטודנטים
)הן מתחום התכנון והן מתחומים
אחרים כגון כלכלה, משפטים וחינוך(
לכלים ליצירת עירוניות טובה.
קיים לפחות קורס אחד
בכל אוניברסיטה עד
שנת 0202
)07 קיים מסלול לימודים בין תחומי
שמתמחה בעירוניות.
קיים לפחות מסלול
אחד עד שנת 0202
)08 חלה עליה במספר הקורסים העוסקים
בעירוניות במסלולים להכשרת
מתכננים ואדריכלים.
הכפלת מספר הקורסים
. הנ"ל עד 0200
)01 חלה עליה במספר אנשי סגל
אקדמאים השייכים לתחום העירוניות.
הכפלה עד 0200
)02 קיימת מחלקה ללימודי כלכלה עירונית. קיימת לפחות מחלקה
אחת עד שנת 0200
12. ישראל עירונית 0202
02
התוצר :
0.0 קיימת מערכת מחקר ופיתוח אשר:
- בוחנת את מידת הצלחתם של פרויקטים ולומדת אותם.
- מגבשת עבור עולם התכנון כלים ומדדים להערכת עירוניות.
- מחלקת מענקי מחקר לאקדמיה לצורך העמקת הידע.
אוכלוסיית היעד :
משרד האוצר, רוה"מ, הפנים, מרכז השלטון המקומי, מפע"מים, פורום ה 00-
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)00 קיים גוף/מכון מחקר עצמאי ומתוקצב
ממשלתית, העוסק בהעמקת הידע
בתחום העירוניות.
קיים גוף עד שנת 0202
)00 קיימים מענקי מחקר בתחום העירוניות. אחד לפחות עד 4 שנים
)02 הלמ"ס מודד נתונים התורמים לניתוח
העירוניות בישראל.
תוספת של 0 נתונים
חדשים תוך 0 שנים
)04 קיימת מערכת נתונים ובקרה
המאפשרים לחקור את התפתחות
העירוניות בישראל.
קיימת מערכת תוך 0
שנים
התוצר :
0.2 בעלי תפקידים בשירות הציבורי הם המתווכים בין התיאוריה לפרקטיקה ומשמשים כמנהיגים
בתחומם.
אוכלוסיית היעד :
ראשי ערים, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)00 בעלי תפקידים בשירות הציבורי
מוערכים במידה גבוהה בקרב כל
העוסקים בתחום.
סקר בקרב אנשי מקצוע
אחת לשנה.
עליה עקבית של 0%
כל שנה בציון הממוצע
הניתן לבעלי תפקידים
)06 קיימים קריטריונים עירוניים שעל בסיס
הצלחה בהם בעלי התפקידים נמדדים
)בניגוד לקריטריונים דוגמת מס' יח"ד
שאושרו / שווקו / נבנו (
קיימים לפחות 0
קריטריונים חדשים תוך
0 שנים
13. ישראל עירונית 0202
03
התוצר :
0.4 העצמאות והפער בין האקדמיה לבין הפרקטיקה המקצועית נשמר ומפרה
אוכלוסיית היעד :
בתי ספר לתכנון, הקהילה המקצועית, חברה אזרחית
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)07 האם זהו תוצר מדיד ?
14. ישראל עירונית 0202
04
המטרה :
3. עולם התכנון מקדם עירוניות
התוצר :
2.0 מדיניות המדינה תומכת בעירוניות :
קיימת מדיניות תכנון לאומית שתומכת בעירוניות )בהתאם לכלים ולמדדים בסעיף 0.0 (, הבאה
לידי ביטוי בין היתר בחוק התכנון, בתקנים ובתקנות המדיניות הקרקעית.
אוכלוסיית היעד :
אוצר, רוה"מ, שיכון, תחבורה, תשתיות, הגנ"ס, פנים )מינהל תכנון(, ח"כים, חברה אזרחית
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)08 נערכת בדיקה של כל התקנים
והתקנות הרלוונטיים לתכנון ובניה
ונבחנת השפעתם על היכולת לפתח
עירוניות.
מבוצעת בדיקה כזו עד
שנת 0202
)01 תקנים שאינם עומדים בקריטריון
שלעיל עוברים שינוי.
02% מהתקנים והתקנות
עוברים שינוי עד שנת
0200
)22 חלה ירידה בכמות השטחים החקלאיים
או פנויים העוברים הפשרה בכל שנה.
ירידה ב 22%- עד שנת
0202 . לאחר מכן,
הקטנה של 02% מדי
שנה עד 12% בכל
מחוז.
15. ישראל עירונית 0202
05
התוצר :
2.0 השיטה והמנגנונים של מערכת התכנון תומכת בעירוניות :
- מוסדות התכנון מתכננים באמצעות "כללי מדיניות" בלבד, להבדיל משיטת תוכניות
המתאר.
- תהליכי התכנון קלים להבנה, יעילים ומונגשים.
- המנגנונים להשתתפות ציבורית ממוסדים ומובנים בתוך מערכת התכנון.
- מוענקת עדיפות לתכנון ביחידות תכנון קטנות על פני תכנון של פרויקטים גדולים.
אוכלוסיית היעד :
אוצר, רוה"מ, שיכון, תחבורה, תשתיות, הגנ"ס, פנים )מינהל תכנון(, ח"כים, חברה אזרחית
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)20 הממשלה ממאמצת מסמך שתכליתו
הגברת ההשתתפות הציבורית של כלל
מחזיקי העניין בניהול ובתכנון העירוני.
תוך 0 שנים
)20 קיים חוק המחייב כל תוכנית עירונית
להיעשות בתהליך השתתפותי.
תוך 0 שנים
)22 עליה בכמות יחידות הדיור המשווקות
בשנה שנבנו במסגרת יחידות תכנון
גדולות )מעל 222 יח"ד(
לפחות 02% מיחידות
הדיור עונות לקריטריון
. עד שנת 0200
התוצר :
2.2 פרויקטים ותהליכים מוערכים לפי מידת תרומתם לעירוניות על בסיס הכלים והמדדים שגובשו.
אוכלוסיית היעד :
מוסדות תכנון, רשויות מקומיות ואזוריות, ממשלה
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)24 ועדות התכנון המחוזיות דנות במידת
התרומה לעירוניות בפרויקטים ותוכניות
לפחות מחוז אחד מאמץ
את הגישה תוך 2 שנים
16. ישראל עירונית 0202
06
התוצר :
2.4 מתקיים איזון בין המערכת הקובעת מדיניות תכנון לבין המערכת המאשרת תוכניות בניה.
המערכת והאנשים הפועלים בה כפופים לכללי האחריותיות (accountability) , חשופים לדיון
ציבורי פתוח ולבקרה ציבורית.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים, מבקר המדינה, תקשורת, חברה אזרחית
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)20 האם זהו תוצר מדיד ?
17. ישראל עירונית 0202
07
המטרה :
4. מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות
התוצר :
4.0 קיים גורם אחד בעל סמכות לתכנון וחקיקה, אשר מהווה כתובת מקצועית ורגולטור
למערכת התכנון.
אוכלוסיית היעד :
אוצר, רוה"מ, שיכון, תחבורה, תשתיות, הגנ"ס, פנים )מינהל תכנון(, ח"כים
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)26 קיים גוף שיהיה סמכות מקצועית וירכז
את התכנון והחקיקה )גוף חדש או גוף
קיים שעבר הסבה, כגון משרד הבינוי
והשיכון(
יוזמה ליצירת גוף כזה
. עד שנת 0200
הקמת הגוף עד שנת
.0200
התוצר :
4.0 הממשלה מבזרת את כוחה ומאצילה מסמכותה למינהלים מטרופולינים, אזוריים ומקומיים.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים וראשי רשויות.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)27 קיים חוק המחייב את הממשלה להקים
מינהלים מטרופוליניים
סיום חקיקה תוך 0 שנים
18. ישראל עירונית 0202
08
התוצר :
4.2 מינהלים מטרופולינים ואזוריים מבצעים תיאום בנושאים על-מקומיים.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים וראשי רשויות.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)28 קיימת חקיקת משנה המגדירה את
התיאום הדרוש בתוך מטרופולין
סיום חקיקה תוך 7 שנים
התוצר :
4.4 חלוקת הנטל בין הרשויות וחלוקת המשאבים בין הרשויות נקבעות באופן המעודד עירוניות.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים וראשי רשויות.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)21 כנ"ל מדד 28 כנ"ל מדד 28
התוצר :
4.0 תמחור משאבים וקרקעות נעשה בראייה עירונית.
אוכלוסיית היעד :
ממשלה, ח"כים וראשי רשויות.
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)42 כנ"ל מדד 28 כנ"ל מדד 28
19. ישראל עירונית 0202
09
המטרה :
5. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם חיים עירוניים איכותיים.
העירייה תופסת את העירוניות באופן מערכתי וחוצה תחומים.
התוצר :
0.0 מרחב ציבורי תוסס במוקדים העירוניים. הערים רואות במרחב הציבורי וברחוב מרכיב יסודי
היות ושם נוצרים מרבית ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)40 בכל ישוב בעל מאפיינים עירוניים קיים
מרחב עירוני תוסס אחד.
עד שנת 0202 - בכל
. הערים המונות 02,222
עד שנת 0202 - בכל
הישובים בעלי
המאפיינים העירוניים.
התוצר :
0.0 עירוב שימושים במוקדים העירוניים מבטיחים נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות
שונות ברחובות העיר ומצמצמים את התלות ברכב.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)40 גידול בכמות התוכניות המוגשות בערים
בהן יש שימושים מעורבים.
חקירת המידע המצוי
בוועדות המקומיות
והמחוזיות.
עליה של 02% מהמצב
. הקיים עד 0222
20. ישראל עירונית 0202
21
התוצר :
0.2 נגישות גבוהה והוגנת לכולם לשירותים איכותיים ולהזדמנויות, בין היתר באמצעות רשת רחובות
רציפה, צפופה והליכתית.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)42 עליה בכמות הרחובות בהן קיימת
תשתית איכותית, שימושית ומגוונת.
עד 0202 – בכל
המרחבים הציבוריים .
עד 0202 – בכל רחבי
הערים.
)44 שינוי השיטה שבאמצעותה מודדים
תנועת אנשים ונגישות של מקומות.
שינוי הנחיות משרדי
הפנים והתחבורה תוך 0
שנים.
)40 עליה בכמות הולכי הרגל ברחובות
ובאנשים המתניידים באמצעים לא
מוטוריים.
נדרש מחקר על מנת
לנסח את המדד.
התוצר :
0.4 ערים קיימות מתמלאות ומצטופפות ועל ידי כך מאפשרות לשירותים ולמסחר בעל ספי כניסה
גבוהים להתקיים. ערים נמנעות מלהפשיר קרקע בתולית ומלפרוש תשתיות חדשות יקרות
לתחזוקה.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)46 לכל הערים תוכניות למיצוי עתודות
הקרקע בתוך המרקם הקיים.
עד 0200 כל הערים
ערכו סקר עתודות
קרקע במרקם הקיים.
עד 0200 כל הערים
הכינו תוכנית למיצוי
העתודות.
21. ישראל עירונית 0202
20
)47 לכל הערים מסמכי מדיניות המתייחסים
למגוון, לגובה בינוי ולצפיפות.
לפחות 0 ערים אימצו
מסמך מדיניות תוך 0
שנים.
התוצר :
0.0 מגוון ומפגש בין אוכלוסיות שונות, בין היתר על ידי גיוון אופי הבינוי ושילוב דיור בר-השגה בכל
אזורי העיר.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)48 קיימת חוק דיור בר-השגה השם לעצמו
גם מטרה של הגברת המפגשים בין
האוכלוסיות
קיים חוק תוך 0 שנים.
התוצר :
0.6 התנועה בערים מתנהלת בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית, אופניים והליכה. תכנון מוקדים
עירוניים נעשה סביב אמצעי התחבורה הציבורית. העיר נמנעת מעידוד השימוש ברכב הפרטי
באמצעות מדיניות חניה מפלה.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)41 עליה במספר העיריות )מעל 02,222
תושבים( בהן יש תוכנית אסטרטגית
לקידום תחבורה רב-אמצעית בעיר.
0 עיריות מאמצות
תוכניות אסטרטגית תוך
0 שנים.
)02 ירידה במספר נפגעי הולכי הרגל
במרחב העירוני
)00 כמות הנסיעות ברכב הפרטי אינן עולות
על המצב הקיים.
היפוך במגמה הקיימת
תוך 2 שנים
)00 אימוץ וחיוב מגישי תוכניות לעמוד בתקן
נגישות לתח"צ במקום בתקן נגישות
ברכב פרטי.
שינוי הנחיות משרדי
הפנים והתחבורה תוך 0
שנים.
)02 עליה במספר הק"מ של שבילי
האופניים במרקם העירוני.
עליה של 22% תוך 0
שנים.
22. ישראל עירונית 0202
22
התוצר :
0.7 שטחים פתוחים מחוץ לעיר נשמרים מחד גיסא. מאידך גיסא, שטחים פתוחים ומבני ציבור בתוך
העיר זוכים לתכנון איכותי, עם מספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מהם.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)04 עיריות עורכות סקר לבדיקת כמות
האנשים הגרים סביב שצ"פים ושב"צים
0 עיריות עורכות סקר
תוך 2 שנים
התוצר :
0.8 הדמוקרטיה העירונית משתפת, מעודדת יוזמות בקנה מידה קטן בכדי ליצור מעורבות ואחריות
ציבורית.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)00 ראה סעיף 2.0
23. ישראל עירונית 0202
23
התוצר :
0.1 העיר מחזקת את המרכז הוותיק של העיר, מחייה אותו ויוצרת תחושת גאווה מקומית של תושבי
העיר.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)06 חלה עליה במספר התוכניות
להתחדשות מרכזי הערים הותיקים.
בכל ערים חלה עליה
של 02% תוך 0 שנים
)07 קיימים תמריצים ממשלתיים ועירוניים
למפעלים, גופים, מוסדות ציבור ויזמים
פרטיים אשר מעבירים את הפעילות
שלהם מהפרברים למרכזי הערים.
במקביל- הפסקת התמריצים הניתנים
לגופים הממוקמים בפרברים.
שינוי מדיניות התמריצים
הקיימת בחוק, תוך 0
שנים.
התוצר :
0.02 מינוף, שימור וקידום היסטוריה מקומית ונכסים ייחודיים, עירוניים ואזוריים, באופן התורם
לזהות ולמיצוב העיר.
אוכלוסיית היעד :
עיריות, משרדי ממשלה, ח"כים, בתי ספר לתכנון
מדדי ההצלחה :
מדד הצלחה )מה רוצים למדוד?( שיטת מדידה אינדיקאטור מספרי
)08 מוכנס שינוי לחוק הקיים המוסיף את
הנכסים ההיסטוריים העירוניים
לרשימת אתרי המורשת
שינוי חקיקה תוך 2 שנים
24. ישראל עירונית 0202
24
ה. תוכנית עבודה
במסגרת חלק זה של הפרויקט יוכן מסמך, אשר יפרוש בפני מקבלי ההחלטות קווי מדיניות,
כלים ופעולות אשר יישומם ישיג את המטרות והתוצרים שלעיל, יקדם עירוניות ויחזק את הערים
בישראל.
מסמך זה יכתב על ידי צוותים מקצועיים, בהנחייתם וניהולם של דר' יודן רופא, פרופ' נורית
אלפסי ואיריס אפרת וירוכז על ידי גילעד מור.
ו. פרויקט הפיילוט בעיר אשדוד
בכדי לבחון את המטרות ואת תוכנית העבודה, הוחלט ליישם הלכה למעשה חלקים מתוך
תוכנית העבודה בעיר אשדוד תחילה, אשר תהווה מודל ומקרה בוחן לפרויקט ישראל עירונית.
בתום סיור וסדנא שקיימנו בעיר אשדוד, הוחלט כי הפיילוט באשדוד יהיה פרויקט שמהותו
פיתוח מוקדים עירוניים סביב צירי התחבורה הציבורית של פרויקט "הקול הקורא" של משרד
התחבורה. רעיון זה בא לשרת שתי מטרות: ) 0( ניצול פרויקט הפיילוט לחיזוק השימוש
בתחבורה ציבורית, ) 0( ניצול מערכת התחבורה הציבורית העתידית והחדישה לצורך חיזוק
העירוניות באשדוד.
דגשים :
.0 לצורך הפרויקט ינוסח ויוטמע מסמך מדיניות לקידום העירוניות באשדוד, אשר יהווה
תשתית תכנונית ובסיס לשיתופי הפעולה הדרושים בין המינהלים השונים בעירייה.
.0 בתום כתיבת המסמך ובמקביל, יבנו שיטות עבודה בתוך מערכת התכנון העירונית אשר
יטמיעו את נושא העירוניות בין היתר בתוכניות אב, בתוכנית המתאר, בתוכניות מפורטות,
בסקר שימושי קרקע, בחוקי העזר העירוניים ובתקנים שעל פיהם נמדדות תוכניות ובקשות
להיתרי בניה.
.2 הפרויקט יעשה בתהליך משתף )יתכן במודל שארט( וישלב בין עקרונות עירוניים כגון:
* ניצול קרקע אופטימאלי * עידוד שימושים מעורבים המביאים אנשים בשעות רבות של
היום * יצירת נגישות על ידי פיתוח רשת רחובות צפופה והליכתית.
.4 הפרויקט יכלול קמפיין עירוני להגברת מודעות התושבים לפרויקט הפיילוט ולהטמעת
ערכי העירוניות בקרב התושבים ועובדי העירייה. הקמפיין יכלול את מערכות החינוך,
הפורמאלית והבלתי פורמאלית ולכל הגילאים. הקמפיין יסייע לצמצם את הפער בין החזון
שהעירייה מובילה לבין האופן שבו התושבים תופסים עירוניות טובה.
25. ישראל עירונית 0202
25
ז. מה הלאה ?
משתם השלב הראשון והוגדרו המטרות והיעדים, יוצא הפרויקט לשלב הבא, על שני חלקיו :
.0 פרויקט הפיילוט בעיר אשדוד
.0 גיבוש מסמך המדיניות ותוכנית העבודה, אשר יוצגו בפני מקבלי ההחלטות והציבור הרחב.
מטבע הדברים, משימות אלו מתוכננות להתבצע בצוותי עבודה מצומצמים יותר. צוות היגוי, אשר
יורכב מנציגי הארגונים השותפים, ינחה את עבודת הצוותים, ויהווה מנגנון משוב ובקרה. מעת לעת,
ובמקביל לעובדת הצוותים וועדת ההיגוי, יוצגו דו"חות ביניים לקהל הרחב, אשר יוזמן להביע את
דעתו ולהשפיע, הן במפגשים והן במדיה הוירטואלית.
דרך ארוכה עוד לפנינו, אולם השלד האסטרטגי שנבנה והקואליציה הרחבה שהתגבשה, מבטיחים
לפרויקט בסיס איתן להצלחה.
ח. שותפים לפרויקט
עמותת מרחב
עיריית אשדוד
הקרן לסביבה ירוקה
קרן סבה
המשרד להגנת הסביבה
משרד התחבורה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
משרד האוצר
שיכון ובינוי
אפריקה ישראל
אורבניקס בע"מ
מכון ירושלים לחקר ישראל
המועצה הישראלית לבניה ירוקה
המועצה לישראל יפה
מרכז השל לקיימות
מגמה ירוקה
מרכז השלטון המקומי
בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ירושלים
אוניברסיטת תל אביב, התוכנית לצדק סביבתי
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
פורום ה 00-
מכון ראות
החברה להגנת הטבע
ט. תודות
ראשית ברצוננו להודות לשלוש הקרנות, אשר הכירו בחשיבות הגדולה שיש לנושא העירוניות
בישראל, ואשר בזכותן פרויקט זה רוקם עור וגידים.
כמו כן, ברצוננו להודות לכל הארגונים, נציגי משרדי הממשלה והאנשים אשר תרמו מהידע ומהזמן
שלהם לאורך כל הסדנאות. תודה מיוחדת ואישית אנו חבים לראש העיר אשדוד, דר' יחיאל לסרי,
אשר נרתם באופן אישי והפגין מחויבות נדירה להצלחת הפרויקט.
מי יתן ונצליח בכוחות משותפים להוביל לשינוי מדיניות ולשפר את איכות החיים בערי ישראל.
26. ישראל עירונית 0202
26
י. נספח – עיקרי מאמרים ומחקרים מן העולם
.1 המודל המחומש של האום למדידת שגשוג עירוני
a. State of the World's Cities 2012/2013 1
1 http://www.unhabitat.org/pmss/listItemDetails.aspx?publicationID=3387
30. ישראל עירונית 0202
31
f. The Conection between Urban Design & prosperity
31. ישראל עירונית 0202
30
2. Centre for Liveable Cities (CLC) 10 Principles for Liveable High-Density Cities 2
1. Plan for Long-Term Growth and Renewal
2. Embrace Diversity, Foster Inclusiveness
3. Draw Nature Closer to People
4. Develop Affordable Mixed-Use Neighbourhoods
5. Make Public Spaces Work Harder
6. Prioritise Green Transport and Building Options
7. Relieve Density with Variety and Add Green Boundaries
8. Activate Spaces for Greater Safety
9. Promote Innovative and Nonconventional Solutions
10. Forge 3P Partnerships
2 http://www.clc.gov.sg/documents/books/10P_report.pdf