ݺߣ

ݺߣShare a Scribd company logo

חוק עידוד השקעות הון תיקון 60

•Download as PPT, PDF•
•
אלי Eli רחימי Rahimi
אלי Eli רחימי Rahimi
1 of 49
‫חוק לעידוד השקעות הון - החדש‬ ‫ארז שגיב, עו" ד ורו" ח‬ ‫יגיל בלזר, עו" ד ורו" ח‬
‫תיקון 06 לחוק – רוח חדשה‬ ‫מגבלה תקציבית – הוסרו מגבלות ופיתחו‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולים חדשים.‬ ‫מסלול " ירוק" – עבודה ישירה מול רשות‬ ‫‪‬‬ ‫המסים.‬ ‫וודאות – ביצוע פעולות ללא אישור מראש.‬ ‫‪‬‬ ‫אישור מקדמי – אפשרות קיימת – מהירות‬ ‫‪‬‬ ‫תגובה.‬ ‫נכסים מאושרים – ביטול תנאים מגבילים.‬ ‫‪‬‬ ‫2‬
‫" פישוט" התהליך ו-" הקטנת הנטל‬ ‫הבירוקראטי"‬ ‫אין צורך לפנות מראש.‬ ‫.1‬ ‫פחות מגע עם המינהלה יותר מגע עם ראשות המסים.‬ ‫.2‬ ‫דחיית מחלוקות לעתיד.‬ ‫.3‬ ‫הסדרת מחלוקות משפטיות.‬ ‫.4‬ ‫העמדת מבחנים כמותיים.‬ ‫.5‬ ‫3‬
‫תפעול החוק ) המסלול החלופי(:‬ ‫לפני התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שלב א' – אישור התוכנית והנפקת אישורי ביצוע על ידי מינהלת‬ ‫מרכז השקעות )ליווי התוכנית וביצוע תיקונים(.‬ ‫‪ ‬שלב ב' - ביקורת מס על ידי פקיד השומה )פס"ד האחים בולוס(.‬ ‫אחרי התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬אין עוד צורך לפנות לגורם שלטוני על מנת לקבל אישור לתוכנית‬ ‫ההשקעות, ולפיכך, שלב א' "הישן" התייתר.‬ ‫‪ ‬פקיד השומה, כבעבר, יהא רשאי לבחון את הזכאות להטבות מס‬ ‫ואת אופן חישוב חבות המס של המשקיע.‬ ‫4‬
‫מסלולי ההטבות‬ ‫מתופעל באופן דומה לעבר.‬ ‫מסלול המענקים -‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולי הטבות המס‬ ‫‪‬‬ ‫‪" ‬המסלול הירוק" )מסלול חלופי(.‬ ‫‪" ‬מסלול אירלנד" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫‪" ‬המסלול האסטרטגי" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫5‬
‫מסלולי ההטבות‬ ‫מסלול מענקים - ללא שינוי )למעט "תנאי הייצוא"(. קיימת‬ ‫‪‬‬ ‫כוונה להפחית את שיעור הנפקת ההון לכדי %02-%42.‬ ‫אזור אחר‬ ‫אזור ב'‬ ‫אזור א'‬ ‫-‬ ‫%01‬ ‫%42‬ ‫מענקים‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫2‬ ‫פטור ממס‬ ‫-‬ ‫תקופות: 01/7‬ ‫תקופות: 8/5 לפי‬ ‫מס מופחת‬ ‫לפי העניין‬ ‫העניין‬ ‫)%01-%52()*(‬ ‫-‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫)*( בהתאם לשיעור השקעת חוץ‬ ‫6‬
‫המסלול החלופי, דין ישן:‬ ‫אזור אחר‬ ‫אז"פ ב'‬ ‫אז"פ א'‬ ‫ס' 15ג)א()1( ס' 15א)א()2( ס' 15א)א()3(‬ ‫שנתיים‬ ‫6 שנים‬ ‫01 שנים‬ ‫פטור ממס )עד למועד המשיכה(‬ ‫5 שנים‬ ‫שנה‬ ‫-‬ ‫יתרת תקופת ההטבות )שיעור המס: %52(‬ ‫8 שנים‬ ‫4 שנים‬ ‫-‬ ‫חברה בהשקעת חוץ - סעיף 15ג)א()3(‬ ‫31 שנים‬ ‫9 שנים‬ ‫5 שנים‬ ‫חברה עתירת השקעות חוץ – ס' 15ג)ג(‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס במשיכת דיבידנד - סעיף 15ב)ג(‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫פחת מואץ - סעיף 15א)ב(‬ ‫7‬
‫הטבות מס נוספות‬ ‫לפחות %09‬ ‫%47-%09‬ ‫%94-%47‬ ‫עד %94‬ ‫שיעור השקעת חוץ‬ ‫שיעור מס חברות‬ ‫%01‬ ‫%51‬ ‫%02‬ ‫%52‬ ‫סעיף 74)א1(‬ ‫סעיף 15ג - תקופת ההטבות תחל משנת התחילה ובלבד שלא חלפו 21‬ ‫‪‬‬ ‫שנים משנת הבחירה, לגבי מפעל באז"פ א' - 41 שנים משנת הבחירה .‬ ‫ולגבי חברה עתירת השקעות חוץ - 71 שנים משנת הבחירה.‬ ‫ס' 15ב)ג()1( - שיעור המס המופחת בגין חלוקת דיבידנד יחול בתקופה 21‬ ‫‪‬‬ ‫השנים מתום תקופת ההטבות )מסלול חלופי או אירלנד(. המגבלה אינה חלה‬ ‫במסלול האסטרטגי והיא אינה חלה על חברות בהשקעת חוץ.‬ ‫8‬
‫מסלול אירלנד‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אירלנד":‬ ‫‪‬‬ ‫מס מופחת‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫מס משוקלל‬ ‫ס' 15ב‬ ‫15א)א()1(‬ ‫)ב(‬ ‫%52~‬ ‫%51‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע ישראלי‬ ‫%51~‬ ‫%4‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע חוץ‬ ‫9‬
‫מס על דיבידנד‬ ‫אירלנד‬ ‫ללא הטבות‬ ‫מאושר‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫4/%51‬ ‫%‬ ‫פטור‬ ‫%51‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫01‬
‫מסלול אסטרטגי‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אסטרטגי" סעיף‬ ‫15 א) א()4(:‬ ‫שיעור המס על‬ ‫הדיבידנד‬ ‫שיעור מס החברות‬ ‫מחזור מאוחד לפי‬ ‫השקעה מזערית מזכה‬ ‫איזור‬ ‫כללי חשבונאות‬ ‫פיתוח‬ ‫ס'15ב)ג()3(‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫02 מיליארד‬ ‫009 מיליון ₪‬ ‫א'‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫31 מיליארד‬ ‫006 מיליון ₪‬ ‫אזור‬ ‫מזכה‬ ‫11‬
‫הקריטריונים - הזכאות להטבות במסלול‬ ‫המס‬ ‫תנאים מצטברים:‬ ‫"מפעל תעשייתי".‬ ‫‪‬‬ ‫"השקעה מזערית מזכה".‬ ‫‪‬‬ ‫"מפעל בר תחרות".‬ ‫‪‬‬ ‫21‬
‫" מפעל תעשייתי"‬ ‫סעיף 15 לחוק - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות‬ ‫ייצורית, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מו"פ תעשייתי, שאישר‬ ‫המדען הראשי, עבור תושב חוץ.‬ ‫למעט - אריזה, בנייה, מסחר, תחבורה, החסנה, שירותי תקשורת,‬ ‫שירותים סניטריים ושירותים אישיים.‬ ‫ככלל, חברות עתירות השקעות בציוד תעשייתי – מקיימות את התנאים ובלבד‬ ‫שתעסוקנה בפעילות ייצורית.‬ ‫חברות התוכנה )עתירות "הון אנושי"( – סווגו כפעילויות תעשייתיות.‬ ‫31‬
‫" השקעה מזערית מזכה"‬ ‫סעיף 15 לחוק - השקעה מזערית ברכישת נכסים יצרניים במפעל‬ ‫‪‬‬ ‫תעשייתי תוך תקופה של שלוש שנות מס המסתיימות בשנת הבחירה.‬ ‫השקעה מזערית:‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל בהקמה – השקעה בסך של 000,003 ₪ לפחות.‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבה – בשיעור מ- "שווי הנכסים" של המפעל ערב ביצוע ההשקעה‬ ‫‪‬‬ ‫המזערית המזכה, וזאת כמפורט להלן:‬ ‫"שווי נכסים" של עד 041 מיליון ש"ח - %21 )לפחות 003‬ ‫.1‬ ‫אלפי ₪(.‬ ‫בין 041 מיליון ש"ח ל- 005 מיליון ש"ח – %7 משווי הנכסים‬ ‫.2‬ ‫הנוספים.‬ ‫מעל 005 מיליון ש"ח – %5 משווי הנכסים הנוספים.‬ ‫.3‬ ‫41‬
‫דגשים - השקעה מזערית מזכה‬ ‫א. סכום ההשקעה - בפועל נמדד בערכים נומינליים.‬ ‫ב. יש לקבוע את היקף ההשקעה המינימאלי ביחס ל- "שווי הנכסים היצרניים" - העלות‬ ‫המופחתת המתואמת של הנכסים היצרניים לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ג. העלות המופחתת של הנכסים – העלות המופחתת התיאורטית אילו הנכס היה‬ ‫מופחת לפי תקנות הפחת )1491(.‬ ‫ד. תקופת ההשקעה – עד 3 שנים המסתיימות בתום שנת הבחירה. הנישום‬ ‫צריך להגדיר את תקופת ההשקעה כדי שניתן יהיה לבחון את עלות הנכסים‬ ‫לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ה. הנכסים הכלולים – מכונות וציוד המשמשים את המפעל. השקעה בבניינים אינה‬ ‫כלולה במסגרת ההשקעה המינימאלית ואינה כלולה במצבת הנכסים לצורך‬ ‫חישוב ההשקעה המינימאלית )י.פ.(.‬ ‫51‬
‫" מפעל בר תחרות"‬ ‫סעיף 81 א) ג( - הוא אחד מאלה:‬ ‫מפעל שעיקר פעילותו היא בתחום הביוטכנולוגיה או בתחום הננוטכנולוגיה )דרוש‬ ‫‪‬‬ ‫אישור של המדען הראשי(.‬ ‫מפעל אשר הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים )מדינה/טריטוריית‬ ‫‪‬‬ ‫מכס(, אינה עולה על %57 מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנה – מבחן‬ ‫תקרה.‬ ‫%52 או יותר מכלל הכנסתו, בשנת מס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק‬ ‫‪‬‬ ‫מסוים המונה 21 מליון תושבים לפחות – מבחן רצפה.‬ ‫61‬
‫דוגמאות‬ ‫מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫.1‬ ‫ישראל – 4 מ' ₪, ארה"ב – 3 מ' ₪, תאילנד – 3 מ' ₪. מפעל זה עומד בתנאי‬ ‫)ב(, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו המפעל משווק מעל ל- %57‬ ‫מתוצרתו.‬ ‫.2 מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫ישראל – 1 מ' ₪, ארה"ב – 9 מ' ₪.‬ ‫לגבי מפעל זה תנאי )ב( אינו מתקיים שכן ניתן להצביע על שוק מסוים בו‬ ‫המפעל משווק מעל ל- %57 מתוצרתו. יחד עם זאת, תנאי )ג( מתקיים לגבי‬ ‫המפעל.‬ ‫71‬
‫דוגמאות‬ ‫3. מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג‬ ‫באופן הבא: ישראל – 7 מ' ₪, ארה"ב – 2 מ' ₪, תאילנד – 1 מ'‬ ‫₪.‬ ‫לגבי מפעל זה, תנאי )ג( אינו מתקיים וזאת משום שהוא אינו מוכר‬ ‫מעל ל- %52 ממחזור מכירותיו בשוק מסוים שמספר התושבים‬ ‫בו עולה על 21 מיליון. שיעור מכירותיו של המפעל לארה"ב‬ ‫מגיע כדי %02 ושיעור מכירותיו לתאילנד מגיע כדי %01‬ ‫בלבד. יחד עם זאת, תנאי )ב( מתקיים לגבי מפעל זה.‬ ‫81‬
‫דוגמא - מפעל בהקמה‬ ‫חברה הקימה מפעל לייצור שבבים בשנת המס 5002. החברה החלה את‬ ‫השקעותיה בנכסים יצרניים בשנת המס 5002. שנת ההפעלה שנקבעה‬ ‫למפעל היא שנת המס 6002. להלן נתונים לגבי מכירות המפעל:‬ ‫8002‬ ‫7002‬ ‫6002‬ ‫שוק5002‬ ‫1‬ ‫4‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫ישראל‬ ‫3.0‬ ‫5.1‬ ‫1‬ ‫0‬ ‫ארה"ב‬ ‫3.1‬ ‫5.5‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫סך הכל‬ ‫91‬
‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 6002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %33 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג( מתקיימים‬ ‫לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע דו- שנתי ) המפעל קיים שנתיים( – היקף המכירות בישראל‬ ‫הנו בממוצע 5.2 מיליון ₪ ולארה"ב 000,005 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת‬ ‫חישוב זה, הנו %71 בלבד – לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף,‬ ‫ומאחר ש- %38 מן התוצרת נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו‬ ‫מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 6002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫02‬
‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 7002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %72 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 5.1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 5.5 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 3 מיליון ₪‬ ‫ולארה"ב 333,338 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %22 בלבד -‬ ‫לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף, ומאחר ש- %87 מן התוצרת‬ ‫נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 7002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫12‬
‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 8002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %32 מתוצרתו בארה"ב – סך של‬ ‫3.0 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3.1 מיליון ₪ - תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי‬ ‫המפעל. בנוסף, ומאחר שהמפעל מוכר %77 מתוצרתו בשוק מסוים )ישראל(, תנאי‬ ‫)ב( אינו מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 333,333,2 ₪‬ ‫ולארה"ב 333,339 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %92 – לפיכך‬ ‫תנאי )ג( מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי הממוצע התלת שנתי מתקיים לגבי המפעל בשנת המס‬ ‫8002 , המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק בשנה זו.‬ ‫22‬
‫דוגמא – הרחבת מפעל‬ ‫מחזור‬ ‫גידול‬ ‫מחזור‬ ‫במחזור שוטף‬ ‫בסיס‬ ‫021‬ ‫02‬ ‫001‬ ‫ישראל‬ ‫041‬ ‫04‬ ‫001‬ ‫ארה"ב‬ ‫062‬ ‫06‬ ‫002‬ ‫סה"כ‬ ‫32‬
‫המשך דוגמא‬ ‫מכיוון שיש לבחון המבחנים הקבועים, לעניין מבחן "בר תחרות", אך ורק לגבי‬ ‫ההכנסות המיוחסות להרחבה, הרי שהתנאים הקבועים בפסקאות )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים.‬ ‫התנאי הקבוע בפסקה )ב( מתקיים, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו מוכר‬ ‫המפעל מעל ל- %57 מהגידול במחזור )לישראל – %33 ולארה"ב – %76(.‬ ‫כמו כן, מתקיים התנאי הקבוע בפסקה )ג(, שכן המפעל מוכר %76 מתוצרתו‬ ‫לשוק מסוים בו מספר התושבים עולה על 21 מיליון.‬ ‫42‬
‫דוגמא - בית מלון‬ ‫6002 7002‬ ‫5002‬ ‫003‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫סך הלינות במלון‬ ‫04‬ ‫01‬ ‫04‬ ‫לינות "תושבי חוץ"‬ ‫%31‬ ‫%01‬ ‫שיעור "לינות חוץ" %08‬ ‫%02‬ ‫מבחן הלינות הרב שנתי*%08 %33‬ ‫* המלון החל לפעול בשנת המס 5002.‬ ‫** לגבי %33 - לפי ממוצע של שנתיים.‬ ‫בשנת המס 5002 – בית המלון מהווה מפעל בר תחרות שכן הוא מקיים את מבחן‬ ‫הלינות השנתי.‬ ‫בשנת המס 6002 – על אף שמבחן הלינות השנתי אינו מתקיים, בית המלון מהווה‬ ‫מפעל בר תחרות מכיוון שמתקיים לגביו מבחן הלינות הרב-שנתי.‬ ‫בשנת המס 7002 - בית המלון לא יהווה מפעל בר תחרות בשנה זו שכן שני‬ ‫המבחנים גם יחד – מבחן הלינות השנתי ומבחן הלינות הרב-שנתי – אינם מתקיימים‬ ‫לגביו.‬ ‫52‬
‫ההכנסות המוטבות‬ ‫‪ ‬סעיף 81 א) ד( - הכנסות המזכות בהטבות:‬ ‫הכנסות עסקיות שהן אחת מאלה -‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיבים שיוצרו במפעל‬ ‫אחר.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר, שאינם‬ ‫בבעלות קרובו של בעל המפעל, ע"פ ידע שפותח במפעל.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממתן זכות שימוש בידע ומתמלוגים בגין שימוש באותו ידע שפותח‬ ‫במפעל. ]להבדיל ממכירת כל הידע[‬ ‫‪ ‬הכנסה משירות נלווה ללקוחות מהמכירות הנ"ל. ]פרשנות מצמצמת[‬ ‫62‬
‫קבלני משנה‬ ‫טיוטת תקנות לעידוד השקעות הון, תנאים:‬ ‫אז" פ א'‬ ‫‪‬‬ ‫יצוא עקיף בשיעור של %05, או‬ ‫‪‬‬ ‫מכירות בשוק מסוים אינו עולה על %05 מההכנסה‬ ‫‪‬‬ ‫מכירה למפעל מוטב/מאושר‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור היצוא:‬ ‫‪‬‬ ‫%04‬ ‫יצוא %08‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%23 = %08*%04‬ ‫קבלן‬ ‫משנה‬ ‫%06‬ ‫יצוא %05‬ ‫%03 = %05*%06‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%26‬ ‫72‬
‫שנת הבחירה - סעיף 15 ד'‬ ‫שנת הבחירה - השנה שהחל ממנה ניתן לדרוש הטבות מס: הודעה לפקיד‬ ‫‪‬‬ ‫שומה - במועד הגשת הדו"ח, אך לא יותר מ - 21 חודשים מתום שנת הבחירה.‬ ‫השנה בה הסתיימה ההשקעה המזערית המזכה.‬ ‫‪‬‬ ‫חלפו שלוש שנים או, בתנאים מסוימים, שנתיים משנת הבחירה של ההרחבה‬ ‫‪‬‬ ‫הקודמת במסלול החלופי.‬ ‫מעבר ממסלול מענקים למסלול חלופי – תקופת צינון של חמש שנים‬ ‫‪‬‬ ‫מתחילת שנת ההפעלה.‬ ‫מעבר ממסלול חלופי למסלול מענקים – רק עם תום "תקופת‬ ‫‪‬‬ ‫ההטבות" של המסלול החלופי – סעיף 15ו)ב(.‬ ‫" מפעל מוטב" לאחר " מפעל מאושר" – תקופת צינון של 3 שנים משנת‬ ‫‪‬‬ ‫ההפעלה האחרונה.‬ ‫82‬
‫דוגמאות – שנת בחירה‬ ‫)1( לחברה מוטבת מספר הרחבות. שנת הבחירה שנקבעה להרחבה האחרונה בזמן‬ ‫היא שנת 5002.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שלוש שנים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת המס 8002 כשנת‬ ‫הבחירה.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שנתיים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת 7002 כשנת הבחירה.‬ ‫)2 ( לחברה תוכנית מאושרת במסלול מענקים שהופעלה בשנת המס 4002. החברה‬ ‫תהא זכאית לבחור, לכל המוקדם, את שנת המס 9002 כשנת הבחירה.‬ ‫92‬
‫עיקר השינויים - סיכום‬ ‫אחרי התיקון לחוק‬ ‫לפני התיקון לחוק‬ ‫נושא‬ ‫מסלול ירוק )אישור מראש למי‬ ‫כל השקעה מחייבת אישור‬ ‫תהליך אישור תוכנית‬ ‫שמעוניין(‬ ‫ללא שינוי‬ ‫פטור ממס בכפוף לאי משיכת‬ ‫מסלול חלופי רגיל‬ ‫דיבידנד‬ ‫%5.11 מס חברות ל – 01 שנים‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול "אירלנד"‬ ‫)באז"פ א' בלבד(‬ ‫פטור ממס חברות וממס על‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול השקעות‬ ‫הדיבידנד ל – 51/01 שנים‬ ‫אסטרטגי‬ ‫מפעל תעשייתי‬ ‫.1‬ ‫יצוא – ע"פ נוהל פנימי ותעסוקה‬ ‫תנאים לזכאות בהטבות‬ ‫בר תחרות התורם לתמ"ג‬ ‫.2‬ ‫)לשיקול דעת מרכז ההשקעות(‬ ‫ביצוע השקעה מזערית מזכה‬ ‫.3‬ ‫ללא הגבלה‬ ‫עם הגבלה‬ ‫תקציב‬ ‫03‬
‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫קביעת ההכנסה הזכאית להטבות:‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הגידול במחזור )הפרש הרחבה( - בהתייחס ל"שנה קובעת".‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הנכסים – רק במקרה של שימוש בנכסים משומשים שנעשה בהם‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש קודם בישראל בתנאים מסוימים - ס' 47)ד()3(.‬ ‫הכנסה חייבת לפיצול – כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה לרבות:‬ ‫‪‬‬ ‫קיזוזי הפסדים )פס"ד כרמל אולפינים(.‬ ‫‪‬‬ ‫פחת, פחת מואץ, ניכוי בשל פחת .‬ ‫‪‬‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה ???‬ ‫‪‬‬ ‫13‬
‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ " ‬שנה קובעת" –‬ ‫‪ ‬מפעל מאושר – שנת הפעלה.‬ ‫‪ ‬מפעל מוטב - שנת הבחירה.‬ ‫‪ ‬מחזור הבסיס )דורש תכנון!!!(‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במשך שלוש שנים – מחזור‬ ‫ממוצע בשלוש שנות מס שקדמו לשנה הקובעת.‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במהלך שנתיים – מחזור‬ ‫ממוצע בשנתיים שקדמו לשנת הבחירה ואם יש פער של מעל %5.21‬ ‫בין המחזורים – הגבוה מביניהם.‬ ‫23‬
‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ ‬דוגמא:‬ ‫לחברת "הארגזים" בע"מ מפעל תעשייתי. החברה מעוניינת לרכוש מכונות‬ ‫חדישות על מנת להרחיב הפעילות.‬ ‫)א( מחזורים: 3002 – 06 מ', 4002 – 02 מ', 5002 – 81 מ'.‬ ‫)ב( מחזורים:3002 – 02 מ', 4002 – 06 מ', 5002 – 01 מ'.‬ ‫החברה שוקלת לבחור את שנת 5002 או שנת 6002 כשנת בחירה. מה‬ ‫תמליץ לחברה לעשות ?‬ ‫33‬
‫" הפרש הרחבה" - מפעל קשור‬ ‫סעיף )4( להגדרת " הפרש הרחבה"‬ ‫יש להפחית ממחזור המפעל הקשור את הירידה במחזורים של המפעל האחר )המפעל‬ ‫האחר הוא המפעל לגביו נקבע כי המפעל הקשור מהווה את הרחבתו( כמפורט להלן:‬ ‫= )מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כשהוא מתואם** - המחזור‬ ‫סכום ההפחתה‬ ‫השוטף במפעל האחר(‬ ‫מחזור המפעל הקשור לצורך הטבות מס = )סכום ההפחתה – מחזור המפעל הקשור(‬ ‫**המחזור מתואם לפי שיעור השינוי במדד תפוקות התעשייה.‬ ‫שנת הבסיס - שנת המס שקדמה לשנת ההפעלה או שנת הבחירה, לפי העניין, של המפעל‬ ‫הקשור.‬ ‫43‬
‫דוגמא – הפרש הרחבה‬ ‫בשנת המס 6002 החליטה החברה להקים מפעל חדש הפועל באותו תחום‬ ‫שבו עוסק מפעל א' )להלן: "מפעל קשור"(.‬ ‫שנת הבחירה שבחרה החברה בגין המפעל הקשור הינה שנת המס 8002 .‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫נתונים לגבי המפעל הקשור‬ ‫7002‬ ‫מחזור מפעל קשור‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫022,2‬ ‫סכום הפחתה‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫המחזור הזכאי להטבות‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫254,1‬ ‫חישוב "סכום ההפחתה"‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫מחזור מפעל א' בשנת המס 7002 מתואם‬ ‫001,2‬ ‫481,2‬ ‫862,2‬ ‫מחזורי המפעל א'‬ ‫-‬ ‫004,2‬ ‫005,1‬ ‫53‬ ‫סכום ההפחתה **‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫**מחזור מתואם בשנת 7002 בניכוי מחזור מפעל א' בתנאי שהתוצאה חיובית‬
‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי‬ ‫חוק ישן‬ ‫005,1‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לפני יישום חוק התאומים‬ ‫005‬ ‫הוסף פחת לצורך מס‬ ‫000,2‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מאושר 2‬ ‫מפעל מאושר 1‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫000,2‬ ‫000,1‬ ‫006‬ ‫004‬ ‫חלוקת רווח‬ ‫)005(‬ ‫)053(‬ ‫)001(‬ ‫)05(‬ ‫פחת ספציפי לצורך מס‬ ‫)04(‬ ‫)82(‬ ‫)8(‬ ‫)4(‬ ‫ניכוי בשל פחת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫226‬ ‫294‬ ‫642‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫702‬ ‫0‬ ‫321‬ ‫48‬ ‫מס לתשלום‬ ‫63‬
‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי חוק‬ ‫חדש‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס לפני ניכוי בשל אינפלציה 064,1‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫064,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫292‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫291‬ ‫הכנסה חייבת לאחר חוק‬ ‫התיאומים‬ ‫571‬ ‫0‬ ‫011‬ ‫56‬ ‫מס לתשלום‬ ‫73‬
‫סעיף 47 - הוראות מעבר‬ ‫הכנסה חייבת - כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה;‬ ‫‪‬‬ ‫הפרשי הרחבה ומחזורי בסיס – כל חלק במפעל המעורב מחושב בנפרד;‬ ‫‪‬‬ ‫ההכנסה החייבת מיוחסת לחלקים החדשים לפי הוראות סעיף 47 החדש;‬ ‫‪‬‬ ‫יתרת ההכנסה החייבת לאחר ייחוס לחלקים החדשים תיוחס לחלקים הישנים;‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת האמורה, את "הוצאות הפחת הכוללות";‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף, הפסדים עסקיים מועברים, למעט החלק שיוחס לפי סעיף 47‬ ‫‪‬‬ ‫החדש לחלקים החדשים;‬ ‫נייחס ההכנסה חייבת בין החלקים הישנים לפי יחס המחזורים המשוקלל,‬ ‫‪‬‬ ‫נייחס הפסדים עסקיים מועברים בהתאם להלכת כרמל אולפינים, נפעיל את‬ ‫מבחן יחס הנכסים ונייחס את הוצאות הפחת הכוללות בין החלקים הישנים;‬ ‫ניישם את הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים.‬ ‫‪‬‬ ‫83‬
‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫לחוק‬ ‫ס' 47) ד()4( לחוק: חלוקת דיבידנד – ללא שינוי ביחס‬ ‫‪‬‬ ‫לפני תיקונו.‬ ‫‪ ‬אין חובת חלוקה מהכנסות המסלול החלופי.‬ ‫‪ ‬כל חלוקה אחרת - בהתייחס לפרופורציה של ההכנסה מחלקי המפעל השונים.‬ ‫בסעיף 15ב)ב( נקבעה הוראה המרחיבה את הוראות סעיף 15)ח( "הישן". חל גם לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫"דיבידנד פירוק" של חברה ורכישה עצמית של מניות.‬ ‫סעיף 47) ה( לחוק מקנה סמכות לשרים לקבוע הוראות‬ ‫‪‬‬ ‫לעניין:‬ ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס.‬ ‫‪‬‬ ‫ייחוס הכנסות לחברה הפועלת באז"פ שונים.‬ ‫‪‬‬ ‫93‬
‫נוהל שחיקת מחזור בסיס‬ ‫טיוטת תקנות עידוד השקעות הון )הפחתת מחזור בסיס(:‬ ‫משקל הוצאות מו"פ מהמחזור – %7;‬ ‫‪‬‬ ‫%02 מועסקים אקדמאים;‬ ‫‪‬‬ ‫מחזור המכירות ממוצרים שיוצרו בשנת המס להשוואה לא‬ ‫‪‬‬ ‫עולה על %05 ממחזורו בשנה הקובעת;‬ ‫השקעה בנכסים יצרניים בשיעור של %05 מהמחיר המקורי‬ ‫‪‬‬ ‫של הנכסים היצרניים במפעל, על פני 5 שנים;‬ ‫04‬
‫ייחוס הכנסה בין אתרים באזורי‬ ‫פיתוח שונים‬ ‫‪ ‬נקבע כי בסמכות השרים לקבוע הוראות לעניין‬ ‫אופן ייחוס ההכנסה;‬ ‫‪ ‬הבחנה בין אתר החברה לבין קבלן משנה;‬ ‫‪ ‬נוסחה מקובלת במרכז ההשקעות:‬ ‫‪ – 1/3 ‬מספר עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬עלות עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬השקעות ברכוש קבוע.‬ ‫14‬
‫" מפעל קשור"‬ ‫זיהוי המפעל הקשור – סעיף 15 לחוק קובע קריטריונים.‬ ‫‪‬‬ ‫השלכות המס – הגדרת "הרחבה" בסעיף 15 כוללת הקמת מפעל קשור ...‬ ‫‪‬‬ ‫לא יראו מפעל כמפעל קשור אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי‬ ‫‪‬‬ ‫התקיימו כל התנאים הבאים:‬ ‫מייצר מוצר שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫מייצר בטכנולוגיה שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫ממוקם בנפרד או שכל לקוחותיו ונכסיו היצרניים הם חדשים )למעט‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל לפיתוח תוכנה – חובה שהמיקום יהיה נפרד(.‬ ‫לפחות %06 מעובדיו, אך לא פחות מ- 01 עובדים, הם עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫חדשים.‬ ‫24‬
‫סעיף 35 ח – חברה בהשקעת‬ ‫שלא יפחת מ- 5 מיליון ש"ח חוץ‬ ‫הוסר תנאי ההשקעה במטבע חוץ, אך התווסף תנאי לפיו על משקיע החוץ להשקיע סך‬ ‫)בשקלים או במט"ח(.‬ ‫‪‬‬ ‫חברה שהיא בשליטתו של תושב ישראל, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים‬ ‫‪‬‬ ‫ל- %52 או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, לא יראוה "תושב חוץ".‬ ‫גם רכישה של מניות "קיימות" על ידי תושב חוץ, תהווה "השקעת חוץ", בתנאי שההון‬ ‫‪‬‬ ‫הנפרע של החברה הנרכשת, במועד רכישת המניות, הוא מעל ל- 5 מיליון ₪. יובהר כי‬ ‫השקעת תושב החוץ לא תפחת מ- 5 מיליון ₪.‬ ‫ההשקעה המינימאלית בסך של 5 מיליון ש"ח יכול שתתבצע על ידי משקיע אחד או על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫מספר משקיעים גם יחד, בסמיכות זמנים או בחלוף זמן בין ההשקעות.‬ ‫בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך‬ ‫‪‬‬ ‫החוק טרם לתיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר התיקון.‬ ‫34‬
‫סעיף 35 ח - חברה עתירת השקעת‬ ‫‪ ‬ובבעלותה מפעל תעשייתי. חוץ‬ ‫החברה המוטבת היא חברה תעשייתית, כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה )מיסים(‬ ‫השקעות החוץ של תושבי החוץ בחברה המוטבת מקנות לתושבי החוץ שיעור העולה‬ ‫‪‬‬ ‫על %47 בכל אחת מהזכויות בחברה.‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה וההשקעה בבניינים בתקופת ההשקעה המזערית המזכה‬ ‫‪‬‬ ‫הסתכמו כדי סך של 02 מיליון דולר לפחות.‬ ‫בכל אחת מ- 5 השנים הנוספות, היו ההכנסות במטבע חוץ, לפחות %08 מכלל‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, ובלבד שטרם חלפו 71 שנים‬ ‫מיום תחילתה של שנת הבחירה. החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות של המפעל‬ ‫המוטב בתקופות של עד 3 שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.‬ ‫44‬
‫אישור מראש – סעיף 15 ט‬ ‫‪ ‬ניתן לבקש אישור מראש ממנהל רשות המיסים תוך 6 חודשים מתום‬ ‫שנת הבחירה לגבי הסוגיות הבאות:‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל תעשייתי.‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל קשור – הרחבה או הקמה.‬ ‫בקשה לאישור מראש חייבת בתשלום אגרה )טרם נקבעה אגרה(.‬ ‫‪‬‬ ‫מתן ההחלטה יהיה תוך 09 ימים מיום מסירת הבקשה וכל המסמכים‬ ‫‪‬‬ ‫הרלוונטיים לבקשה. ניתן להאריך התקופה ב – 03 ימים נוספים.‬ ‫54‬
‫ועדת ערר – סעיף 15 י- יא‬ ‫ערר על החלטת מנהל רשות המיסים‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לערער על החלטת המנהל לוועדת ערר, תוך 03 יום‬ ‫.1‬ ‫מהיום בו ניתנה הודעה לחברה על ההחלטה.‬ ‫חברה שלא פנתה למנהל רשות המיסים וראתה עצמה‬ ‫.2‬ ‫מקופחת ע"י פקיד השומה לפי סעיף 251)ב( לפקודה )צו(,‬ ‫או שפנתה אך לא הגישה ערר, רשאית לפנות לוועדת הערר‬ ‫תוך 03 יום מיום שנמסרה לה הודעה על החלטתו של‬ ‫פה"ש.‬ ‫64‬
‫ועדת ערר – סעיף 15 יב‬ ‫ערעור על החלטת הוועדה - ניתן לערער לבית המשפט המחוזי‬ ‫‪‬‬ ‫תוך 54 יום מיום מתן החלטת הוועדה – החלטת בית המשפט המחוזי‬ ‫תהיה סופית.‬ ‫התקופה שמיום הגשת הערר ועד למועד קבלת ההחלטה על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫הוועדה או על ידי בית המשפט המחוזי, לא תיכלל במניין התקופות‬ ‫להתיישנות השומות. נקבע בחוק כי בית המשפט המחוזי ייתן‬ ‫פסק דין תוך תקופה שלא תעלה על 6 חודשים ממועד‬ ‫הגשת הסיכומים.‬ ‫ניתן לא להגיש ערר לוועדת הערר ולהגיש ערעור לבית המשפט‬ ‫‪‬‬ ‫המחוזי על הצו שהוציא פקיד השומה.‬ ‫74‬
‫" המסלול הירוק" - רשות‬ ‫חוזרים מקצועיים ) המיסים‬ ‫פרשנות(:‬ ‫חוזר כללי - סקירת הוראות תיקון מספר 06 לחוק )הטבות‬ ‫.1‬ ‫המס, חישוב רטרואקטיבי של פחת מואץ, משקיע "עולה חדש"‬ ‫וכו'(.‬ ‫המפעל הקשור – זיהוי המפעל הקשור, אופן חישוב‬ ‫.2‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה, אופן חישוב הטבות המס, מפעל‬ ‫קשור "מן העבר".‬ ‫אופן יישום הוראות סעיף 47 לחוק וקביעת כללים לעניין‬ ‫.3‬ ‫נכסים משומשים שברשות המפעל.‬ ‫מוסד "האישור המקדמי" )וועדת הערר(.‬ ‫.4‬ ‫84‬
‫סוף‬ ‫הכן עצמך היום ותחייך מחר...‬

More Related Content

חוק עידוד השקעות הון תיקון 60

  • 1. ‫חוק לעידוד השקעות הון - החדש‬ ‫ארז שגיב, עו" ד ורו" ח‬ ‫יגיל בלזר, עו" ד ורו" ח‬
  • 2. ‫תיקון 06 לחוק – רוח חדשה‬ ‫מגבלה תקציבית – הוסרו מגבלות ופיתחו‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולים חדשים.‬ ‫מסלול " ירוק" – עבודה ישירה מול רשות‬ ‫‪‬‬ ‫המסים.‬ ‫וודאות – ביצוע פעולות ללא אישור מראש.‬ ‫‪‬‬ ‫אישור מקדמי – אפשרות קיימת – מהירות‬ ‫‪‬‬ ‫תגובה.‬ ‫נכסים מאושרים – ביטול תנאים מגבילים.‬ ‫‪‬‬ ‫2‬
  • 3. ‫" פישוט" התהליך ו-" הקטנת הנטל‬ ‫הבירוקראטי"‬ ‫אין צורך לפנות מראש.‬ ‫.1‬ ‫פחות מגע עם המינהלה יותר מגע עם ראשות המסים.‬ ‫.2‬ ‫דחיית מחלוקות לעתיד.‬ ‫.3‬ ‫הסדרת מחלוקות משפטיות.‬ ‫.4‬ ‫העמדת מבחנים כמותיים.‬ ‫.5‬ ‫3‬
  • 4. ‫תפעול החוק ) המסלול החלופי(:‬ ‫לפני התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שלב א' – אישור התוכנית והנפקת אישורי ביצוע על ידי מינהלת‬ ‫מרכז השקעות )ליווי התוכנית וביצוע תיקונים(.‬ ‫‪ ‬שלב ב' - ביקורת מס על ידי פקיד השומה )פס"ד האחים בולוס(.‬ ‫אחרי התיקון לחוק:‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬אין עוד צורך לפנות לגורם שלטוני על מנת לקבל אישור לתוכנית‬ ‫ההשקעות, ולפיכך, שלב א' "הישן" התייתר.‬ ‫‪ ‬פקיד השומה, כבעבר, יהא רשאי לבחון את הזכאות להטבות מס‬ ‫ואת אופן חישוב חבות המס של המשקיע.‬ ‫4‬
  • 5. ‫מסלולי ההטבות‬ ‫מתופעל באופן דומה לעבר.‬ ‫מסלול המענקים -‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולי הטבות המס‬ ‫‪‬‬ ‫‪" ‬המסלול הירוק" )מסלול חלופי(.‬ ‫‪" ‬מסלול אירלנד" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫‪" ‬המסלול האסטרטגי" )איזור פיתוח א'(.‬ ‫5‬
  • 6. ‫מסלולי ההטבות‬ ‫מסלול מענקים - ללא שינוי )למעט "תנאי הייצוא"(. קיימת‬ ‫‪‬‬ ‫כוונה להפחית את שיעור הנפקת ההון לכדי %02-%42.‬ ‫אזור אחר‬ ‫אזור ב'‬ ‫אזור א'‬ ‫-‬ ‫%01‬ ‫%42‬ ‫מענקים‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫2‬ ‫פטור ממס‬ ‫-‬ ‫תקופות: 01/7‬ ‫תקופות: 8/5 לפי‬ ‫מס מופחת‬ ‫לפי העניין‬ ‫העניין‬ ‫)%01-%52()*(‬ ‫-‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫)*( בהתאם לשיעור השקעת חוץ‬ ‫6‬
  • 7. ‫המסלול החלופי, דין ישן:‬ ‫אזור אחר‬ ‫אז"פ ב'‬ ‫אז"פ א'‬ ‫ס' 15ג)א()1( ס' 15א)א()2( ס' 15א)א()3(‬ ‫שנתיים‬ ‫6 שנים‬ ‫01 שנים‬ ‫פטור ממס )עד למועד המשיכה(‬ ‫5 שנים‬ ‫שנה‬ ‫-‬ ‫יתרת תקופת ההטבות )שיעור המס: %52(‬ ‫8 שנים‬ ‫4 שנים‬ ‫-‬ ‫חברה בהשקעת חוץ - סעיף 15ג)א()3(‬ ‫31 שנים‬ ‫9 שנים‬ ‫5 שנים‬ ‫חברה עתירת השקעות חוץ – ס' 15ג)ג(‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫%51‬ ‫מס במשיכת דיבידנד - סעיף 15ב)ג(‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫פחת מואץ - סעיף 15א)ב(‬ ‫7‬
  • 8. ‫הטבות מס נוספות‬ ‫לפחות %09‬ ‫%47-%09‬ ‫%94-%47‬ ‫עד %94‬ ‫שיעור השקעת חוץ‬ ‫שיעור מס חברות‬ ‫%01‬ ‫%51‬ ‫%02‬ ‫%52‬ ‫סעיף 74)א1(‬ ‫סעיף 15ג - תקופת ההטבות תחל משנת התחילה ובלבד שלא חלפו 21‬ ‫‪‬‬ ‫שנים משנת הבחירה, לגבי מפעל באז"פ א' - 41 שנים משנת הבחירה .‬ ‫ולגבי חברה עתירת השקעות חוץ - 71 שנים משנת הבחירה.‬ ‫ס' 15ב)ג()1( - שיעור המס המופחת בגין חלוקת דיבידנד יחול בתקופה 21‬ ‫‪‬‬ ‫השנים מתום תקופת ההטבות )מסלול חלופי או אירלנד(. המגבלה אינה חלה‬ ‫במסלול האסטרטגי והיא אינה חלה על חברות בהשקעת חוץ.‬ ‫8‬
  • 9. ‫מסלול אירלנד‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אירלנד":‬ ‫‪‬‬ ‫מס מופחת‬ ‫מס על דיבידנד‬ ‫מס משוקלל‬ ‫ס' 15ב‬ ‫15א)א()1(‬ ‫)ב(‬ ‫%52~‬ ‫%51‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע ישראלי‬ ‫%51~‬ ‫%4‬ ‫%5.11‬ ‫משקיע חוץ‬ ‫9‬
  • 10. ‫מס על דיבידנד‬ ‫אירלנד‬ ‫ללא הטבות‬ ‫מאושר‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫4/%51‬ ‫%‬ ‫פטור‬ ‫%51‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫חברה תושבת‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫01‬
  • 11. ‫מסלול אסטרטגי‬ ‫באזור פיתוח א' נוסף " מסלול אסטרטגי" סעיף‬ ‫15 א) א()4(:‬ ‫שיעור המס על‬ ‫הדיבידנד‬ ‫שיעור מס החברות‬ ‫מחזור מאוחד לפי‬ ‫השקעה מזערית מזכה‬ ‫איזור‬ ‫כללי חשבונאות‬ ‫פיתוח‬ ‫ס'15ב)ג()3(‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫02 מיליארד‬ ‫009 מיליון ₪‬ ‫א'‬ ‫%0‬ ‫%0‬ ‫31 מיליארד‬ ‫006 מיליון ₪‬ ‫אזור‬ ‫מזכה‬ ‫11‬
  • 12. ‫הקריטריונים - הזכאות להטבות במסלול‬ ‫המס‬ ‫תנאים מצטברים:‬ ‫"מפעל תעשייתי".‬ ‫‪‬‬ ‫"השקעה מזערית מזכה".‬ ‫‪‬‬ ‫"מפעל בר תחרות".‬ ‫‪‬‬ ‫21‬
  • 13. ‫" מפעל תעשייתי"‬ ‫סעיף 15 לחוק - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות‬ ‫ייצורית, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מו"פ תעשייתי, שאישר‬ ‫המדען הראשי, עבור תושב חוץ.‬ ‫למעט - אריזה, בנייה, מסחר, תחבורה, החסנה, שירותי תקשורת,‬ ‫שירותים סניטריים ושירותים אישיים.‬ ‫ככלל, חברות עתירות השקעות בציוד תעשייתי – מקיימות את התנאים ובלבד‬ ‫שתעסוקנה בפעילות ייצורית.‬ ‫חברות התוכנה )עתירות "הון אנושי"( – סווגו כפעילויות תעשייתיות.‬ ‫31‬
  • 14. ‫" השקעה מזערית מזכה"‬ ‫סעיף 15 לחוק - השקעה מזערית ברכישת נכסים יצרניים במפעל‬ ‫‪‬‬ ‫תעשייתי תוך תקופה של שלוש שנות מס המסתיימות בשנת הבחירה.‬ ‫השקעה מזערית:‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל בהקמה – השקעה בסך של 000,003 ₪ לפחות.‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבה – בשיעור מ- "שווי הנכסים" של המפעל ערב ביצוע ההשקעה‬ ‫‪‬‬ ‫המזערית המזכה, וזאת כמפורט להלן:‬ ‫"שווי נכסים" של עד 041 מיליון ש"ח - %21 )לפחות 003‬ ‫.1‬ ‫אלפי ₪(.‬ ‫בין 041 מיליון ש"ח ל- 005 מיליון ש"ח – %7 משווי הנכסים‬ ‫.2‬ ‫הנוספים.‬ ‫מעל 005 מיליון ש"ח – %5 משווי הנכסים הנוספים.‬ ‫.3‬ ‫41‬
  • 15. ‫דגשים - השקעה מזערית מזכה‬ ‫א. סכום ההשקעה - בפועל נמדד בערכים נומינליים.‬ ‫ב. יש לקבוע את היקף ההשקעה המינימאלי ביחס ל- "שווי הנכסים היצרניים" - העלות‬ ‫המופחתת המתואמת של הנכסים היצרניים לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ג. העלות המופחתת של הנכסים – העלות המופחתת התיאורטית אילו הנכס היה‬ ‫מופחת לפי תקנות הפחת )1491(.‬ ‫ד. תקופת ההשקעה – עד 3 שנים המסתיימות בתום שנת הבחירה. הנישום‬ ‫צריך להגדיר את תקופת ההשקעה כדי שניתן יהיה לבחון את עלות הנכסים‬ ‫לתחילת תקופת ההשקעה.‬ ‫ה. הנכסים הכלולים – מכונות וציוד המשמשים את המפעל. השקעה בבניינים אינה‬ ‫כלולה במסגרת ההשקעה המינימאלית ואינה כלולה במצבת הנכסים לצורך‬ ‫חישוב ההשקעה המינימאלית )י.פ.(.‬ ‫51‬
  • 16. ‫" מפעל בר תחרות"‬ ‫סעיף 81 א) ג( - הוא אחד מאלה:‬ ‫מפעל שעיקר פעילותו היא בתחום הביוטכנולוגיה או בתחום הננוטכנולוגיה )דרוש‬ ‫‪‬‬ ‫אישור של המדען הראשי(.‬ ‫מפעל אשר הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים )מדינה/טריטוריית‬ ‫‪‬‬ ‫מכס(, אינה עולה על %57 מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנה – מבחן‬ ‫תקרה.‬ ‫%52 או יותר מכלל הכנסתו, בשנת מס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק‬ ‫‪‬‬ ‫מסוים המונה 21 מליון תושבים לפחות – מבחן רצפה.‬ ‫61‬
  • 17. ‫דוגמאות‬ ‫מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫.1‬ ‫ישראל – 4 מ' ₪, ארה"ב – 3 מ' ₪, תאילנד – 3 מ' ₪. מפעל זה עומד בתנאי‬ ‫)ב(, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו המפעל משווק מעל ל- %57‬ ‫מתוצרתו.‬ ‫.2 מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג באופן הבא:‬ ‫ישראל – 1 מ' ₪, ארה"ב – 9 מ' ₪.‬ ‫לגבי מפעל זה תנאי )ב( אינו מתקיים שכן ניתן להצביע על שוק מסוים בו‬ ‫המפעל משווק מעל ל- %57 מתוצרתו. יחד עם זאת, תנאי )ג( מתקיים לגבי‬ ‫המפעל.‬ ‫71‬
  • 18. ‫דוגמאות‬ ‫3. מחזור המכירות של מפעל תעשייתי הינו 01 מ' ₪ והוא מתפלג‬ ‫באופן הבא: ישראל – 7 מ' ₪, ארה"ב – 2 מ' ₪, תאילנד – 1 מ'‬ ‫₪.‬ ‫לגבי מפעל זה, תנאי )ג( אינו מתקיים וזאת משום שהוא אינו מוכר‬ ‫מעל ל- %52 ממחזור מכירותיו בשוק מסוים שמספר התושבים‬ ‫בו עולה על 21 מיליון. שיעור מכירותיו של המפעל לארה"ב‬ ‫מגיע כדי %02 ושיעור מכירותיו לתאילנד מגיע כדי %01‬ ‫בלבד. יחד עם זאת, תנאי )ב( מתקיים לגבי מפעל זה.‬ ‫81‬
  • 19. ‫דוגמא - מפעל בהקמה‬ ‫חברה הקימה מפעל לייצור שבבים בשנת המס 5002. החברה החלה את‬ ‫השקעותיה בנכסים יצרניים בשנת המס 5002. שנת ההפעלה שנקבעה‬ ‫למפעל היא שנת המס 6002. להלן נתונים לגבי מכירות המפעל:‬ ‫8002‬ ‫7002‬ ‫6002‬ ‫שוק5002‬ ‫1‬ ‫4‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫ישראל‬ ‫3.0‬ ‫5.1‬ ‫1‬ ‫0‬ ‫ארה"ב‬ ‫3.1‬ ‫5.5‬ ‫3‬ ‫3‬ ‫סך הכל‬ ‫91‬
  • 20. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 6002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %33 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג( מתקיימים‬ ‫לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע דו- שנתי ) המפעל קיים שנתיים( – היקף המכירות בישראל‬ ‫הנו בממוצע 5.2 מיליון ₪ ולארה"ב 000,005 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת‬ ‫חישוב זה, הנו %71 בלבד – לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף,‬ ‫ומאחר ש- %38 מן התוצרת נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו‬ ‫מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 6002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫02‬
  • 21. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 7002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %72 מתוצרתו בארה"ב – סך‬ ‫של 5.1 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 5.5 מיליון ₪ - תנאים )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 3 מיליון ₪‬ ‫ולארה"ב 333,338 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %22 בלבד -‬ ‫לפיכך תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי המפעל. בנוסף, ומאחר ש- %87 מן התוצרת‬ ‫נמכרת בשוק מסוים אחד )ישראל(, גם תנאי )ב( אינו מתקיים.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי המכירות השוטף מתקיים לגבי המפעל בשנת המס 7002,‬ ‫המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק.‬ ‫12‬
  • 22. ‫המשך דוגמא‬ ‫שנת המס 8002:‬ ‫תנאי המכירות השוטף – מכיוון שהמפעל מוכר %32 מתוצרתו בארה"ב – סך של‬ ‫3.0 מיליון ₪ מתוך סך מכירות כולל של 3.1 מיליון ₪ - תנאי )ג( אינו מתקיים לגבי‬ ‫המפעל. בנוסף, ומאחר שהמפעל מוכר %77 מתוצרתו בשוק מסוים )ישראל(, תנאי‬ ‫)ב( אינו מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫חישוב ממוצע תלת- שנתי – היקף המכירות בישראל הנו בממוצע 333,333,2 ₪‬ ‫ולארה"ב 333,339 ₪. היקף המכירות לארה"ב, תחת חישוב זה, הנו %92 – לפיכך‬ ‫תנאי )ג( מתקיים לגבי המפעל.‬ ‫לסיכום , מאחר שתנאי הממוצע התלת שנתי מתקיים לגבי המפעל בשנת המס‬ ‫8002 , המפעל יהווה מפעל בר-תחרות לצורכי החוק בשנה זו.‬ ‫22‬
  • 23. ‫דוגמא – הרחבת מפעל‬ ‫מחזור‬ ‫גידול‬ ‫מחזור‬ ‫במחזור שוטף‬ ‫בסיס‬ ‫021‬ ‫02‬ ‫001‬ ‫ישראל‬ ‫041‬ ‫04‬ ‫001‬ ‫ארה"ב‬ ‫062‬ ‫06‬ ‫002‬ ‫סה"כ‬ ‫32‬
  • 24. ‫המשך דוגמא‬ ‫מכיוון שיש לבחון המבחנים הקבועים, לעניין מבחן "בר תחרות", אך ורק לגבי‬ ‫ההכנסות המיוחסות להרחבה, הרי שהתנאים הקבועים בפסקאות )ב( ו- )ג(‬ ‫מתקיימים.‬ ‫התנאי הקבוע בפסקה )ב( מתקיים, שכן לא ניתן להצביע על שוק מסוים בו מוכר‬ ‫המפעל מעל ל- %57 מהגידול במחזור )לישראל – %33 ולארה"ב – %76(.‬ ‫כמו כן, מתקיים התנאי הקבוע בפסקה )ג(, שכן המפעל מוכר %76 מתוצרתו‬ ‫לשוק מסוים בו מספר התושבים עולה על 21 מיליון.‬ ‫42‬
  • 25. ‫דוגמא - בית מלון‬ ‫6002 7002‬ ‫5002‬ ‫003‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫סך הלינות במלון‬ ‫04‬ ‫01‬ ‫04‬ ‫לינות "תושבי חוץ"‬ ‫%31‬ ‫%01‬ ‫שיעור "לינות חוץ" %08‬ ‫%02‬ ‫מבחן הלינות הרב שנתי*%08 %33‬ ‫* המלון החל לפעול בשנת המס 5002.‬ ‫** לגבי %33 - לפי ממוצע של שנתיים.‬ ‫בשנת המס 5002 – בית המלון מהווה מפעל בר תחרות שכן הוא מקיים את מבחן‬ ‫הלינות השנתי.‬ ‫בשנת המס 6002 – על אף שמבחן הלינות השנתי אינו מתקיים, בית המלון מהווה‬ ‫מפעל בר תחרות מכיוון שמתקיים לגביו מבחן הלינות הרב-שנתי.‬ ‫בשנת המס 7002 - בית המלון לא יהווה מפעל בר תחרות בשנה זו שכן שני‬ ‫המבחנים גם יחד – מבחן הלינות השנתי ומבחן הלינות הרב-שנתי – אינם מתקיימים‬ ‫לגביו.‬ ‫52‬
  • 26. ‫ההכנסות המוטבות‬ ‫‪ ‬סעיף 81 א) ד( - הכנסות המזכות בהטבות:‬ ‫הכנסות עסקיות שהן אחת מאלה -‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיבים שיוצרו במפעל‬ ‫אחר.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר, שאינם‬ ‫בבעלות קרובו של בעל המפעל, ע"פ ידע שפותח במפעל.‬ ‫‪ ‬הכנסות ממתן זכות שימוש בידע ומתמלוגים בגין שימוש באותו ידע שפותח‬ ‫במפעל. ]להבדיל ממכירת כל הידע[‬ ‫‪ ‬הכנסה משירות נלווה ללקוחות מהמכירות הנ"ל. ]פרשנות מצמצמת[‬ ‫62‬
  • 27. ‫קבלני משנה‬ ‫טיוטת תקנות לעידוד השקעות הון, תנאים:‬ ‫אז" פ א'‬ ‫‪‬‬ ‫יצוא עקיף בשיעור של %05, או‬ ‫‪‬‬ ‫מכירות בשוק מסוים אינו עולה על %05 מההכנסה‬ ‫‪‬‬ ‫מכירה למפעל מוטב/מאושר‬ ‫‪‬‬ ‫שיעור היצוא:‬ ‫‪‬‬ ‫%04‬ ‫יצוא %08‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%23 = %08*%04‬ ‫קבלן‬ ‫משנה‬ ‫%06‬ ‫יצוא %05‬ ‫%03 = %05*%06‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫%26‬ ‫72‬
  • 28. ‫שנת הבחירה - סעיף 15 ד'‬ ‫שנת הבחירה - השנה שהחל ממנה ניתן לדרוש הטבות מס: הודעה לפקיד‬ ‫‪‬‬ ‫שומה - במועד הגשת הדו"ח, אך לא יותר מ - 21 חודשים מתום שנת הבחירה.‬ ‫השנה בה הסתיימה ההשקעה המזערית המזכה.‬ ‫‪‬‬ ‫חלפו שלוש שנים או, בתנאים מסוימים, שנתיים משנת הבחירה של ההרחבה‬ ‫‪‬‬ ‫הקודמת במסלול החלופי.‬ ‫מעבר ממסלול מענקים למסלול חלופי – תקופת צינון של חמש שנים‬ ‫‪‬‬ ‫מתחילת שנת ההפעלה.‬ ‫מעבר ממסלול חלופי למסלול מענקים – רק עם תום "תקופת‬ ‫‪‬‬ ‫ההטבות" של המסלול החלופי – סעיף 15ו)ב(.‬ ‫" מפעל מוטב" לאחר " מפעל מאושר" – תקופת צינון של 3 שנים משנת‬ ‫‪‬‬ ‫ההפעלה האחרונה.‬ ‫82‬
  • 29. ‫דוגמאות – שנת בחירה‬ ‫)1( לחברה מוטבת מספר הרחבות. שנת הבחירה שנקבעה להרחבה האחרונה בזמן‬ ‫היא שנת 5002.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שלוש שנים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת המס 8002 כשנת‬ ‫הבחירה.‬ ‫אם ההשקעה המזערית המזכה, לגבי ההרחבה הבאה בזמן, תבוצע תוך תקופה‬ ‫‪‬‬ ‫של שנתיים, ניתן יהיה לבקש, לכל המוקדם, את שנת 7002 כשנת הבחירה.‬ ‫)2 ( לחברה תוכנית מאושרת במסלול מענקים שהופעלה בשנת המס 4002. החברה‬ ‫תהא זכאית לבחור, לכל המוקדם, את שנת המס 9002 כשנת הבחירה.‬ ‫92‬
  • 30. ‫עיקר השינויים - סיכום‬ ‫אחרי התיקון לחוק‬ ‫לפני התיקון לחוק‬ ‫נושא‬ ‫מסלול ירוק )אישור מראש למי‬ ‫כל השקעה מחייבת אישור‬ ‫תהליך אישור תוכנית‬ ‫שמעוניין(‬ ‫ללא שינוי‬ ‫פטור ממס בכפוף לאי משיכת‬ ‫מסלול חלופי רגיל‬ ‫דיבידנד‬ ‫%5.11 מס חברות ל – 01 שנים‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול "אירלנד"‬ ‫)באז"פ א' בלבד(‬ ‫פטור ממס חברות וממס על‬ ‫לא קיים‬ ‫מסלול השקעות‬ ‫הדיבידנד ל – 51/01 שנים‬ ‫אסטרטגי‬ ‫מפעל תעשייתי‬ ‫.1‬ ‫יצוא – ע"פ נוהל פנימי ותעסוקה‬ ‫תנאים לזכאות בהטבות‬ ‫בר תחרות התורם לתמ"ג‬ ‫.2‬ ‫)לשיקול דעת מרכז ההשקעות(‬ ‫ביצוע השקעה מזערית מזכה‬ ‫.3‬ ‫ללא הגבלה‬ ‫עם הגבלה‬ ‫תקציב‬ ‫03‬
  • 31. ‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫קביעת ההכנסה הזכאית להטבות:‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הגידול במחזור )הפרש הרחבה( - בהתייחס ל"שנה קובעת".‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן הנכסים – רק במקרה של שימוש בנכסים משומשים שנעשה בהם‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש קודם בישראל בתנאים מסוימים - ס' 47)ד()3(.‬ ‫הכנסה חייבת לפיצול – כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה לרבות:‬ ‫‪‬‬ ‫קיזוזי הפסדים )פס"ד כרמל אולפינים(.‬ ‫‪‬‬ ‫פחת, פחת מואץ, ניכוי בשל פחת .‬ ‫‪‬‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה ???‬ ‫‪‬‬ ‫13‬
  • 32. ‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ " ‬שנה קובעת" –‬ ‫‪ ‬מפעל מאושר – שנת הפעלה.‬ ‫‪ ‬מפעל מוטב - שנת הבחירה.‬ ‫‪ ‬מחזור הבסיס )דורש תכנון!!!(‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במשך שלוש שנים – מחזור‬ ‫ממוצע בשלוש שנות מס שקדמו לשנה הקובעת.‬ ‫‪ ‬אם ההשקעה המזערית המזכה נעשתה במהלך שנתיים – מחזור‬ ‫ממוצע בשנתיים שקדמו לשנת הבחירה ואם יש פער של מעל %5.21‬ ‫בין המחזורים – הגבוה מביניהם.‬ ‫23‬
  • 33. ‫המפעל המעורב – מבחן‬ ‫המחזורים‬ ‫‪ ‬דוגמא:‬ ‫לחברת "הארגזים" בע"מ מפעל תעשייתי. החברה מעוניינת לרכוש מכונות‬ ‫חדישות על מנת להרחיב הפעילות.‬ ‫)א( מחזורים: 3002 – 06 מ', 4002 – 02 מ', 5002 – 81 מ'.‬ ‫)ב( מחזורים:3002 – 02 מ', 4002 – 06 מ', 5002 – 01 מ'.‬ ‫החברה שוקלת לבחור את שנת 5002 או שנת 6002 כשנת בחירה. מה‬ ‫תמליץ לחברה לעשות ?‬ ‫33‬
  • 34. ‫" הפרש הרחבה" - מפעל קשור‬ ‫סעיף )4( להגדרת " הפרש הרחבה"‬ ‫יש להפחית ממחזור המפעל הקשור את הירידה במחזורים של המפעל האחר )המפעל‬ ‫האחר הוא המפעל לגביו נקבע כי המפעל הקשור מהווה את הרחבתו( כמפורט להלן:‬ ‫= )מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כשהוא מתואם** - המחזור‬ ‫סכום ההפחתה‬ ‫השוטף במפעל האחר(‬ ‫מחזור המפעל הקשור לצורך הטבות מס = )סכום ההפחתה – מחזור המפעל הקשור(‬ ‫**המחזור מתואם לפי שיעור השינוי במדד תפוקות התעשייה.‬ ‫שנת הבסיס - שנת המס שקדמה לשנת ההפעלה או שנת הבחירה, לפי העניין, של המפעל‬ ‫הקשור.‬ ‫43‬
  • 35. ‫דוגמא – הפרש הרחבה‬ ‫בשנת המס 6002 החליטה החברה להקים מפעל חדש הפועל באותו תחום‬ ‫שבו עוסק מפעל א' )להלן: "מפעל קשור"(.‬ ‫שנת הבחירה שבחרה החברה בגין המפעל הקשור הינה שנת המס 8002 .‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫נתונים לגבי המפעל הקשור‬ ‫7002‬ ‫מחזור מפעל קשור‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫022,2‬ ‫סכום הפחתה‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫המחזור הזכאי להטבות‬ ‫008,1‬ ‫059,1‬ ‫254,1‬ ‫חישוב "סכום ההפחתה"‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫מחזור מפעל א' בשנת המס 7002 מתואם‬ ‫001,2‬ ‫481,2‬ ‫862,2‬ ‫מחזורי המפעל א'‬ ‫-‬ ‫004,2‬ ‫005,1‬ ‫53‬ ‫סכום ההפחתה **‬ ‫-‬ ‫-‬ ‫867‬ ‫**מחזור מתואם בשנת 7002 בניכוי מחזור מפעל א' בתנאי שהתוצאה חיובית‬
  • 36. ‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי‬ ‫חוק ישן‬ ‫005,1‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לפני יישום חוק התאומים‬ ‫005‬ ‫הוסף פחת לצורך מס‬ ‫000,2‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מאושר 2‬ ‫מפעל מאושר 1‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫000,2‬ ‫000,1‬ ‫006‬ ‫004‬ ‫חלוקת רווח‬ ‫)005(‬ ‫)053(‬ ‫)001(‬ ‫)05(‬ ‫פחת ספציפי לצורך מס‬ ‫)04(‬ ‫)82(‬ ‫)8(‬ ‫)4(‬ ‫ניכוי בשל פחת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫226‬ ‫294‬ ‫642‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫702‬ ‫0‬ ‫321‬ ‫48‬ ‫מס לתשלום‬ ‫63‬
  • 37. ‫דוגמא - ייחוס הכנסות לפי חוק‬ ‫חדש‬ ‫סה"כ הכנסה חייבת לייחוס לפני ניכוי בשל אינפלציה 064,1‬ ‫סה"כ‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫מפעל מוטב‬ ‫לא מאושר‬ ‫%0‬ ‫%52‬ ‫%43‬ ‫שיעור המס‬ ‫%001‬ ‫%05‬ ‫%03‬ ‫%02‬ ‫יחס מחזורים‬ ‫064,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫292‬ ‫הכנסה חייבת‬ ‫)001(‬ ‫)001(‬ ‫ניכוי בשל אינפלציה‬ ‫063,1‬ ‫037‬ ‫834‬ ‫291‬ ‫הכנסה חייבת לאחר חוק‬ ‫התיאומים‬ ‫571‬ ‫0‬ ‫011‬ ‫56‬ ‫מס לתשלום‬ ‫73‬
  • 38. ‫סעיף 47 - הוראות מעבר‬ ‫הכנסה חייבת - כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה;‬ ‫‪‬‬ ‫הפרשי הרחבה ומחזורי בסיס – כל חלק במפעל המעורב מחושב בנפרד;‬ ‫‪‬‬ ‫ההכנסה החייבת מיוחסת לחלקים החדשים לפי הוראות סעיף 47 החדש;‬ ‫‪‬‬ ‫יתרת ההכנסה החייבת לאחר ייחוס לחלקים החדשים תיוחס לחלקים הישנים;‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף ליתרת ההכנסה החייבת האמורה, את "הוצאות הפחת הכוללות";‬ ‫‪‬‬ ‫יש להוסיף, הפסדים עסקיים מועברים, למעט החלק שיוחס לפי סעיף 47‬ ‫‪‬‬ ‫החדש לחלקים החדשים;‬ ‫נייחס ההכנסה חייבת בין החלקים הישנים לפי יחס המחזורים המשוקלל,‬ ‫‪‬‬ ‫נייחס הפסדים עסקיים מועברים בהתאם להלכת כרמל אולפינים, נפעיל את‬ ‫מבחן יחס הנכסים ונייחס את הוצאות הפחת הכוללות בין החלקים הישנים;‬ ‫ניישם את הוראות סעיף 7 לחוק התיאומים.‬ ‫‪‬‬ ‫83‬
  • 39. ‫המפעל המעורב – סעיף 47‬ ‫לחוק‬ ‫ס' 47) ד()4( לחוק: חלוקת דיבידנד – ללא שינוי ביחס‬ ‫‪‬‬ ‫לפני תיקונו.‬ ‫‪ ‬אין חובת חלוקה מהכנסות המסלול החלופי.‬ ‫‪ ‬כל חלוקה אחרת - בהתייחס לפרופורציה של ההכנסה מחלקי המפעל השונים.‬ ‫בסעיף 15ב)ב( נקבעה הוראה המרחיבה את הוראות סעיף 15)ח( "הישן". חל גם לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫"דיבידנד פירוק" של חברה ורכישה עצמית של מניות.‬ ‫סעיף 47) ה( לחוק מקנה סמכות לשרים לקבוע הוראות‬ ‫‪‬‬ ‫לעניין:‬ ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס.‬ ‫‪‬‬ ‫ייחוס הכנסות לחברה הפועלת באז"פ שונים.‬ ‫‪‬‬ ‫93‬
  • 40. ‫נוהל שחיקת מחזור בסיס‬ ‫טיוטת תקנות עידוד השקעות הון )הפחתת מחזור בסיס(:‬ ‫משקל הוצאות מו"פ מהמחזור – %7;‬ ‫‪‬‬ ‫%02 מועסקים אקדמאים;‬ ‫‪‬‬ ‫מחזור המכירות ממוצרים שיוצרו בשנת המס להשוואה לא‬ ‫‪‬‬ ‫עולה על %05 ממחזורו בשנה הקובעת;‬ ‫השקעה בנכסים יצרניים בשיעור של %05 מהמחיר המקורי‬ ‫‪‬‬ ‫של הנכסים היצרניים במפעל, על פני 5 שנים;‬ ‫04‬
  • 41. ‫ייחוס הכנסה בין אתרים באזורי‬ ‫פיתוח שונים‬ ‫‪ ‬נקבע כי בסמכות השרים לקבוע הוראות לעניין‬ ‫אופן ייחוס ההכנסה;‬ ‫‪ ‬הבחנה בין אתר החברה לבין קבלן משנה;‬ ‫‪ ‬נוסחה מקובלת במרכז ההשקעות:‬ ‫‪ – 1/3 ‬מספר עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬עלות עובדים;‬ ‫‪ – 1/3 ‬השקעות ברכוש קבוע.‬ ‫14‬
  • 42. ‫" מפעל קשור"‬ ‫זיהוי המפעל הקשור – סעיף 15 לחוק קובע קריטריונים.‬ ‫‪‬‬ ‫השלכות המס – הגדרת "הרחבה" בסעיף 15 כוללת הקמת מפעל קשור ...‬ ‫‪‬‬ ‫לא יראו מפעל כמפעל קשור אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי‬ ‫‪‬‬ ‫התקיימו כל התנאים הבאים:‬ ‫מייצר מוצר שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫מייצר בטכנולוגיה שונה.‬ ‫‪‬‬ ‫ממוקם בנפרד או שכל לקוחותיו ונכסיו היצרניים הם חדשים )למעט‬ ‫‪‬‬ ‫מפעל לפיתוח תוכנה – חובה שהמיקום יהיה נפרד(.‬ ‫לפחות %06 מעובדיו, אך לא פחות מ- 01 עובדים, הם עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫חדשים.‬ ‫24‬
  • 43. ‫סעיף 35 ח – חברה בהשקעת‬ ‫שלא יפחת מ- 5 מיליון ש"ח חוץ‬ ‫הוסר תנאי ההשקעה במטבע חוץ, אך התווסף תנאי לפיו על משקיע החוץ להשקיע סך‬ ‫)בשקלים או במט"ח(.‬ ‫‪‬‬ ‫חברה שהיא בשליטתו של תושב ישראל, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים‬ ‫‪‬‬ ‫ל- %52 או יותר מהכנסותיה או רווחיה, במישרין או בעקיפין, לא יראוה "תושב חוץ".‬ ‫גם רכישה של מניות "קיימות" על ידי תושב חוץ, תהווה "השקעת חוץ", בתנאי שההון‬ ‫‪‬‬ ‫הנפרע של החברה הנרכשת, במועד רכישת המניות, הוא מעל ל- 5 מיליון ₪. יובהר כי‬ ‫השקעת תושב החוץ לא תפחת מ- 5 מיליון ₪.‬ ‫ההשקעה המינימאלית בסך של 5 מיליון ש"ח יכול שתתבצע על ידי משקיע אחד או על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫מספר משקיעים גם יחד, בסמיכות זמנים או בחלוף זמן בין ההשקעות.‬ ‫בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, השקעות בחברה אשר היוו "השקעות חוץ" לצורך‬ ‫‪‬‬ ‫החוק טרם לתיקונו, יהוו "השקעת חוץ" לצורך החוק גם לאחר התיקון.‬ ‫34‬
  • 44. ‫סעיף 35 ח - חברה עתירת השקעת‬ ‫‪ ‬ובבעלותה מפעל תעשייתי. חוץ‬ ‫החברה המוטבת היא חברה תעשייתית, כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה )מיסים(‬ ‫השקעות החוץ של תושבי החוץ בחברה המוטבת מקנות לתושבי החוץ שיעור העולה‬ ‫‪‬‬ ‫על %47 בכל אחת מהזכויות בחברה.‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה וההשקעה בבניינים בתקופת ההשקעה המזערית המזכה‬ ‫‪‬‬ ‫הסתכמו כדי סך של 02 מיליון דולר לפחות.‬ ‫בכל אחת מ- 5 השנים הנוספות, היו ההכנסות במטבע חוץ, לפחות %08 מכלל‬ ‫‪‬‬ ‫הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, ובלבד שטרם חלפו 71 שנים‬ ‫מיום תחילתה של שנת הבחירה. החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות של המפעל‬ ‫המוטב בתקופות של עד 3 שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.‬ ‫44‬
  • 45. ‫אישור מראש – סעיף 15 ט‬ ‫‪ ‬ניתן לבקש אישור מראש ממנהל רשות המיסים תוך 6 חודשים מתום‬ ‫שנת הבחירה לגבי הסוגיות הבאות:‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל תעשייתי.‬ ‫‪ ‬האם מדובר במפעל קשור – הרחבה או הקמה.‬ ‫בקשה לאישור מראש חייבת בתשלום אגרה )טרם נקבעה אגרה(.‬ ‫‪‬‬ ‫מתן ההחלטה יהיה תוך 09 ימים מיום מסירת הבקשה וכל המסמכים‬ ‫‪‬‬ ‫הרלוונטיים לבקשה. ניתן להאריך התקופה ב – 03 ימים נוספים.‬ ‫54‬
  • 46. ‫ועדת ערר – סעיף 15 י- יא‬ ‫ערר על החלטת מנהל רשות המיסים‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לערער על החלטת המנהל לוועדת ערר, תוך 03 יום‬ ‫.1‬ ‫מהיום בו ניתנה הודעה לחברה על ההחלטה.‬ ‫חברה שלא פנתה למנהל רשות המיסים וראתה עצמה‬ ‫.2‬ ‫מקופחת ע"י פקיד השומה לפי סעיף 251)ב( לפקודה )צו(,‬ ‫או שפנתה אך לא הגישה ערר, רשאית לפנות לוועדת הערר‬ ‫תוך 03 יום מיום שנמסרה לה הודעה על החלטתו של‬ ‫פה"ש.‬ ‫64‬
  • 47. ‫ועדת ערר – סעיף 15 יב‬ ‫ערעור על החלטת הוועדה - ניתן לערער לבית המשפט המחוזי‬ ‫‪‬‬ ‫תוך 54 יום מיום מתן החלטת הוועדה – החלטת בית המשפט המחוזי‬ ‫תהיה סופית.‬ ‫התקופה שמיום הגשת הערר ועד למועד קבלת ההחלטה על ידי‬ ‫‪‬‬ ‫הוועדה או על ידי בית המשפט המחוזי, לא תיכלל במניין התקופות‬ ‫להתיישנות השומות. נקבע בחוק כי בית המשפט המחוזי ייתן‬ ‫פסק דין תוך תקופה שלא תעלה על 6 חודשים ממועד‬ ‫הגשת הסיכומים.‬ ‫ניתן לא להגיש ערר לוועדת הערר ולהגיש ערעור לבית המשפט‬ ‫‪‬‬ ‫המחוזי על הצו שהוציא פקיד השומה.‬ ‫74‬
  • 48. ‫" המסלול הירוק" - רשות‬ ‫חוזרים מקצועיים ) המיסים‬ ‫פרשנות(:‬ ‫חוזר כללי - סקירת הוראות תיקון מספר 06 לחוק )הטבות‬ ‫.1‬ ‫המס, חישוב רטרואקטיבי של פחת מואץ, משקיע "עולה חדש"‬ ‫וכו'(.‬ ‫המפעל הקשור – זיהוי המפעל הקשור, אופן חישוב‬ ‫.2‬ ‫ההשקעה המזערית המזכה, אופן חישוב הטבות המס, מפעל‬ ‫קשור "מן העבר".‬ ‫אופן יישום הוראות סעיף 47 לחוק וקביעת כללים לעניין‬ ‫.3‬ ‫נכסים משומשים שברשות המפעל.‬ ‫מוסד "האישור המקדמי" )וועדת הערר(.‬ ‫.4‬ ‫84‬
  • 49. ‫סוף‬ ‫הכן עצמך היום ותחייך מחר...‬