ݺߣ

ݺߣShare a Scribd company logo

חדשות בעתיקות פברואר 2014

•
•
Yossi Fatael
Yossi Fatael

משולחנו של צביקה צוק

1 of 11
‫רשות הטבע והגנים‬ ‫‪www.parks.org.il‬‬ ‫________________________________________________________________‬ ‫חטיבת תכנון ופיתוח - אגף ארכיאולוגיה‬ ‫חדשות בעתיקות - פברואר 4102‬ ‫ד"ר צביקה צוק - ארכיאולוג הרשות‬ ‫כנס מצדה 4.12.13-4 – סיכום הכנס‬ ‫ד"ר צביקה צוק (צילום: עין מצלמת עמית מור)‬ ‫א. רקע‬ ‫כנס היובל לחפירות יגאל ידין במצדה התקיים בימים ג' וד' 31.21.4-3.‬ ‫היום הראשון היה יום עיון אקדמי בנושא 'חידושים במחקר‬ ‫מצדה' ונערך באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.‬ ‫היום השני התקיים בעין גדי ובגן לאומי מצדה ונושאיו היו:‬ ‫סיפורים וחוויות מהחפירות דאז בהשתתפות צוות‬ ‫המשלחת, ביקור במוזיאון, סיורים נושאיים במצדה‬ ‫והדלקת נר שמיני של חנוכה.‬ ‫צוות ההיגוי כלל נציגים מארבעת הגופים שהכינו את הכנס:‬ ‫רשות הטבע והגנים – איתן קמפבל וד"ר צביקה צוק‬ ‫האוניברסיטה העברית – ד"ר גיא שטיבל‬ ‫החברה לחקירת א"י ועתיקותיה – המנכ"ל הלל גבע‬ ‫המועצה האזורית תמר – דוברת המועצה עפרה גזית‬ ‫ב. שיווק ומדיה‬ ‫רט"ג לקחה על עצמה לשווק את הכנס במדיה ונעשו פעולות רבות הן על ידי הדוברות והן על ידי אגף‬ ‫שיווק בתיאום עם דוברות האוניברסיטה. מבין הפעולות יש לציין כתבות רבות בעיתונים, ברדיו‬ ‫ובטלוויזיה, סיור עיתונאים למצדה כשבועיים לפני הכנס, כתבה מיוחדת בידיעות אחרונות במפגש עם‬ ‫צוות החפירה, הפעלת גלאי תקשרת ועוד. יש לציין כי במשך כחודש זה היה הנושא המרכזי של הדוברות‬ ‫ברט"ג.‬ ‫במגאזין של הרשות 'שביל הארץ' הייתה מודעה על הכנס בספט. וכתבה ראשית בנובמבר על ידי גיא‬ ‫שטיבל. הוצאו פליירים של תכנית הכנס: היום הראשון באוניברסיטה הוכן על ידי גיא שטיבל והיום‬ ‫השני בעין גדי ובמצדה על ידי רט"ג.‬ ‫יש לשבח על פעולות אלו ולראות בהן הצלחה גדולה לרט"ג ולגן לאומי מצדה.‬ ‫ד"ר גיא שטיבל, הארכיאולוג הנוכחי של מצדה, היה באופן טבעי הדמות המרכזית במדיה.‬ ‫ג. מוקד המידע ורישום משתתפים‬ ‫מוקד המידע של רט"ג קיבל על עצמו את האחריות לרשום את המשתתפים לכנס. הרישום היה מורכב כי‬ ‫היום הראשון היה ללא תשלום, היום השני היה כרוך בתשלום ונדרש רישום מלא של הפרטים של‬ ‫המשתתף כולל כתובת מייל בכדי לדוור למשתתפים את התכניות.‬ ‫רבים מהנרשמים רצו לשתף את המוקדנים בחוויותיהם מהעבר במצדה וכך זמן הרישום היה במקום 2‬ ‫דקות בממוצע כ-5-01 דקות מה שהכביד על עבודת המוקדנים.‬ ‫להוציא מקרים בודדים של טעויות, הרישום היה מדוייק וטוב וקבלנו משוב חשוב בעיקר לגבי היום‬ ‫הראשון. כתוצאה מהרישום של היום הראשון הודענו לגיא שטיבל על נרשמים רבים וכך הועבר הכנס‬ ‫מאולם של כ-003 משתתפים לאולם של 055 משתתפים עם אופציה ל-088 משתתפים (אולם מכסיקו).‬ ‫במוקד נרשמו כ-052 אנשים ליום הראשון ואז הופסקה ההרשמה והודענו לכולם להגיע ללא הרשמה.‬ ‫במוקד נרשמו עוד כ-002 אנשים ליום השני.‬ ‫רשימה נוספת ללא קשר למוקד המידע נעשתה על ידי צביקה צוק וכללה את חברי החברה לחקירת ארץ‬ ‫ישראל ועתיקותיה וחלק מהמוזמנים: אנשי רט"ג וצוות משלחת החפירות.‬
‫2‬ ‫סה"כ השתתפו ביום הראשון כ-008 איש וביום השני כ-053 איש כולל‬ ‫עובדי רט"ג במצדה.‬ ‫ד. מנהלות‬ ‫‪ ‬הוכנו תגים מיוחדים ויפים מאוד (א. א. פרסומים). ברוב התגים‬ ‫נרשם השם מראש ובאחרים בכתב היד היפה של ענת יציב. התגים הוכנו‬ ‫באחריות איתן, סאס וצביקה. זו מזכרת אישית נאה מאוד לכל משתתף.‬ ‫‪ ‬ליום השני הוזמנו צלם סטילס וצלמת וידאו (עין מצלמת עירית‬ ‫ועמית מור). ציפי כהן הכינה מצגת חוויתית הנמצאת באתר של רשות‬ ‫הטבע והגנים (מצגת כנס מצדה) או בלינק:‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=oyy2p9lC8pc&feature=player_embedded‬‬ ‫ה. היום הראשון יום ג' 31.21.3 האוניברסיטה העברית הר הצופים – אולם מכסיקו‬ ‫יום זה אורגן על ידי ד"ר גיא שטיבל מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית.‬ ‫הארגון כלל בין היתר הזמנת אולם הרצאות, הכנת תכנית הרצאות, אישור כניסה לקמפוס עם רכב ועוד.‬ ‫הארגון היה מוצלח מאוד . המשתתפים היו מאוד מרוצים ופרופ' זאב וייס החמיא על כך שהצלחנו למלא‬ ‫את אולם מכסיקו – דבר שאינו פשוט כלל וכלל. התקיימו 81 הרצאות משעה 9 ועד שעה 03:71 בערך.‬ ‫ו. היום השני יום ד' 31.21.4 אולם אבני בעין גדי וגן‬ ‫לאומי מצדה‬ ‫עין גדי - יציאת 2 אוטובוסים מתל אביב ואחד‬ ‫מירושלים והגעתם בזמן לעין גדי יחדיו, במקביל לאלו‬ ‫שבאו עצמאית. ההכנות של המועצה האזורית תמר‬ ‫בניצוחה של עפרה גזית היו טובות מאוד והכיבוד היה‬ ‫מכובד. האולם היה מוכן ואנשיו שקדו על תיאומים‬ ‫אחרונים. ציפי כהן בעזרת עדי אלבוחר ואריאל ליצ'ק‬ ‫חילקו תגים וערכו רישומים אחרונים.‬ ‫התוכן של חלק זה כלל מצגת ופאנל של צוות החופרים‬ ‫בהצטרפות גיא שטיבל. המצגת חיממה את האווירה‬ ‫והפאנל היה מוצלח. ידין רומן חתם במצגת על‬ ‫המתנדבים.‬ ‫מצדה מתחם כניסה‬ ‫במצדה נוצר איחור של רבע שעה. בגלל עומס, חלק‬ ‫מהאנשים לא הספיקו לבקר במוזיאון. ארוחת‬ ‫הצהריים הייתה בשני טורים מקבילים אבל עדיין היה‬ ‫תור של כ-01 דקות. עזרה רבה ניתנה מציפי כהן, עדי‬ ‫אלבוחר ויוסי בורדוביץ'. סה"כ אכלו במצדה כ-032‬ ‫למעלה: באולם בעין גדי; למטה: בסיור במצדה‬ ‫איש.‬ ‫מצדה במת ההר‬ ‫הרעיון לקיים סיורים נושאיים וחלוקת המשתתפים לפי כריזה היה מוצלח ביותר. לא היה צורך‬ ‫בהרשמה מוקדמת. קבוצה אחר קבוצה עלו המשתתפים במדרגות אל הסרט המקדים ואחר כך אל במת‬ ‫ההר. כל אחד מהמשתתפים בחר מדריך ונושא. ההדרכה הייתה מצויינת וקיבלנו שבחים רבים.‬ ‫לטקס הדלקת הנרות קדמו ברכות על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר, ראש המועצה‬ ‫האזורית תמר דב ליטבינוף, נשיא החברה לחקירת א"י ועתיקותיה יוסף אבירם, נציג האוניברסיטה‬ ‫ומשלחת החפירות פרופ' אמנון בן תור ושאול גולדשטיין – מנכ"ל רט"ג.‬ ‫2‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫3‬ ‫על ההנחיה ניצח בקול רדיופוני מרשים‬ ‫אריק פרידמן (בתמונה השמאלית משמאל).‬ ‫ליווי מוזיקלי של דיווד לואיס הוסיף‬ ‫לאווירה המיוחדת על רקע הדמדומים‬ ‫שצבעו את השמיים באדום. לברכה על‬ ‫הנרות הוזמן אליהו בן חיים שעבד‬ ‫ברשות במשך 05 שנה, חפר ושיחזר את‬ ‫מצדה וניהל את גן לאומי תל באר שבע.‬ ‫להדלקת הנרות הוזמנו: דב ליטבינוף,‬ ‫יוסף אבירם, שאול גולדשטיין, ג'קי‬ ‫אלמקייס, דבורה נצר, אמנון בן תור,‬ ‫ידין רומן ושרון טובול.‬ ‫מברכים: ימין למעלה – דוד לפלר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ימין למטה – דב‬ ‫בתום הטקס כאשר המשתתפים ירדו‬ ‫ליטבינוף, ראש מועצה האזורית תמר ומשמאל – שאול גולדשטיין, מנכ"ל רט"ג‬ ‫ברכבל אל מבואת הכניסה הם התכבדו‬ ‫בשתייה חמה וסופגנייה. האוטובוסים חזרו בשלום לירושלים ותל אביב עד שעה 00:12.‬ ‫דבורה נצר בליווי נכדתה, מדליקה נר חנוכה‬ ‫תודות‬ ‫תקצר היריעה להודות לכולם. ננסה, בתקווה שלא נשכח אף אחד:‬ ‫‪ ‬למכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית: פרופ'‬ ‫אראלה חוברס, בני שקאי וד"ר גיא שטיבל‬ ‫‪ ‬לחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה: הנשיא יוסף אבירם‬ ‫והמנכ"ל הלל גבע‬ ‫‪ ‬למועצה האזורית תמר: עפרה גזית, דוברת המועצה‬ ‫‪ ‬לחברי משלחת החפירות: פרופ' גדעון פרסטר, פרופ' אמנון בן‬ ‫תור, פרופ' דוד אוסישקין, פרופ' דני בהט, מלכה הרשקוביץ',‬ ‫דבורה נצר, ד"ר זאב משל ופרופ' יורם צפריר‬ ‫‪ ‬לדבורה נצר ומלכה הרשקוביץ' על אוסף התמונות הפרטיות ולרוחמה פיפרנו-באר על התמונות‬ ‫מהארכיון של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫‪ ‬לליטל ידין, על שימוש בתמונות מעזבון יגאל ידין‬ ‫‪ ‬למדריכים על במת ההר: פרופ' רוני רייך, ד"ר אורית‬ ‫פלג-ברקאי, זאב מרגלית, ד"ר גיא שטיבל, ידין רומן,‬ ‫אלי רז, סאס פיאלקו וירדן פיאלקו‬ ‫‪ ‬לאנשי רשות הטבע והגנים: המנכ"ל שאול גולדשטיין,‬ ‫איתן קמפבל ועובדי גן לאומי מצדה וסאס פיאלקו‬ ‫דוברות: טלי טננבוים ומוריה מלכה‬ ‫שיווק והסברה: אורית שטיינפלד, מזי מגנאזי ונעמה‬ ‫יוסף אבירם וצביקה צוק עם קהל המשתתפים בטקס במצדה‬ ‫טוכפלד‬ ‫מוקד המידע: אבי דוד, אריאל ליצ'ק, מיארה‬ ‫ומוקדנים נוספים‬ ‫לציפי כהן, עדי אלבוחר וד"ר יוסי בורדוביץ'‬ ‫ומי שלא בא הפסיד1 להתראות בכנס היובל הבא עוד 50 שנה‬ ‫3‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫4‬ ‫מאגר מים ענק ומנהרת מים מרשימה, בלתי מוכרים, נחשפו בגן הלאומי בבית שערים‬ ‫כתיבה וצילום: ד"ר צביקה צוק (ארכיאולוג ראשי, רט"ג) וד"ר יוסי בורדוביץ' (ארכיאולוג מחוז צפון, רט"ג)‬ ‫החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מאגר מים ענק הנמצא בסמוך למערה‬ ‫מס' 1 (מערת הפרש) שבמכלול מערות המנורה, אשר בגן לאומי בית שערים.‬ ‫מקום זה נודע בשם מערת הסליק, עת הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של‬ ‫ההגנה (כנראה בשנות ה-04 של המאה שעברה). ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת‬ ‫המים פנימה.‬ ‫המידע היחיד שהיה קיים עד תחילת החפירה היה ציון המקום במפת מערות בית שערים כבור מים‬ ‫ובשמו הערבי מערת א-סיח (מערת בור המים).‬ ‫במסגרת הכשרת המערה, למרכז מבקרים נערכה בחודש ינואר 4102 חפירה לחקר מאגר המים והמנהרה‬ ‫שהובילה אליו. החפירה נוהלה על ידי צביקה צוק ויוסי בורדוביץ' מטעם רשות הטבע והגנים ובשיתוף‬ ‫עם רשות העתיקות.‬ ‫התברר כי זהו מאגר מים ענק, שמידותיו: 52 מ' אורך, 7 מ' רוחב ולפחות 6 מ' עומק. המאגר כולל שני‬ ‫תאים גדולים המסתעפים במרכזו לשני צדדים, לדרום ולצפון. נפח המאגר המשוער הוא כ-0001 מ"ק.‬ ‫הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת בגוון לבן על אפור ומאפיין את המאה ה-1 לספירה.‬ ‫בכניסה, בצד הדרומי, שרד גרם מדרגות מרשים ומטויח (שרוחבו 4.1 מ') כאשר בצדו האחד דופן המאגר‬ ‫ובצדו השני מעקה מטויח. בכניסה, בחלק העליון נחשפו 8 מדרגות ואילו בחלק התחתון עוד 3 מדרגות.‬ ‫טרם הובהר אם נמצאה המדרגה התחתונה ביותר או שהמאגר עמוק יותר. על פי ממצא חרסים בעומק‬ ‫המאגר, נראה שהשימוש בו היה עד המאות 3-4 לספירה.‬ ‫מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-51 מ' מערבה ממנו נמצא‬ ‫מתקן מטויח ומדורג (מקווה במקור?) ששימש בור שיקוע למנהרת מים מרשימה המגיעה מצפון ונחשפה‬ ‫לאורך של כ-02 מ'. המנהרה נחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה‬ ‫בדפנות החצובות. היא הייתה מלאה מתחתיתה ועד ראשה בטין שמקורו בבליה של אבן הקרטון. טין זה‬ ‫התקשה מאוד עד כי החפירה במנהרה נעשתה ב'קונגו' קטן. חתך המנהרה טרפזי: 43 ס"מ למטה, 46‬ ‫ס"מ למעלה וגובהה כ-6.1 מ'. מידותיה הגדולות של המנהרה מאפשרות כניסה של אנשים פנימה.‬ ‫המנהרה, שהשתמרה בשלמותה בקטע שנחפר, הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהגיא‬ ‫הסמוך אל מאגר המים. המנהרה אינה מטוייחת, כנראה בגלל האטימות של הקרטון וזרימת נגר מהירה.‬ ‫ממצאים אלו חושפים פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים, כבר במאה ה-1 לספירה, כ-051 שנה‬ ‫לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא.‬ ‫מימין: המאגר לפני תחילת החפירה‬ ‫באמצע: מנהרת המים, חצובה בתחתיתה ובצדדים, בנוייה בחלקה העליון ומקורה בלוחות אבן‬ ‫משמאל: מנהרת המים ביציאה אל בור השיקוע המדורג (בתחתית התמונה), הקירות הבנויים משמאל ומימין למנהרה שייכים לשלב מאוחר יותר‬ ‫4‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫5‬ ‫נימפיאון בגן הלאומי קיסריה‬ ‫(נמסר על ידי דוברות רשות העתיקות)‬ ‫שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 0002 שנים בגן הלאומי קיסריה‬ ‫בטבורה של קיסריה הרומית הקדומה, עמד הנימפאון: מזרקת מים ציבורית‬ ‫ששימשה בתקופה הרומית לנוי, לשתייה וכמקום מרכזי להתכנסויות1‬ ‫כעת חושפות החברה לפיתוח קיסרי ה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, את הנימפאון העתיק,‬ ‫לרווחת המבקרים‬ ‫מעטות הן ערי הנמל הקדומות בעלות היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה,‬ ‫שממשיכה להפתיע ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות‬ ‫הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של‬ ‫עיר רומית מרכזית - הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-0002 שנה.‬ ‫מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי‬ ‫ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש,‬ ‫מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה‬ ‫הביזנטית לאחר מכן.‬ ‫הנימפאון נחפר לראשונה לפני 35 שנים על ידי הארכיאולוג פרופ' אברהם נגב ובשנות ה-09 הושלמה‬ ‫חפירתו על ידי הארכיאולוג ד"ר יוסף פורת. לאחר מכן הוא כוסה על מנת לשמור עליו. כעת החליטו‬ ‫החברה לפיתוח קיסריה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, לחשוף מחדש את הממצא‬ ‫המרשים ולהציג אותו, לרווחת הציבור. החשיפה מתבצעת על ידי הארכיאולוג ד"ר פטר גנדלמן, והתכנון‬ ‫ על ידי אדריכלית מיכל רטנר מרשות העתיקות.‬‫החפירה הארכיאולוגית ירדה לעומק של כ-3 מ'. במסגרת הפרויקט יתבצעו, בין היתר, עבודות שחזור‬ ‫של התעלה שסביב הבריכה, כולל הזרמת מים. השחזור יאפשר קיום פעילות במפלס העתיקות ויהווה‬ ‫נקודת ציון נוספת חשובה בגן הלאומי קיסריה.‬ ‫מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה: "עתיקות קיסריה ממשיכות לרתק ולהציג בפני‬ ‫המבקר מורשת תרבותית בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. פרויקט הקמת ושחזור הנימפאון הינו חלק‬ ‫מתוך תכנית פיתוח הכוללת פרויקטים נוספים באתר, כגון: טיילת החומות, שחזור בית הכנסת ועוד‬ ‫והוא מצטרף למרכז המבקרים ולתצוגת "מסע בזמן" שאנו מקיימים בנמל. מטרת התכנית היא להמשיך‬ ‫ולפתח מוקדי תוכן נוספים וחדשים במרחב ההיסטורי. בזכות עושר הממצאים, ניתן להעצים את חוויית‬ ‫הביקור ולגרום למבקרים הרבים המגיעים לבקר בנמל‬ ‫קיסריה, ליהנות וללמוד את סיפורה ההיסטורי הנפלא‬ ‫של העיר, המתמשך לאורך אלפי שנים".‬ ‫רענן כסלו, ראש מינהל שימור ברשות העתיקות: "זהו‬ ‫פרויקט חשוב נוסף, החושף את אחד ממכמניה של‬ ‫קיסריה העתיקה. תחת הקרקע ומעליה טמונים‬ ‫שרידים רבים וייחודיים, כולל רקמה עירונית שלמה,‬ ‫אשר טרם נחשפה. שיתוף הפעולה החשוב בין החברה‬ ‫לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות‬ ‫ימשך, כך אני מקווה, בשימורם, חשיפתם ופיתוחם של‬ ‫אוצרות מורשת נוספים מהעיר הקדומה".‬ ‫צ‬ ‫צילום: אדר' מיכל רטנר, באדיבות רשות העתיקות‬ ‫5‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫6‬ ‫פרוייקט ים המלח‬ ‫שימור אתרי המורשת בתכנית לפיתוח ושיקום אגן ים המלח‬ ‫אורית בורטניק – ממונת שימור אתרים – מחוז דרום – רשות הטבע והגנים‬ ‫אג ן ים המלח הינו פארק בעל חשיבות עולמית, מוקד טיילות, נופש ותיירות המבוסס על מאפייני האזור‬ ‫המיוחד – נוף, סביבה, ערכי תרבות ומורשת והערכים הייחודיים הנגזרים מקיומו של גוף המים במקום‬ ‫הנמוך בעולם.‬ ‫החלטת ממשלת ישראל מיום 2102/2/21 לשיקום ופיתוח אגן ים המלח, הביאה בשורה והזדמנות‬ ‫מבורכת ומצוינת עבור רשות הטבע והגנים לטפל בנכסי הטבע והמורשת לאורך חופו המערבי של ים‬ ‫המלח.‬ ‫מטרות העל של התכנית:‬ ‫‪ ‬שיקום וטיפול באזורים שנפגעו או מצויים בסיכון כתוצאה מאי יציבות הקרקע ובכלל זה בולענים‬ ‫והתחתרות נחלים.‬ ‫‪ ‬שיקום וטיפול בנזקים הסביבתיים באגן ים המלח.‬ ‫‪ ‬פיתוח סביבתי של נכסי טבע ואתרי הביקור באגן ים המלח, ובתוך כך שימור ושיקום נכסי המורשת‬ ‫הרבים באזור.‬ ‫רשות הטבע והגנים (מתוך הסתכלות רחבה על המגוון לשיקום ופיתוח שהאזור מציע) תטפל במכלולי‬ ‫נוף, אקולוגיה, טבע וכמובן אתרי המורשת.‬ ‫הקשר התרבותי-היסטורי של הנוף הינו אחד מגורמי המשיכה התיירותיים של האזור. האתרים‬ ‫הארכיאולוגיים במרחב מייצגים את התרבויות שהתקיימו באגן ים המלח החל מתקופת האבן בה נדד‬ ‫האדם הקדמון מיבשת אפריקה צפונה, דרך המורשת התרבותית של שלושת הדתות המונותאיסטיות ועד‬ ‫לעת החדשה. היעדים המרכזיים של פרויקט השיקום הינו פיתוח מבוקר, בסטנדרטים גבוהים של שימור‬ ‫ושחזור באתרי הביקור והמורשת תוך שמירת הסיפור המקומי, ההקשר האזורי, החוויה למבקר והעצמת‬ ‫הזיקה בין האתר לסביבתו ב"רוח המקום". בתחום‬ ‫דוגמא מתכנית השימור – תיעוד גרפי של ההתערבות השימורית‬ ‫המורשת הוכנה תכנית רב שנתית לתכנון שימור ושחזור‬ ‫ופיתוח האתרים והמכלולים הארכיאולוגיים באגן ים‬ ‫המלח. הכוונה היא לשדרג את ההגנה על האתר‬ ‫בהעלאת רמת השתמרותו ויצירת מעגלי תחזוקה‬ ‫שימורית שוטפת באתרים כמו: קומראן, עינות צוקים,‬ ‫ח'רבת מזין, עין גדי (המקדש הכלכוליתי, תל גורן, מצד‬ ‫ערוגות, טחנת הקמח הממלוכית ובית הכנסת העתיק),‬ ‫מצדה (קטע מחומת המצור הרומי, המחנה הרומי‬ ‫למרגלות תחנת הרכבל ועוד), מצד בוקק ומעלות‬ ‫עתיקים.‬ ‫צוותי שימור מוקמים בימים אלה. הם יעברו הכשרה‬ ‫מקצועית ויוציאו לפועל את עבודות השימור הרבות‬ ‫באתרים אלה.‬ ‫מה נעשה עד כה?‬ ‫גן לאומי קומראן – בקצה חופו הצפון-מערבי של ים‬ ‫המלח בתחום מחוז יו"ש (יהודה ושומרון) של רשות‬ ‫הטבע והגנים. סקר שימורי ותכנון מפורט של ציר‬ ‫התיירות באתר, תיעוד ויצירת תכנית שימור מפורטת‬ ‫לביצוע.‬ ‫6‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫7‬ ‫פרויקט השימור יטפל במערכת המים העתיקה והמרשימה בקומראן כולל שימור טיח, מתקנים, בריכות,‬ ‫מקוואות, קירות ועוד. בסוף ה פרויקט יוכן "תיק תחזוקה שימורי רב שנתי" שייתן מענה שימורי‬ ‫תחזוקתי לממצאים ששומרו על מנת לצמצם ולהאט את הידרדרות הבלייה.‬ ‫פרויקט השימור החל בתחילת דצמבר על ידי צוות משמרים מקצועי שיכשיר תוך כדי הפרויקט עובדים‬ ‫ממחוז יו"ש לעבודות שימור תחזוקתי מתוך כוונה שהם אלה‬ ‫שיטפלו במונומנטים לאורך השנים.‬ ‫מצד ואמת המים בעין בוקק:‬ ‫פרויקט שימור ייחודי המשולב בפרויקט הנדסי להחלפת מי‬ ‫הנחל המזוהמים נמצא בתהליכי תכנון מתקדמים המשלבים‬ ‫תכנון שימורי, חפירה ארכיאולוגית, תכנון נופי, תכנון הנדסי‬ ‫ושיקום אקולוגי של נחל עין בוקק וסביבתו.‬ ‫שימור ושיקום מצד בוקק החל בחפירה ארכיאולוגית להסדרת‬ ‫מכלול המצד. בוצע סקר שימורי ותיעוד מפורט ליצירת תכנית‬ ‫שימור מקיפה שתטפל בשרידי אמת המים העתיקה לאורך‬ ‫הנחל ובמכלול המצד המרשים הנצפה לנוסעים על כביש 09‬ ‫ולכל המטיילים והנופשים בים המלח.‬ ‫החפירה הארכיאולוגית שנעשתה מטעם המכון לארכיאולוגיה‬ ‫של אוניברסיטת תל אביב על ידי מירי פינס (תחת אחריותו של‬ ‫פרופ' משה פישר) הסתיימה וממצאיה יתפרסמו בהמשך.‬ ‫צוות שימור יחל עבודתו בשנת 4102 וצפוי לעבוד בתנאי שטח מורכבים מאוד לשימור ושחזור המצד.‬ ‫7‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫8‬ ‫הכפר הנטופי בשמורת הטבע נחל עין גב‬ ‫ד"ר ליאור גרוסמן /פרופ' אנה בלפר-כהן / פרופ' עופר בר-יוסף – האוניברסיטה העברית, ירושלים‬ ‫בארבעת הקיצים האחרונים התחדשו החפירות הארכיאולוגיות באתר הפרהיסטורי בנחל עין-גב ‪II‬‬ ‫השוכן על טרסת הנ חל כשני ק"מ מזרחית לחוף הכנרת, במורדות המערביים של רמת הגולן (איור 1).‬ ‫האתר משויך לתרבות הנטופית ומוכר מאז החפירה הקצרה שערך פרופ' עופר בר יוסף בשנת 2791‬ ‫בעמדה צבאית הפונה לגבול הסורי. התרבות החומרית שנחשפה באתר משייכת את יושביו לסופה של‬ ‫התרבות הנטופית, שלב מסעיר בהתפתחות האנושית. בפרק זמן זה התרחשו שינויים באורח החיים‬ ‫הנטופי שכללו מעבר מאורח חיים נוודי לאורח חיים של ישיבת קבע ואולי אף חקלאות. חשיבותו של‬ ‫אתר זה רבה ביותר לשם הבנת התהליכים הכלכליים והתרבותיים שנלוו לשינויים אלו.‬ ‫איור 1 – מבט מצפון מזרח לכיוון הכנרת – האתר‬ ‫נחל עין גב ‪ II‬הממוקם על טרסת הנחל בגדתו‬ ‫הצפונית נמצא בעיגול האדום‬ ‫זהו אתר גדול יחסית המשתרע על‬ ‫שטח של כ-006,3 מ"ר כאשר על‬ ‫נחל עין גב ‪II‬‬ ‫פני השטח פריטי צור רבים ובחתך‬ ‫הנחל מבצבצים מספר רב של ראשי‬ ‫קירות. מטרת החפירה המחודשות‬ ‫באתר הייתה לאפיין את גודלו,‬ ‫להגדיר שלבים הסטרטיגרפיים‬ ‫ולשייכו תרבותית. רצינו לחשוף‬ ‫שטח גדול של האתר בכדי להכיר‬ ‫את המערכת הארכיטקטונית‬ ‫ובעיקר לקבל מידע על חיי היום-‬ ‫יום במרחב גיאוגרפי בו קיים רצף יישובי עד לניאולית הקרמי, אזור בו מיוצגים שלבי המעבר השונים‬ ‫לאסטרטגית קיום המבוססת על חקלאות.‬ ‫איור 2 – נחל עין גב ‪ - II‬מראה כללי ושטחי‬ ‫החפירה ( ‪ A‬ו-‪ - )B‬שיחזור קו בסיס ההתיישבות‬ ‫הנטופית על גבי סלע נארי מסומן בצהוב‬ ‫החפירה חולקה לשני שטחים (‪,A‬‬ ‫ו-‪ ,B‬איור 2), על המדרון החשוף‬ ‫בגדת הנחל.‬ ‫שטח ‪ A‬ממוקם בחלקו התלול של‬ ‫המדרון ולכן המטרה הראשונית‬ ‫הייתה לעקוב אחר השלבים‬ ‫הסטרטיגרפיים מפני השטח ועד‬ ‫סלע האם. שני שלבים עיקריים‬ ‫נחשפו בחפירה: התיישבות נטופית‬ ‫הכוללת מספר שלבי בייניים‬ ‫הבאים לידי ביטוי בשלושה קירות‬ ‫8‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫9‬ ‫ שרידי מבנים אובליים. קירו המערבי של אחד מהמבנים הינו בעל שישה נדבכי אבן (גיר ובזלת), ששרדו‬‫לגובה של כ-06 ס"מ. הקיר יוצר מיתאר של כ-6 מ' קוטר (איור 3). השלב השני, בבסיס ההתיישבות, הינו‬ ‫קבר רב נקברים חצוב בסלע האם (נארי) בו‬ ‫נחשפו עד כה שרידים של שלושה נקברים‬ ‫(חלקם עדין בחתך החפירה). חפירות 3102‬ ‫חשפו את בסיס הקבורה בו נמצא נקבר המונח‬ ‫בשקע מטוייח בתוך סלע האם. בדיקות כימיות‬ ‫ומיקרו-מורפולוגיות יאשרו או יפריכו השערה‬ ‫זו.‬ ‫איור 3 – תכנית שטח ‪ A‬הכוללת קירות וקבורה על גבי סלע האם‬ ‫בשטח ‪ ,B‬הממוקם בסמוך לבור הבדיקה‬ ‫המקורי משנות ה-07 (איור 4), נחשף אך חלק‬ ‫מהמערכת הארכיטקטונית. עד עתה נחשפו‬ ‫שרידי ארבעה מבנים, ביניהם מבנה 4 הייחודי‬ ‫במתארו - אובאלי בשלושת צדדיו אך ישר‬ ‫בצדו הצפוני (איור 5). בפינה הצפון מזרחית‬ ‫החלה חשיפת פתחו, המאופיין בשני קירות‬ ‫מקבילים. בעונות 3102-2102 נחשף בשיפולים‬ ‫המזרחיים של האתר מתקן ייחודי (איור 6).‬ ‫למתקן מיתאר מעוגל המתקמר כלפי מעלה המעיד על קירוי. אופיו וייעדו של המתקן עדין לא ברורים –‬ ‫סילו?, קבורה?, טבון? - אך בשלב זה נחשף מילוי אדמדם סטרילי (סדימנט אפוי) ומילוי אפרפר הכולל 4‬ ‫רגליים שמאליות אחוריות של צבאיים, בארטיקולציה.‬ ‫איור 4 – תכנית שטח ‪ B‬בסיומה של עונת החפירות 3102‬ ‫איור 5 – מבנה 4 בשטח ‪B‬‬ ‫9‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫01‬ ‫איור 6 – חתך מזרח/מערב מתקן בשטח ‪ B‬ושרטוט המתקן (6 ‪)locus‬‬ ‫טכנולוגיית תעשיית הצור של נחל עין גב ‪ II‬מתאימה‬ ‫לאופן יצור הכלים המוכר בסוף התרבות הנטופית.‬ ‫שלושה טיפוסי כלים בולטים בשכיחותם: להבי מגל,‬ ‫סהרונים ומקדחים/מרצעים. במקביל למקדחים‬ ‫המיקרוליתיים הרבים ישנו ייצוג נכבד לפריטים‬ ‫מחוררים בעיקר מחומר גלם רך – אבן הגיר‬ ‫המקומית (איור 7). באופן כללי, התרבות החומרית‬ ‫עשירה מאוד בחרוזים, כלי עצם, כלים מבזלת, ואף‬ ‫פריטים מעוטרים.‬ ‫איור 7 - מקדחים מצור (ימין) ופריטים מחוררים מאבן גיר (משמאל). (הכנת האיור - המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת, המכון לארכיאולוגיה)‬ ‫חשיבות החפירות בנחל עין גב ‪ II‬באה לידי ביטוי בחשיפת שרידים המלמדים על חברה מורכבת בדמדומי‬ ‫התרבות הנטופית. מקובל היה במחקר לשחזר בשלב זה ירידה במורכבות החברתית ואף חזרה‬ ‫לאסטרטגית צייד ולקט כמו גם נדודים, ממש לפני הופעתה של התרבות הניאוליתית. העדויות החדשות‬ ‫מהאתר מציגות תמונה מורכבת שאנו מקווים כי תתבהר יותר במהלך שנות המחקר הבאות.‬ ‫01‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
‫11‬ ‫חידת החודש‬ ‫מה שם המקום? מהו המבנה? מי חפר אותו? ומתי?‬ ‫פתרון החידה הקודמת מחדשות בעתיקות אוקטובר 3102‬ ‫(בחודשים נוב. 31-ינואר41 לא הופק המגאזין)‬ ‫גרם מדרגות עתיק בגן לאומי תל מגידו שהוביל אל בריכה מטוייחת – אחד ממפעלי המים של מגידו‬ ‫(התקופה הישראלית 2) מימין התמונה בצבע שחור לבן, מארכיון רשות הטבע והגנים. היא צולמה בשנות ה-06 של‬ ‫המאה שעברה. המקום כמעט ולא השתנה ולראייה שתי תמונות צבע מהשנים האחרונות לשם השוואה.‬ ‫פתרו נכונה לפי הסדר: ד"ר יגאל לוין, דני אבוחצירה, גליה דורון, חיים כראל, ד"ר יוסי בורדוביץ', ד"ר אלי ינאי, ד"ר דרור‬ ‫בן יוסף, ואם שכחתי מישהוא איתו הסליחה.‬ ‫11‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬

More Related Content

חדשות בעתיקות פברואר 2014

  • 1. ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫‪www.parks.org.il‬‬ ‫________________________________________________________________‬ ‫חטיבת תכנון ופיתוח - אגף ארכיאולוגיה‬ ‫חדשות בעתיקות - פברואר 4102‬ ‫ד"ר צביקה צוק - ארכיאולוג הרשות‬ ‫כנס מצדה 4.12.13-4 – סיכום הכנס‬ ‫ד"ר צביקה צוק (צילום: עין מצלמת עמית מור)‬ ‫א. רקע‬ ‫כנס היובל לחפירות יגאל ידין במצדה התקיים בימים ג' וד' 31.21.4-3.‬ ‫היום הראשון היה יום עיון אקדמי בנושא 'חידושים במחקר‬ ‫מצדה' ונערך באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.‬ ‫היום השני התקיים בעין גדי ובגן לאומי מצדה ונושאיו היו:‬ ‫סיפורים וחוויות מהחפירות דאז בהשתתפות צוות‬ ‫המשלחת, ביקור במוזיאון, סיורים נושאיים במצדה‬ ‫והדלקת נר שמיני של חנוכה.‬ ‫צוות ההיגוי כלל נציגים מארבעת הגופים שהכינו את הכנס:‬ ‫רשות הטבע והגנים – איתן קמפבל וד"ר צביקה צוק‬ ‫האוניברסיטה העברית – ד"ר גיא שטיבל‬ ‫החברה לחקירת א"י ועתיקותיה – המנכ"ל הלל גבע‬ ‫המועצה האזורית תמר – דוברת המועצה עפרה גזית‬ ‫ב. שיווק ומדיה‬ ‫רט"ג לקחה על עצמה לשווק את הכנס במדיה ונעשו פעולות רבות הן על ידי הדוברות והן על ידי אגף‬ ‫שיווק בתיאום עם דוברות האוניברסיטה. מבין הפעולות יש לציין כתבות רבות בעיתונים, ברדיו‬ ‫ובטלוויזיה, סיור עיתונאים למצדה כשבועיים לפני הכנס, כתבה מיוחדת בידיעות אחרונות במפגש עם‬ ‫צוות החפירה, הפעלת גלאי תקשרת ועוד. יש לציין כי במשך כחודש זה היה הנושא המרכזי של הדוברות‬ ‫ברט"ג.‬ ‫במגאזין של הרשות 'שביל הארץ' הייתה מודעה על הכנס בספט. וכתבה ראשית בנובמבר על ידי גיא‬ ‫שטיבל. הוצאו פליירים של תכנית הכנס: היום הראשון באוניברסיטה הוכן על ידי גיא שטיבל והיום‬ ‫השני בעין גדי ובמצדה על ידי רט"ג.‬ ‫יש לשבח על פעולות אלו ולראות בהן הצלחה גדולה לרט"ג ולגן לאומי מצדה.‬ ‫ד"ר גיא שטיבל, הארכיאולוג הנוכחי של מצדה, היה באופן טבעי הדמות המרכזית במדיה.‬ ‫ג. מוקד המידע ורישום משתתפים‬ ‫מוקד המידע של רט"ג קיבל על עצמו את האחריות לרשום את המשתתפים לכנס. הרישום היה מורכב כי‬ ‫היום הראשון היה ללא תשלום, היום השני היה כרוך בתשלום ונדרש רישום מלא של הפרטים של‬ ‫המשתתף כולל כתובת מייל בכדי לדוור למשתתפים את התכניות.‬ ‫רבים מהנרשמים רצו לשתף את המוקדנים בחוויותיהם מהעבר במצדה וכך זמן הרישום היה במקום 2‬ ‫דקות בממוצע כ-5-01 דקות מה שהכביד על עבודת המוקדנים.‬ ‫להוציא מקרים בודדים של טעויות, הרישום היה מדוייק וטוב וקבלנו משוב חשוב בעיקר לגבי היום‬ ‫הראשון. כתוצאה מהרישום של היום הראשון הודענו לגיא שטיבל על נרשמים רבים וכך הועבר הכנס‬ ‫מאולם של כ-003 משתתפים לאולם של 055 משתתפים עם אופציה ל-088 משתתפים (אולם מכסיקו).‬ ‫במוקד נרשמו כ-052 אנשים ליום הראשון ואז הופסקה ההרשמה והודענו לכולם להגיע ללא הרשמה.‬ ‫במוקד נרשמו עוד כ-002 אנשים ליום השני.‬ ‫רשימה נוספת ללא קשר למוקד המידע נעשתה על ידי צביקה צוק וכללה את חברי החברה לחקירת ארץ‬ ‫ישראל ועתיקותיה וחלק מהמוזמנים: אנשי רט"ג וצוות משלחת החפירות.‬
  • 2. ‫2‬ ‫סה"כ השתתפו ביום הראשון כ-008 איש וביום השני כ-053 איש כולל‬ ‫עובדי רט"ג במצדה.‬ ‫ד. מנהלות‬ ‫‪ ‬הוכנו תגים מיוחדים ויפים מאוד (א. א. פרסומים). ברוב התגים‬ ‫נרשם השם מראש ובאחרים בכתב היד היפה של ענת יציב. התגים הוכנו‬ ‫באחריות איתן, סאס וצביקה. זו מזכרת אישית נאה מאוד לכל משתתף.‬ ‫‪ ‬ליום השני הוזמנו צלם סטילס וצלמת וידאו (עין מצלמת עירית‬ ‫ועמית מור). ציפי כהן הכינה מצגת חוויתית הנמצאת באתר של רשות‬ ‫הטבע והגנים (מצגת כנס מצדה) או בלינק:‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=oyy2p9lC8pc&feature=player_embedded‬‬ ‫ה. היום הראשון יום ג' 31.21.3 האוניברסיטה העברית הר הצופים – אולם מכסיקו‬ ‫יום זה אורגן על ידי ד"ר גיא שטיבל מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית.‬ ‫הארגון כלל בין היתר הזמנת אולם הרצאות, הכנת תכנית הרצאות, אישור כניסה לקמפוס עם רכב ועוד.‬ ‫הארגון היה מוצלח מאוד . המשתתפים היו מאוד מרוצים ופרופ' זאב וייס החמיא על כך שהצלחנו למלא‬ ‫את אולם מכסיקו – דבר שאינו פשוט כלל וכלל. התקיימו 81 הרצאות משעה 9 ועד שעה 03:71 בערך.‬ ‫ו. היום השני יום ד' 31.21.4 אולם אבני בעין גדי וגן‬ ‫לאומי מצדה‬ ‫עין גדי - יציאת 2 אוטובוסים מתל אביב ואחד‬ ‫מירושלים והגעתם בזמן לעין גדי יחדיו, במקביל לאלו‬ ‫שבאו עצמאית. ההכנות של המועצה האזורית תמר‬ ‫בניצוחה של עפרה גזית היו טובות מאוד והכיבוד היה‬ ‫מכובד. האולם היה מוכן ואנשיו שקדו על תיאומים‬ ‫אחרונים. ציפי כהן בעזרת עדי אלבוחר ואריאל ליצ'ק‬ ‫חילקו תגים וערכו רישומים אחרונים.‬ ‫התוכן של חלק זה כלל מצגת ופאנל של צוות החופרים‬ ‫בהצטרפות גיא שטיבל. המצגת חיממה את האווירה‬ ‫והפאנל היה מוצלח. ידין רומן חתם במצגת על‬ ‫המתנדבים.‬ ‫מצדה מתחם כניסה‬ ‫במצדה נוצר איחור של רבע שעה. בגלל עומס, חלק‬ ‫מהאנשים לא הספיקו לבקר במוזיאון. ארוחת‬ ‫הצהריים הייתה בשני טורים מקבילים אבל עדיין היה‬ ‫תור של כ-01 דקות. עזרה רבה ניתנה מציפי כהן, עדי‬ ‫אלבוחר ויוסי בורדוביץ'. סה"כ אכלו במצדה כ-032‬ ‫למעלה: באולם בעין גדי; למטה: בסיור במצדה‬ ‫איש.‬ ‫מצדה במת ההר‬ ‫הרעיון לקיים סיורים נושאיים וחלוקת המשתתפים לפי כריזה היה מוצלח ביותר. לא היה צורך‬ ‫בהרשמה מוקדמת. קבוצה אחר קבוצה עלו המשתתפים במדרגות אל הסרט המקדים ואחר כך אל במת‬ ‫ההר. כל אחד מהמשתתפים בחר מדריך ונושא. ההדרכה הייתה מצויינת וקיבלנו שבחים רבים.‬ ‫לטקס הדלקת הנרות קדמו ברכות על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר, ראש המועצה‬ ‫האזורית תמר דב ליטבינוף, נשיא החברה לחקירת א"י ועתיקותיה יוסף אבירם, נציג האוניברסיטה‬ ‫ומשלחת החפירות פרופ' אמנון בן תור ושאול גולדשטיין – מנכ"ל רט"ג.‬ ‫2‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 3. ‫3‬ ‫על ההנחיה ניצח בקול רדיופוני מרשים‬ ‫אריק פרידמן (בתמונה השמאלית משמאל).‬ ‫ליווי מוזיקלי של דיווד לואיס הוסיף‬ ‫לאווירה המיוחדת על רקע הדמדומים‬ ‫שצבעו את השמיים באדום. לברכה על‬ ‫הנרות הוזמן אליהו בן חיים שעבד‬ ‫ברשות במשך 05 שנה, חפר ושיחזר את‬ ‫מצדה וניהל את גן לאומי תל באר שבע.‬ ‫להדלקת הנרות הוזמנו: דב ליטבינוף,‬ ‫יוסף אבירם, שאול גולדשטיין, ג'קי‬ ‫אלמקייס, דבורה נצר, אמנון בן תור,‬ ‫ידין רומן ושרון טובול.‬ ‫מברכים: ימין למעלה – דוד לפלר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ימין למטה – דב‬ ‫בתום הטקס כאשר המשתתפים ירדו‬ ‫ליטבינוף, ראש מועצה האזורית תמר ומשמאל – שאול גולדשטיין, מנכ"ל רט"ג‬ ‫ברכבל אל מבואת הכניסה הם התכבדו‬ ‫בשתייה חמה וסופגנייה. האוטובוסים חזרו בשלום לירושלים ותל אביב עד שעה 00:12.‬ ‫דבורה נצר בליווי נכדתה, מדליקה נר חנוכה‬ ‫תודות‬ ‫תקצר היריעה להודות לכולם. ננסה, בתקווה שלא נשכח אף אחד:‬ ‫‪ ‬למכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית: פרופ'‬ ‫אראלה חוברס, בני שקאי וד"ר גיא שטיבל‬ ‫‪ ‬לחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה: הנשיא יוסף אבירם‬ ‫והמנכ"ל הלל גבע‬ ‫‪ ‬למועצה האזורית תמר: עפרה גזית, דוברת המועצה‬ ‫‪ ‬לחברי משלחת החפירות: פרופ' גדעון פרסטר, פרופ' אמנון בן‬ ‫תור, פרופ' דוד אוסישקין, פרופ' דני בהט, מלכה הרשקוביץ',‬ ‫דבורה נצר, ד"ר זאב משל ופרופ' יורם צפריר‬ ‫‪ ‬לדבורה נצר ומלכה הרשקוביץ' על אוסף התמונות הפרטיות ולרוחמה פיפרנו-באר על התמונות‬ ‫מהארכיון של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫‪ ‬לליטל ידין, על שימוש בתמונות מעזבון יגאל ידין‬ ‫‪ ‬למדריכים על במת ההר: פרופ' רוני רייך, ד"ר אורית‬ ‫פלג-ברקאי, זאב מרגלית, ד"ר גיא שטיבל, ידין רומן,‬ ‫אלי רז, סאס פיאלקו וירדן פיאלקו‬ ‫‪ ‬לאנשי רשות הטבע והגנים: המנכ"ל שאול גולדשטיין,‬ ‫איתן קמפבל ועובדי גן לאומי מצדה וסאס פיאלקו‬ ‫דוברות: טלי טננבוים ומוריה מלכה‬ ‫שיווק והסברה: אורית שטיינפלד, מזי מגנאזי ונעמה‬ ‫יוסף אבירם וצביקה צוק עם קהל המשתתפים בטקס במצדה‬ ‫טוכפלד‬ ‫מוקד המידע: אבי דוד, אריאל ליצ'ק, מיארה‬ ‫ומוקדנים נוספים‬ ‫לציפי כהן, עדי אלבוחר וד"ר יוסי בורדוביץ'‬ ‫ומי שלא בא הפסיד1 להתראות בכנס היובל הבא עוד 50 שנה‬ ‫3‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 4. ‫4‬ ‫מאגר מים ענק ומנהרת מים מרשימה, בלתי מוכרים, נחשפו בגן הלאומי בבית שערים‬ ‫כתיבה וצילום: ד"ר צביקה צוק (ארכיאולוג ראשי, רט"ג) וד"ר יוסי בורדוביץ' (ארכיאולוג מחוז צפון, רט"ג)‬ ‫החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מאגר מים ענק הנמצא בסמוך למערה‬ ‫מס' 1 (מערת הפרש) שבמכלול מערות המנורה, אשר בגן לאומי בית שערים.‬ ‫מקום זה נודע בשם מערת הסליק, עת הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של‬ ‫ההגנה (כנראה בשנות ה-04 של המאה שעברה). ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת‬ ‫המים פנימה.‬ ‫המידע היחיד שהיה קיים עד תחילת החפירה היה ציון המקום במפת מערות בית שערים כבור מים‬ ‫ובשמו הערבי מערת א-סיח (מערת בור המים).‬ ‫במסגרת הכשרת המערה, למרכז מבקרים נערכה בחודש ינואר 4102 חפירה לחקר מאגר המים והמנהרה‬ ‫שהובילה אליו. החפירה נוהלה על ידי צביקה צוק ויוסי בורדוביץ' מטעם רשות הטבע והגנים ובשיתוף‬ ‫עם רשות העתיקות.‬ ‫התברר כי זהו מאגר מים ענק, שמידותיו: 52 מ' אורך, 7 מ' רוחב ולפחות 6 מ' עומק. המאגר כולל שני‬ ‫תאים גדולים המסתעפים במרכזו לשני צדדים, לדרום ולצפון. נפח המאגר המשוער הוא כ-0001 מ"ק.‬ ‫הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת בגוון לבן על אפור ומאפיין את המאה ה-1 לספירה.‬ ‫בכניסה, בצד הדרומי, שרד גרם מדרגות מרשים ומטויח (שרוחבו 4.1 מ') כאשר בצדו האחד דופן המאגר‬ ‫ובצדו השני מעקה מטויח. בכניסה, בחלק העליון נחשפו 8 מדרגות ואילו בחלק התחתון עוד 3 מדרגות.‬ ‫טרם הובהר אם נמצאה המדרגה התחתונה ביותר או שהמאגר עמוק יותר. על פי ממצא חרסים בעומק‬ ‫המאגר, נראה שהשימוש בו היה עד המאות 3-4 לספירה.‬ ‫מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-51 מ' מערבה ממנו נמצא‬ ‫מתקן מטויח ומדורג (מקווה במקור?) ששימש בור שיקוע למנהרת מים מרשימה המגיעה מצפון ונחשפה‬ ‫לאורך של כ-02 מ'. המנהרה נחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה‬ ‫בדפנות החצובות. היא הייתה מלאה מתחתיתה ועד ראשה בטין שמקורו בבליה של אבן הקרטון. טין זה‬ ‫התקשה מאוד עד כי החפירה במנהרה נעשתה ב'קונגו' קטן. חתך המנהרה טרפזי: 43 ס"מ למטה, 46‬ ‫ס"מ למעלה וגובהה כ-6.1 מ'. מידותיה הגדולות של המנהרה מאפשרות כניסה של אנשים פנימה.‬ ‫המנהרה, שהשתמרה בשלמותה בקטע שנחפר, הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהגיא‬ ‫הסמוך אל מאגר המים. המנהרה אינה מטוייחת, כנראה בגלל האטימות של הקרטון וזרימת נגר מהירה.‬ ‫ממצאים אלו חושפים פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים, כבר במאה ה-1 לספירה, כ-051 שנה‬ ‫לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא.‬ ‫מימין: המאגר לפני תחילת החפירה‬ ‫באמצע: מנהרת המים, חצובה בתחתיתה ובצדדים, בנוייה בחלקה העליון ומקורה בלוחות אבן‬ ‫משמאל: מנהרת המים ביציאה אל בור השיקוע המדורג (בתחתית התמונה), הקירות הבנויים משמאל ומימין למנהרה שייכים לשלב מאוחר יותר‬ ‫4‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 5. ‫5‬ ‫נימפיאון בגן הלאומי קיסריה‬ ‫(נמסר על ידי דוברות רשות העתיקות)‬ ‫שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 0002 שנים בגן הלאומי קיסריה‬ ‫בטבורה של קיסריה הרומית הקדומה, עמד הנימפאון: מזרקת מים ציבורית‬ ‫ששימשה בתקופה הרומית לנוי, לשתייה וכמקום מרכזי להתכנסויות1‬ ‫כעת חושפות החברה לפיתוח קיסרי ה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, את הנימפאון העתיק,‬ ‫לרווחת המבקרים‬ ‫מעטות הן ערי הנמל הקדומות בעלות היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה,‬ ‫שממשיכה להפתיע ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות‬ ‫הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של‬ ‫עיר רומית מרכזית - הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-0002 שנה.‬ ‫מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי‬ ‫ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש,‬ ‫מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה‬ ‫הביזנטית לאחר מכן.‬ ‫הנימפאון נחפר לראשונה לפני 35 שנים על ידי הארכיאולוג פרופ' אברהם נגב ובשנות ה-09 הושלמה‬ ‫חפירתו על ידי הארכיאולוג ד"ר יוסף פורת. לאחר מכן הוא כוסה על מנת לשמור עליו. כעת החליטו‬ ‫החברה לפיתוח קיסריה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, לחשוף מחדש את הממצא‬ ‫המרשים ולהציג אותו, לרווחת הציבור. החשיפה מתבצעת על ידי הארכיאולוג ד"ר פטר גנדלמן, והתכנון‬ ‫ על ידי אדריכלית מיכל רטנר מרשות העתיקות.‬‫החפירה הארכיאולוגית ירדה לעומק של כ-3 מ'. במסגרת הפרויקט יתבצעו, בין היתר, עבודות שחזור‬ ‫של התעלה שסביב הבריכה, כולל הזרמת מים. השחזור יאפשר קיום פעילות במפלס העתיקות ויהווה‬ ‫נקודת ציון נוספת חשובה בגן הלאומי קיסריה.‬ ‫מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה: "עתיקות קיסריה ממשיכות לרתק ולהציג בפני‬ ‫המבקר מורשת תרבותית בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. פרויקט הקמת ושחזור הנימפאון הינו חלק‬ ‫מתוך תכנית פיתוח הכוללת פרויקטים נוספים באתר, כגון: טיילת החומות, שחזור בית הכנסת ועוד‬ ‫והוא מצטרף למרכז המבקרים ולתצוגת "מסע בזמן" שאנו מקיימים בנמל. מטרת התכנית היא להמשיך‬ ‫ולפתח מוקדי תוכן נוספים וחדשים במרחב ההיסטורי. בזכות עושר הממצאים, ניתן להעצים את חוויית‬ ‫הביקור ולגרום למבקרים הרבים המגיעים לבקר בנמל‬ ‫קיסריה, ליהנות וללמוד את סיפורה ההיסטורי הנפלא‬ ‫של העיר, המתמשך לאורך אלפי שנים".‬ ‫רענן כסלו, ראש מינהל שימור ברשות העתיקות: "זהו‬ ‫פרויקט חשוב נוסף, החושף את אחד ממכמניה של‬ ‫קיסריה העתיקה. תחת הקרקע ומעליה טמונים‬ ‫שרידים רבים וייחודיים, כולל רקמה עירונית שלמה,‬ ‫אשר טרם נחשפה. שיתוף הפעולה החשוב בין החברה‬ ‫לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות‬ ‫ימשך, כך אני מקווה, בשימורם, חשיפתם ופיתוחם של‬ ‫אוצרות מורשת נוספים מהעיר הקדומה".‬ ‫צ‬ ‫צילום: אדר' מיכל רטנר, באדיבות רשות העתיקות‬ ‫5‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 6. ‫6‬ ‫פרוייקט ים המלח‬ ‫שימור אתרי המורשת בתכנית לפיתוח ושיקום אגן ים המלח‬ ‫אורית בורטניק – ממונת שימור אתרים – מחוז דרום – רשות הטבע והגנים‬ ‫אג ן ים המלח הינו פארק בעל חשיבות עולמית, מוקד טיילות, נופש ותיירות המבוסס על מאפייני האזור‬ ‫המיוחד – נוף, סביבה, ערכי תרבות ומורשת והערכים הייחודיים הנגזרים מקיומו של גוף המים במקום‬ ‫הנמוך בעולם.‬ ‫החלטת ממשלת ישראל מיום 2102/2/21 לשיקום ופיתוח אגן ים המלח, הביאה בשורה והזדמנות‬ ‫מבורכת ומצוינת עבור רשות הטבע והגנים לטפל בנכסי הטבע והמורשת לאורך חופו המערבי של ים‬ ‫המלח.‬ ‫מטרות העל של התכנית:‬ ‫‪ ‬שיקום וטיפול באזורים שנפגעו או מצויים בסיכון כתוצאה מאי יציבות הקרקע ובכלל זה בולענים‬ ‫והתחתרות נחלים.‬ ‫‪ ‬שיקום וטיפול בנזקים הסביבתיים באגן ים המלח.‬ ‫‪ ‬פיתוח סביבתי של נכסי טבע ואתרי הביקור באגן ים המלח, ובתוך כך שימור ושיקום נכסי המורשת‬ ‫הרבים באזור.‬ ‫רשות הטבע והגנים (מתוך הסתכלות רחבה על המגוון לשיקום ופיתוח שהאזור מציע) תטפל במכלולי‬ ‫נוף, אקולוגיה, טבע וכמובן אתרי המורשת.‬ ‫הקשר התרבותי-היסטורי של הנוף הינו אחד מגורמי המשיכה התיירותיים של האזור. האתרים‬ ‫הארכיאולוגיים במרחב מייצגים את התרבויות שהתקיימו באגן ים המלח החל מתקופת האבן בה נדד‬ ‫האדם הקדמון מיבשת אפריקה צפונה, דרך המורשת התרבותית של שלושת הדתות המונותאיסטיות ועד‬ ‫לעת החדשה. היעדים המרכזיים של פרויקט השיקום הינו פיתוח מבוקר, בסטנדרטים גבוהים של שימור‬ ‫ושחזור באתרי הביקור והמורשת תוך שמירת הסיפור המקומי, ההקשר האזורי, החוויה למבקר והעצמת‬ ‫הזיקה בין האתר לסביבתו ב"רוח המקום". בתחום‬ ‫דוגמא מתכנית השימור – תיעוד גרפי של ההתערבות השימורית‬ ‫המורשת הוכנה תכנית רב שנתית לתכנון שימור ושחזור‬ ‫ופיתוח האתרים והמכלולים הארכיאולוגיים באגן ים‬ ‫המלח. הכוונה היא לשדרג את ההגנה על האתר‬ ‫בהעלאת רמת השתמרותו ויצירת מעגלי תחזוקה‬ ‫שימורית שוטפת באתרים כמו: קומראן, עינות צוקים,‬ ‫ח'רבת מזין, עין גדי (המקדש הכלכוליתי, תל גורן, מצד‬ ‫ערוגות, טחנת הקמח הממלוכית ובית הכנסת העתיק),‬ ‫מצדה (קטע מחומת המצור הרומי, המחנה הרומי‬ ‫למרגלות תחנת הרכבל ועוד), מצד בוקק ומעלות‬ ‫עתיקים.‬ ‫צוותי שימור מוקמים בימים אלה. הם יעברו הכשרה‬ ‫מקצועית ויוציאו לפועל את עבודות השימור הרבות‬ ‫באתרים אלה.‬ ‫מה נעשה עד כה?‬ ‫גן לאומי קומראן – בקצה חופו הצפון-מערבי של ים‬ ‫המלח בתחום מחוז יו"ש (יהודה ושומרון) של רשות‬ ‫הטבע והגנים. סקר שימורי ותכנון מפורט של ציר‬ ‫התיירות באתר, תיעוד ויצירת תכנית שימור מפורטת‬ ‫לביצוע.‬ ‫6‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 7. ‫7‬ ‫פרויקט השימור יטפל במערכת המים העתיקה והמרשימה בקומראן כולל שימור טיח, מתקנים, בריכות,‬ ‫מקוואות, קירות ועוד. בסוף ה פרויקט יוכן "תיק תחזוקה שימורי רב שנתי" שייתן מענה שימורי‬ ‫תחזוקתי לממצאים ששומרו על מנת לצמצם ולהאט את הידרדרות הבלייה.‬ ‫פרויקט השימור החל בתחילת דצמבר על ידי צוות משמרים מקצועי שיכשיר תוך כדי הפרויקט עובדים‬ ‫ממחוז יו"ש לעבודות שימור תחזוקתי מתוך כוונה שהם אלה‬ ‫שיטפלו במונומנטים לאורך השנים.‬ ‫מצד ואמת המים בעין בוקק:‬ ‫פרויקט שימור ייחודי המשולב בפרויקט הנדסי להחלפת מי‬ ‫הנחל המזוהמים נמצא בתהליכי תכנון מתקדמים המשלבים‬ ‫תכנון שימורי, חפירה ארכיאולוגית, תכנון נופי, תכנון הנדסי‬ ‫ושיקום אקולוגי של נחל עין בוקק וסביבתו.‬ ‫שימור ושיקום מצד בוקק החל בחפירה ארכיאולוגית להסדרת‬ ‫מכלול המצד. בוצע סקר שימורי ותיעוד מפורט ליצירת תכנית‬ ‫שימור מקיפה שתטפל בשרידי אמת המים העתיקה לאורך‬ ‫הנחל ובמכלול המצד המרשים הנצפה לנוסעים על כביש 09‬ ‫ולכל המטיילים והנופשים בים המלח.‬ ‫החפירה הארכיאולוגית שנעשתה מטעם המכון לארכיאולוגיה‬ ‫של אוניברסיטת תל אביב על ידי מירי פינס (תחת אחריותו של‬ ‫פרופ' משה פישר) הסתיימה וממצאיה יתפרסמו בהמשך.‬ ‫צוות שימור יחל עבודתו בשנת 4102 וצפוי לעבוד בתנאי שטח מורכבים מאוד לשימור ושחזור המצד.‬ ‫7‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 8. ‫8‬ ‫הכפר הנטופי בשמורת הטבע נחל עין גב‬ ‫ד"ר ליאור גרוסמן /פרופ' אנה בלפר-כהן / פרופ' עופר בר-יוסף – האוניברסיטה העברית, ירושלים‬ ‫בארבעת הקיצים האחרונים התחדשו החפירות הארכיאולוגיות באתר הפרהיסטורי בנחל עין-גב ‪II‬‬ ‫השוכן על טרסת הנ חל כשני ק"מ מזרחית לחוף הכנרת, במורדות המערביים של רמת הגולן (איור 1).‬ ‫האתר משויך לתרבות הנטופית ומוכר מאז החפירה הקצרה שערך פרופ' עופר בר יוסף בשנת 2791‬ ‫בעמדה צבאית הפונה לגבול הסורי. התרבות החומרית שנחשפה באתר משייכת את יושביו לסופה של‬ ‫התרבות הנטופית, שלב מסעיר בהתפתחות האנושית. בפרק זמן זה התרחשו שינויים באורח החיים‬ ‫הנטופי שכללו מעבר מאורח חיים נוודי לאורח חיים של ישיבת קבע ואולי אף חקלאות. חשיבותו של‬ ‫אתר זה רבה ביותר לשם הבנת התהליכים הכלכליים והתרבותיים שנלוו לשינויים אלו.‬ ‫איור 1 – מבט מצפון מזרח לכיוון הכנרת – האתר‬ ‫נחל עין גב ‪ II‬הממוקם על טרסת הנחל בגדתו‬ ‫הצפונית נמצא בעיגול האדום‬ ‫זהו אתר גדול יחסית המשתרע על‬ ‫שטח של כ-006,3 מ"ר כאשר על‬ ‫נחל עין גב ‪II‬‬ ‫פני השטח פריטי צור רבים ובחתך‬ ‫הנחל מבצבצים מספר רב של ראשי‬ ‫קירות. מטרת החפירה המחודשות‬ ‫באתר הייתה לאפיין את גודלו,‬ ‫להגדיר שלבים הסטרטיגרפיים‬ ‫ולשייכו תרבותית. רצינו לחשוף‬ ‫שטח גדול של האתר בכדי להכיר‬ ‫את המערכת הארכיטקטונית‬ ‫ובעיקר לקבל מידע על חיי היום-‬ ‫יום במרחב גיאוגרפי בו קיים רצף יישובי עד לניאולית הקרמי, אזור בו מיוצגים שלבי המעבר השונים‬ ‫לאסטרטגית קיום המבוססת על חקלאות.‬ ‫איור 2 – נחל עין גב ‪ - II‬מראה כללי ושטחי‬ ‫החפירה ( ‪ A‬ו-‪ - )B‬שיחזור קו בסיס ההתיישבות‬ ‫הנטופית על גבי סלע נארי מסומן בצהוב‬ ‫החפירה חולקה לשני שטחים (‪,A‬‬ ‫ו-‪ ,B‬איור 2), על המדרון החשוף‬ ‫בגדת הנחל.‬ ‫שטח ‪ A‬ממוקם בחלקו התלול של‬ ‫המדרון ולכן המטרה הראשונית‬ ‫הייתה לעקוב אחר השלבים‬ ‫הסטרטיגרפיים מפני השטח ועד‬ ‫סלע האם. שני שלבים עיקריים‬ ‫נחשפו בחפירה: התיישבות נטופית‬ ‫הכוללת מספר שלבי בייניים‬ ‫הבאים לידי ביטוי בשלושה קירות‬ ‫8‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 9. ‫9‬ ‫ שרידי מבנים אובליים. קירו המערבי של אחד מהמבנים הינו בעל שישה נדבכי אבן (גיר ובזלת), ששרדו‬‫לגובה של כ-06 ס"מ. הקיר יוצר מיתאר של כ-6 מ' קוטר (איור 3). השלב השני, בבסיס ההתיישבות, הינו‬ ‫קבר רב נקברים חצוב בסלע האם (נארי) בו‬ ‫נחשפו עד כה שרידים של שלושה נקברים‬ ‫(חלקם עדין בחתך החפירה). חפירות 3102‬ ‫חשפו את בסיס הקבורה בו נמצא נקבר המונח‬ ‫בשקע מטוייח בתוך סלע האם. בדיקות כימיות‬ ‫ומיקרו-מורפולוגיות יאשרו או יפריכו השערה‬ ‫זו.‬ ‫איור 3 – תכנית שטח ‪ A‬הכוללת קירות וקבורה על גבי סלע האם‬ ‫בשטח ‪ ,B‬הממוקם בסמוך לבור הבדיקה‬ ‫המקורי משנות ה-07 (איור 4), נחשף אך חלק‬ ‫מהמערכת הארכיטקטונית. עד עתה נחשפו‬ ‫שרידי ארבעה מבנים, ביניהם מבנה 4 הייחודי‬ ‫במתארו - אובאלי בשלושת צדדיו אך ישר‬ ‫בצדו הצפוני (איור 5). בפינה הצפון מזרחית‬ ‫החלה חשיפת פתחו, המאופיין בשני קירות‬ ‫מקבילים. בעונות 3102-2102 נחשף בשיפולים‬ ‫המזרחיים של האתר מתקן ייחודי (איור 6).‬ ‫למתקן מיתאר מעוגל המתקמר כלפי מעלה המעיד על קירוי. אופיו וייעדו של המתקן עדין לא ברורים –‬ ‫סילו?, קבורה?, טבון? - אך בשלב זה נחשף מילוי אדמדם סטרילי (סדימנט אפוי) ומילוי אפרפר הכולל 4‬ ‫רגליים שמאליות אחוריות של צבאיים, בארטיקולציה.‬ ‫איור 4 – תכנית שטח ‪ B‬בסיומה של עונת החפירות 3102‬ ‫איור 5 – מבנה 4 בשטח ‪B‬‬ ‫9‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 10. ‫01‬ ‫איור 6 – חתך מזרח/מערב מתקן בשטח ‪ B‬ושרטוט המתקן (6 ‪)locus‬‬ ‫טכנולוגיית תעשיית הצור של נחל עין גב ‪ II‬מתאימה‬ ‫לאופן יצור הכלים המוכר בסוף התרבות הנטופית.‬ ‫שלושה טיפוסי כלים בולטים בשכיחותם: להבי מגל,‬ ‫סהרונים ומקדחים/מרצעים. במקביל למקדחים‬ ‫המיקרוליתיים הרבים ישנו ייצוג נכבד לפריטים‬ ‫מחוררים בעיקר מחומר גלם רך – אבן הגיר‬ ‫המקומית (איור 7). באופן כללי, התרבות החומרית‬ ‫עשירה מאוד בחרוזים, כלי עצם, כלים מבזלת, ואף‬ ‫פריטים מעוטרים.‬ ‫איור 7 - מקדחים מצור (ימין) ופריטים מחוררים מאבן גיר (משמאל). (הכנת האיור - המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת, המכון לארכיאולוגיה)‬ ‫חשיבות החפירות בנחל עין גב ‪ II‬באה לידי ביטוי בחשיפת שרידים המלמדים על חברה מורכבת בדמדומי‬ ‫התרבות הנטופית. מקובל היה במחקר לשחזר בשלב זה ירידה במורכבות החברתית ואף חזרה‬ ‫לאסטרטגית צייד ולקט כמו גם נדודים, ממש לפני הופעתה של התרבות הניאוליתית. העדויות החדשות‬ ‫מהאתר מציגות תמונה מורכבת שאנו מקווים כי תתבהר יותר במהלך שנות המחקר הבאות.‬ ‫01‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬
  • 11. ‫11‬ ‫חידת החודש‬ ‫מה שם המקום? מהו המבנה? מי חפר אותו? ומתי?‬ ‫פתרון החידה הקודמת מחדשות בעתיקות אוקטובר 3102‬ ‫(בחודשים נוב. 31-ינואר41 לא הופק המגאזין)‬ ‫גרם מדרגות עתיק בגן לאומי תל מגידו שהוביל אל בריכה מטוייחת – אחד ממפעלי המים של מגידו‬ ‫(התקופה הישראלית 2) מימין התמונה בצבע שחור לבן, מארכיון רשות הטבע והגנים. היא צולמה בשנות ה-06 של‬ ‫המאה שעברה. המקום כמעט ולא השתנה ולראייה שתי תמונות צבע מהשנים האחרונות לשם השוואה.‬ ‫פתרו נכונה לפי הסדר: ד"ר יגאל לוין, דני אבוחצירה, גליה דורון, חיים כראל, ד"ר יוסי בורדוביץ', ד"ר אלי ינאי, ד"ר דרור‬ ‫בן יוסף, ואם שכחתי מישהוא איתו הסליחה.‬ ‫11‬ ‫______________________________________________________________________________‬ ‫רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים 36453 טל: 4445005-20 פקס: 2329256-20‬ ‫(הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים)‬ ‫‪tsuk@npa.org.il‬‬