ݺߣ

ݺߣShare a Scribd company logo

הערכה יישובית

•Download as PPT, PDF•
•
נטע לב
נטע לב
1 of 12
Download to read offline
‫מפגש הסגל הבכיר של מערכת החינוך באשדוד‬ ‫כ"ז באב תשע"ב – 51 באוגוסט 2102‬ ‫מערך הערכה עירוני בחינוך‬ ‫עקרונות, שימושים, תועלות‬ ‫איתן פלדי‬
‫אל מי מכוונת ואת מי משרתת ההערכה?‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מחוז‬ ‫עירייה‬ ‫‪g‬‬ ‫מוסדעעחינוך‬ ‫מממ‬ ‫מורה‬ ‫תלמיד‬
‫מיפוי שימושי ההערכה רווחים של בעלי עניין שונים, בזיקה לסוג ההערכה ומקורות המידע‬ ‫משרד החינוך‬ ‫עירייה‬ ‫תלמיד‬ ‫מורה‬ ‫מוסד חינוך‬ ‫בקרת איכות‬ ‫מדינות וסדרי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכוונת‬ ‫אבחון ומיפוי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדיניות וסדרי‬ ‫שימושי ‪‬‬ ‫בחתכים: ארצי;‬ ‫עדיפות‬ ‫הלמידה‬ ‫תלמידים.‬ ‫עדיפות‬ ‫הערכה‬ ‫מחוזי; יישובי‬ ‫בהשקעה‬ ‫רפלקציה‬ ‫תכנון ההוראה ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוסדיים.‬ ‫עיקריים‬ ‫ובית ספרי – על‬ ‫העירונית‬ ‫ומיקוד‬ ‫והכוונתה‬ ‫מיון, ברירה,‬ ‫‪‬‬ ‫בסיס‬ ‫לחינוך.‬ ‫הלמידה‬ ‫בזיקה לצרכים‬ ‫השמה; הסמכה‬ ‫סטנדרטים‬ ‫מידע על‬ ‫‪‬‬ ‫עפ"י‬ ‫של יחידים‬ ‫מיקום במדרג‬ ‫‪‬‬ ‫מקומיים‬ ‫יעילות תכניות‬ ‫צרכים‬ ‫ותת-קבוצות.‬ ‫הארצי/ עירוני.‬ ‫ובהשוואה‬ ‫ופרויקטים‬ ‫אישיים.‬ ‫דרבון ללמידה.‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון מוסדי של‬ ‫בינלאומית.‬ ‫עירוניים.‬ ‫בחירת‬ ‫מתן ציונים. ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההוראה‬ ‫קביעת מדיניות‬ ‫שיפור מיקום ‪‬‬ ‫מסגרת/ ‪‬‬ ‫שיפור‬ ‫‪‬‬ ‫והלמידה.‬ ‫ודגשים ברמה‬ ‫במדרג הארצי‬ ‫תחום‬ ‫מיומנויות‬ ‫טיפול באקלים‬ ‫‪‬‬ ‫ארצית.‬ ‫באיכות החינוך‬ ‫לימוד.‬ ‫הוראה וחינוך‬ ‫ואווירה.‬ ‫ובהשקעה‬ ‫אישיות.‬ ‫בחירת תכניות‬ ‫‪‬‬ ‫עירונית‬ ‫וחומרי למידה.‬ ‫בחינוך.‬ ‫נתוני מיצ"ב‬ ‫‪‬‬ ‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫מקורות ‪‬‬ ‫ובגרות.‬ ‫במיצ"ב‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים, דיוני‬ ‫מידע‬ ‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫ובבגרות.‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫צוות.‬ ‫עיקריים‬ ‫במבחנים‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫מיצ"ב/ בגרות, ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בינלאומיים.‬ ‫אודות תכניות‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫מבחנים‬ ‫דווחי מפקחים.‬ ‫‪‬‬ ‫ופרויקטים‬ ‫מורה-‬ ‫מורה-תלמיד.‬ ‫בינלאומיים.‬ ‫עירוניים.‬ ‫תלמיד.‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫ניתוח נתונים‬ ‫‪‬‬ ‫אודות תכניות‬ ‫ברמה עירונית.‬ ‫ופרויקטים.‬ ‫בעיקר חיצונית‬ ‫בעיקר חיצונית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעיקר‬ ‫בעיקר פנימית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שילוב בין‬ ‫‪‬‬ ‫סוגי‬ ‫ומסכמת.‬ ‫ומסכמת‬ ‫פנימית‬ ‫ומעצבת.‬ ‫פנימית לחיצונית‬ ‫הערכה‬ ‫ומעצבת.‬ ‫הסתייעות‬ ‫‪‬‬ ‫ובין מעצבת‬ ‫עיקריים‬ ‫בחיצונית.‬ ‫למסכמת.‬
‫פונקציות הערכה עיקריות ברמת מוסד החינוך וברמה העירונית‬ ‫אספקת מידע‬ ‫ברמה העירונית‬ ‫ברמת המוסד החינוכי‬ ‫ונתונים רלבנטיים‬ ‫)דוגמאות(‬ ‫)דוגמאות(‬ ‫לסיוע ב -‬ ‫קביעת סדרי עדיפות בהקצאת קביעת מדיניות ודגשים בתחום‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫החינוך בעיר; קביעת גובה‬ ‫שעות; שיבוץ מורים; בחירת‬ ‫בחירה בין חלופות,‬ ‫תכניות לימודים; יצירת קבוצות התקציב העירוני לחינוך )שוטף‬ ‫בעיקר בתנאי אי-‬ ‫ופיתוח( לחינוך וסדרי עדיפות‬ ‫שיפור ומצוינות וכיו"ב.‬ ‫ודאות‬ ‫להקצאתו.‬ ‫שיפור באיכויות כ"א, מבנים‬ ‫שיפור כשירות, והישגים‬ ‫שיפור‬ ‫וציוד; שיפור כולל בהישגים‬ ‫)תלמידים, מורים ואחרים(;‬ ‫התאמת תכניות וחומרי למידה לימודיים ובאקלים מוסדות‬ ‫ושיפורם; שיפור מוסד החינוך החינוך בעיר; שיפור בדימוי‬ ‫כולו - בזיקה להתפתחות הידע העיר וביוקרתה.‬ ‫ולשינויים בסביבה.‬ ‫מתן דין וחשבון לתושבים אודות‬ ‫מתן דין וחשבון להורים,‬ ‫אחריותיות‬ ‫מצבם והישגיהם של מוסדות‬ ‫לרשות ולמחוז, אודות מצב‬ ‫‪accountability‬‬ ‫החינוך.‬ ‫ביה"ס והישגיו.‬
‫כללי אצבע בסיסיים להגדרת מדדים‬ ‫הלימה ליעדים לאומיים )משרד החינוך(;‬ ‫יעדים אסטרטגיים עירוניים ויעדים ודגשים‬ ‫הלימה‬ ‫בית-ספריים ייחודיים.‬ ‫ליעדים‬ ‫מידת הרלבנטיות והאינדיקטיביות לתחומים‬ ‫הנבדקים.‬ ‫רלבנטיות‬ ‫גיוון מקורות מידע ונקודות מבט‬ ‫מקורות‬ ‫מידע‬ ‫מידת הסיכוי לעשות שימוש יעיל במידע המופק‬ ‫לשיפור המערכת‬ ‫שימושיות‬ ‫שיתוף פעולה והסכמה מרביים בין כל שותפי‬ ‫תהליך ההערכה בהגדרת המדדים.‬ ‫שת"פ‬
‫מסקנות עד כאן ...‬ ‫הערכה משמשת מגוון בעלי עניין )ביה"ס; מורה; תלמיד; עירייה; משרד‬ ‫•‬ ‫חינוך; ציבור(.‬ ‫לבעלי עניין שונים, צורכי מידע שונים ושימושים שונים בממצאי הערכה.‬ ‫•‬ ‫הישגי תלמידים )בעיקר במבחנים( מהווים תשתית מידע עיקרית, הן לצרכים‬ ‫•‬ ‫של קבלת החלטות, הן לצורכי שיפור והן לצרכים של מסירת דין וחשבון‬ ‫לגורמים שונים )אחריותיות – ‪.(Accountability‬‬ ‫לרוב, מסתפקים בעלי העניין בתוצאות ובהשפעות ולא מגלים עניין בתהליך‬ ‫•‬ ‫)מטרות; אסטרטגיות ותכניות פעולה; תהליך היישום וההפעלה(.‬ ‫מתבקש שילוב בין הערכה מעצבת למסכמת ובין הערכה פנימית לחיצונית,‬ ‫•‬ ‫שכן צורכי ההערכה של מוסדות החינוך מחייבים שימוש רב יותר בהערכה‬ ‫פנימית ומעצבת וצורכי העירייה ומשרד החינוך דורשים שימוש רב יותר‬ ‫בהערכה מסכמת )פנימית או חיצונית(.‬ ‫יחסי הגומלין בין בית-הספר כאובייקט להערכה וההערכה הבית-ספרית‬ ‫•‬ ‫הפנימית, לבין הערכה מערכתית )עירייה, משרד חינוך - הערכה חיצונית(, הם‬ ‫לרוב רוויי מתח.‬ ‫הערכה קונבנציונלית איננה משרתת דיה את ההוראה והלמידה ועוד פחות‬ ‫•‬ ‫מכך יעד של הפיכת ההוראה והלמידה למשמעותיים יותר, בחינת "החזרת‬ ‫הנשמה ללמידה".‬
‫מה משפיע על ביצוע יעיל של תלמידים?‬ ‫סביבה‬ ‫ערכים‬ ‫תהליכי הוראה-‬ ‫עניין; תפיסות;‬ ‫למידה איכותיים;‬ ‫ציפיות; מוטיבציה‬ ‫אקלים, מוגנות.‬ ‫ביצוע יעיל‬ ‫יכולת‬ ‫ידע קודם‬ ‫פיתוח יכולת צריך להיות ממוקד במה שהתלמיד מיחס לו ערך ומוצא בו עניין.‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפתח יכולות שונות אצל תלמידים שונים )אינטליגנציות מרובות – גרדנר(.‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפתח אותן יכולת בדרכים שונות אצל תלמידים שונים.‬ ‫‪‬‬ ‫)מעובד עפ"י: בירנבוים, 7991(‬
‫"להחזיר את הנשמה ללמידה"‬ ‫למידה‬ ‫חקר, שימוש‬ ‫במידע ובידע‬ ‫ובניית משמעות‬ ‫שינון‬
‫הדרך המוצעת - דיאלוג לשיפור מערכת החינוך העירונית‬ ‫דיאלוג - לשם מה?‬ ‫• הערכה כפויה, בדרך של תיאור או שפיטה חד צדדיים, אינם‬ ‫מעוררים מוטיבציה לשימוש בממצאיה.‬ ‫• הדיאלוג מאפשר לעצב תהליך טוב יותר להבנת המציאות‬ ‫שבמסגרתה מתקיימת ההערכה.‬ ‫• הבנה זו עשויה להיות בסיס להגדרה בצוותא של מדדים‬ ‫וקריטריונים אינדיקטיביים יותר, שבחירתם הינה סובייקטיבית‬ ‫במהותה.‬ ‫• הדיאלוג מפחית איום ומגביר מוטיבציה לעשות שימוש בממצאי‬ ‫ההערכה לצורך שיפור.‬ ‫• הדיאלוג מגביר את ההבנה לממצאים שמובילים גם לקבלת‬ ‫החלטות קשות, כאשר הן מתבקשות.‬ ‫)מעובד עפ"י: נבו, 1002(‬
‫כללים לשיח הערכה עירוני לשיפור מערכת החינוך‬ ‫יחס דו-סטרי )"האמת היא איפה שהוא באמצע" – בין ממצאי‬ ‫•‬ ‫ההערכה החיצונית והפנימית ורק דיאלוג אמתי יחשוף אותה(.‬ ‫כבוד ואמון הדדי )הכרה במקצועיות של המורים והבנה שביה"ס,‬ ‫•‬ ‫כמו גם העירייה ומשרד החינוך הם בעלי עניין משותף אמתי‬ ‫בהבנת הבעיות ובהתמודדות עמן(.‬ ‫הכרה בהערכה כתהליך )תהליך של הצגת ממצאים, ניתוחם,‬ ‫•‬ ‫דיון בהם עם קהלי יעד רלבנטיים שונים, השוואתם לממצאים‬ ‫אחרים, השלמת מידע חסר, התמודדות עם מורכבויות נוספות‬ ‫וכיו"ב ולא מדידות חד-פעמיות חורצות גורל(.‬ ‫הוגנות )"קלפים פתוחים" בהתייחס למטרות הערכה והשלכותיה‬ ‫•‬ ‫הצפויות(.‬ ‫רלבנטיות )מיקוד בצרכים חשובים של שני הצדדים(.‬ ‫•‬ ‫אחריות משותפת לתוצאות )נשיאה משותפת בנטל השיפור(.‬ ‫•‬
‫מערך הערכה עירוני – דיאלוג לשיפור החינוך‬ ‫בעיר‬ ‫הערכה‬ ‫בית-ספרית‬ ‫מערך הערכה עירוני‬ ‫הערכה‬ ‫מערכתית‬
‫מערך הערכה עירוני – הלכה למעשה‬ ‫הקמת מנגנוני הערכה בית-ספרים-פנימיים, הכשרתם ומיסודם‬ ‫‪‬‬ ‫בעיר )רכז/ת + 3 – 4 אנשי צוות(.‬ ‫יצירת זיקה מקצועית ישירה ושיתוף פעולה בין מנגנוני ההערכה‬ ‫‪‬‬ ‫בבתי-הספר לבין המחלקה למידע, למדידה והערכה במנהל‬ ‫החינוך, כגוף מטה מקצועי מנחה.‬ ‫פיתוח מדדים התואמים חזון ויעדים בית-ספריים בשיתוף באי בתי-‬ ‫‪‬‬ ‫הספר, לצד עיצוב מערך מדדים ואינדיקטורים התואמים את היעדים‬ ‫העירוניים המערכתיים, באמצעות צוותי משימה משותפים.‬ ‫מתן ביטוי ומשקל ראוי לממצאי ההערכה הפנימית, לצד ממצאי‬ ‫‪‬‬ ‫ההערכה החיצונית ולממצאים אודות היעדים הבית-ספריים, לצד‬ ‫ממצאים אודות היעדים המערכתיים.‬

More Related Content

הערכה יישובית

  • 1. ‫מפגש הסגל הבכיר של מערכת החינוך באשדוד‬ ‫כ"ז באב תשע"ב – 51 באוגוסט 2102‬ ‫מערך הערכה עירוני בחינוך‬ ‫עקרונות, שימושים, תועלות‬ ‫איתן פלדי‬
  • 2. ‫אל מי מכוונת ואת מי משרתת ההערכה?‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מחוז‬ ‫עירייה‬ ‫‪g‬‬ ‫מוסדעעחינוך‬ ‫מממ‬ ‫מורה‬ ‫תלמיד‬
  • 3. ‫מיפוי שימושי ההערכה רווחים של בעלי עניין שונים, בזיקה לסוג ההערכה ומקורות המידע‬ ‫משרד החינוך‬ ‫עירייה‬ ‫תלמיד‬ ‫מורה‬ ‫מוסד חינוך‬ ‫בקרת איכות‬ ‫מדינות וסדרי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכוונת‬ ‫אבחון ומיפוי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדיניות וסדרי‬ ‫שימושי ‪‬‬ ‫בחתכים: ארצי;‬ ‫עדיפות‬ ‫הלמידה‬ ‫תלמידים.‬ ‫עדיפות‬ ‫הערכה‬ ‫מחוזי; יישובי‬ ‫בהשקעה‬ ‫רפלקציה‬ ‫תכנון ההוראה ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוסדיים.‬ ‫עיקריים‬ ‫ובית ספרי – על‬ ‫העירונית‬ ‫ומיקוד‬ ‫והכוונתה‬ ‫מיון, ברירה,‬ ‫‪‬‬ ‫בסיס‬ ‫לחינוך.‬ ‫הלמידה‬ ‫בזיקה לצרכים‬ ‫השמה; הסמכה‬ ‫סטנדרטים‬ ‫מידע על‬ ‫‪‬‬ ‫עפ"י‬ ‫של יחידים‬ ‫מיקום במדרג‬ ‫‪‬‬ ‫מקומיים‬ ‫יעילות תכניות‬ ‫צרכים‬ ‫ותת-קבוצות.‬ ‫הארצי/ עירוני.‬ ‫ובהשוואה‬ ‫ופרויקטים‬ ‫אישיים.‬ ‫דרבון ללמידה.‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון מוסדי של‬ ‫בינלאומית.‬ ‫עירוניים.‬ ‫בחירת‬ ‫מתן ציונים. ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההוראה‬ ‫קביעת מדיניות‬ ‫שיפור מיקום ‪‬‬ ‫מסגרת/ ‪‬‬ ‫שיפור‬ ‫‪‬‬ ‫והלמידה.‬ ‫ודגשים ברמה‬ ‫במדרג הארצי‬ ‫תחום‬ ‫מיומנויות‬ ‫טיפול באקלים‬ ‫‪‬‬ ‫ארצית.‬ ‫באיכות החינוך‬ ‫לימוד.‬ ‫הוראה וחינוך‬ ‫ואווירה.‬ ‫ובהשקעה‬ ‫אישיות.‬ ‫בחירת תכניות‬ ‫‪‬‬ ‫עירונית‬ ‫וחומרי למידה.‬ ‫בחינוך.‬ ‫נתוני מיצ"ב‬ ‫‪‬‬ ‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫מקורות ‪‬‬ ‫ובגרות.‬ ‫במיצ"ב‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים, דיוני‬ ‫מידע‬ ‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫ובבגרות.‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫צוות.‬ ‫עיקריים‬ ‫במבחנים‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫מיצ"ב/ בגרות, ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בינלאומיים.‬ ‫אודות תכניות‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫מבחנים‬ ‫דווחי מפקחים.‬ ‫‪‬‬ ‫ופרויקטים‬ ‫מורה-‬ ‫מורה-תלמיד.‬ ‫בינלאומיים.‬ ‫עירוניים.‬ ‫תלמיד.‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫ניתוח נתונים‬ ‫‪‬‬ ‫אודות תכניות‬ ‫ברמה עירונית.‬ ‫ופרויקטים.‬ ‫בעיקר חיצונית‬ ‫בעיקר חיצונית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעיקר‬ ‫בעיקר פנימית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שילוב בין‬ ‫‪‬‬ ‫סוגי‬ ‫ומסכמת.‬ ‫ומסכמת‬ ‫פנימית‬ ‫ומעצבת.‬ ‫פנימית לחיצונית‬ ‫הערכה‬ ‫ומעצבת.‬ ‫הסתייעות‬ ‫‪‬‬ ‫ובין מעצבת‬ ‫עיקריים‬ ‫בחיצונית.‬ ‫למסכמת.‬
  • 4. ‫פונקציות הערכה עיקריות ברמת מוסד החינוך וברמה העירונית‬ ‫אספקת מידע‬ ‫ברמה העירונית‬ ‫ברמת המוסד החינוכי‬ ‫ונתונים רלבנטיים‬ ‫)דוגמאות(‬ ‫)דוגמאות(‬ ‫לסיוע ב -‬ ‫קביעת סדרי עדיפות בהקצאת קביעת מדיניות ודגשים בתחום‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫החינוך בעיר; קביעת גובה‬ ‫שעות; שיבוץ מורים; בחירת‬ ‫בחירה בין חלופות,‬ ‫תכניות לימודים; יצירת קבוצות התקציב העירוני לחינוך )שוטף‬ ‫בעיקר בתנאי אי-‬ ‫ופיתוח( לחינוך וסדרי עדיפות‬ ‫שיפור ומצוינות וכיו"ב.‬ ‫ודאות‬ ‫להקצאתו.‬ ‫שיפור באיכויות כ"א, מבנים‬ ‫שיפור כשירות, והישגים‬ ‫שיפור‬ ‫וציוד; שיפור כולל בהישגים‬ ‫)תלמידים, מורים ואחרים(;‬ ‫התאמת תכניות וחומרי למידה לימודיים ובאקלים מוסדות‬ ‫ושיפורם; שיפור מוסד החינוך החינוך בעיר; שיפור בדימוי‬ ‫כולו - בזיקה להתפתחות הידע העיר וביוקרתה.‬ ‫ולשינויים בסביבה.‬ ‫מתן דין וחשבון לתושבים אודות‬ ‫מתן דין וחשבון להורים,‬ ‫אחריותיות‬ ‫מצבם והישגיהם של מוסדות‬ ‫לרשות ולמחוז, אודות מצב‬ ‫‪accountability‬‬ ‫החינוך.‬ ‫ביה"ס והישגיו.‬
  • 5. ‫כללי אצבע בסיסיים להגדרת מדדים‬ ‫הלימה ליעדים לאומיים )משרד החינוך(;‬ ‫יעדים אסטרטגיים עירוניים ויעדים ודגשים‬ ‫הלימה‬ ‫בית-ספריים ייחודיים.‬ ‫ליעדים‬ ‫מידת הרלבנטיות והאינדיקטיביות לתחומים‬ ‫הנבדקים.‬ ‫רלבנטיות‬ ‫גיוון מקורות מידע ונקודות מבט‬ ‫מקורות‬ ‫מידע‬ ‫מידת הסיכוי לעשות שימוש יעיל במידע המופק‬ ‫לשיפור המערכת‬ ‫שימושיות‬ ‫שיתוף פעולה והסכמה מרביים בין כל שותפי‬ ‫תהליך ההערכה בהגדרת המדדים.‬ ‫שת"פ‬
  • 6. ‫מסקנות עד כאן ...‬ ‫הערכה משמשת מגוון בעלי עניין )ביה"ס; מורה; תלמיד; עירייה; משרד‬ ‫•‬ ‫חינוך; ציבור(.‬ ‫לבעלי עניין שונים, צורכי מידע שונים ושימושים שונים בממצאי הערכה.‬ ‫•‬ ‫הישגי תלמידים )בעיקר במבחנים( מהווים תשתית מידע עיקרית, הן לצרכים‬ ‫•‬ ‫של קבלת החלטות, הן לצורכי שיפור והן לצרכים של מסירת דין וחשבון‬ ‫לגורמים שונים )אחריותיות – ‪.(Accountability‬‬ ‫לרוב, מסתפקים בעלי העניין בתוצאות ובהשפעות ולא מגלים עניין בתהליך‬ ‫•‬ ‫)מטרות; אסטרטגיות ותכניות פעולה; תהליך היישום וההפעלה(.‬ ‫מתבקש שילוב בין הערכה מעצבת למסכמת ובין הערכה פנימית לחיצונית,‬ ‫•‬ ‫שכן צורכי ההערכה של מוסדות החינוך מחייבים שימוש רב יותר בהערכה‬ ‫פנימית ומעצבת וצורכי העירייה ומשרד החינוך דורשים שימוש רב יותר‬ ‫בהערכה מסכמת )פנימית או חיצונית(.‬ ‫יחסי הגומלין בין בית-הספר כאובייקט להערכה וההערכה הבית-ספרית‬ ‫•‬ ‫הפנימית, לבין הערכה מערכתית )עירייה, משרד חינוך - הערכה חיצונית(, הם‬ ‫לרוב רוויי מתח.‬ ‫הערכה קונבנציונלית איננה משרתת דיה את ההוראה והלמידה ועוד פחות‬ ‫•‬ ‫מכך יעד של הפיכת ההוראה והלמידה למשמעותיים יותר, בחינת "החזרת‬ ‫הנשמה ללמידה".‬
  • 7. ‫מה משפיע על ביצוע יעיל של תלמידים?‬ ‫סביבה‬ ‫ערכים‬ ‫תהליכי הוראה-‬ ‫עניין; תפיסות;‬ ‫למידה איכותיים;‬ ‫ציפיות; מוטיבציה‬ ‫אקלים, מוגנות.‬ ‫ביצוע יעיל‬ ‫יכולת‬ ‫ידע קודם‬ ‫פיתוח יכולת צריך להיות ממוקד במה שהתלמיד מיחס לו ערך ומוצא בו עניין.‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפתח יכולות שונות אצל תלמידים שונים )אינטליגנציות מרובות – גרדנר(.‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפתח אותן יכולת בדרכים שונות אצל תלמידים שונים.‬ ‫‪‬‬ ‫)מעובד עפ"י: בירנבוים, 7991(‬
  • 8. ‫"להחזיר את הנשמה ללמידה"‬ ‫למידה‬ ‫חקר, שימוש‬ ‫במידע ובידע‬ ‫ובניית משמעות‬ ‫שינון‬
  • 9. ‫הדרך המוצעת - דיאלוג לשיפור מערכת החינוך העירונית‬ ‫דיאלוג - לשם מה?‬ ‫• הערכה כפויה, בדרך של תיאור או שפיטה חד צדדיים, אינם‬ ‫מעוררים מוטיבציה לשימוש בממצאיה.‬ ‫• הדיאלוג מאפשר לעצב תהליך טוב יותר להבנת המציאות‬ ‫שבמסגרתה מתקיימת ההערכה.‬ ‫• הבנה זו עשויה להיות בסיס להגדרה בצוותא של מדדים‬ ‫וקריטריונים אינדיקטיביים יותר, שבחירתם הינה סובייקטיבית‬ ‫במהותה.‬ ‫• הדיאלוג מפחית איום ומגביר מוטיבציה לעשות שימוש בממצאי‬ ‫ההערכה לצורך שיפור.‬ ‫• הדיאלוג מגביר את ההבנה לממצאים שמובילים גם לקבלת‬ ‫החלטות קשות, כאשר הן מתבקשות.‬ ‫)מעובד עפ"י: נבו, 1002(‬
  • 10. ‫כללים לשיח הערכה עירוני לשיפור מערכת החינוך‬ ‫יחס דו-סטרי )"האמת היא איפה שהוא באמצע" – בין ממצאי‬ ‫•‬ ‫ההערכה החיצונית והפנימית ורק דיאלוג אמתי יחשוף אותה(.‬ ‫כבוד ואמון הדדי )הכרה במקצועיות של המורים והבנה שביה"ס,‬ ‫•‬ ‫כמו גם העירייה ומשרד החינוך הם בעלי עניין משותף אמתי‬ ‫בהבנת הבעיות ובהתמודדות עמן(.‬ ‫הכרה בהערכה כתהליך )תהליך של הצגת ממצאים, ניתוחם,‬ ‫•‬ ‫דיון בהם עם קהלי יעד רלבנטיים שונים, השוואתם לממצאים‬ ‫אחרים, השלמת מידע חסר, התמודדות עם מורכבויות נוספות‬ ‫וכיו"ב ולא מדידות חד-פעמיות חורצות גורל(.‬ ‫הוגנות )"קלפים פתוחים" בהתייחס למטרות הערכה והשלכותיה‬ ‫•‬ ‫הצפויות(.‬ ‫רלבנטיות )מיקוד בצרכים חשובים של שני הצדדים(.‬ ‫•‬ ‫אחריות משותפת לתוצאות )נשיאה משותפת בנטל השיפור(.‬ ‫•‬
  • 11. ‫מערך הערכה עירוני – דיאלוג לשיפור החינוך‬ ‫בעיר‬ ‫הערכה‬ ‫בית-ספרית‬ ‫מערך הערכה עירוני‬ ‫הערכה‬ ‫מערכתית‬
  • 12. ‫מערך הערכה עירוני – הלכה למעשה‬ ‫הקמת מנגנוני הערכה בית-ספרים-פנימיים, הכשרתם ומיסודם‬ ‫‪‬‬ ‫בעיר )רכז/ת + 3 – 4 אנשי צוות(.‬ ‫יצירת זיקה מקצועית ישירה ושיתוף פעולה בין מנגנוני ההערכה‬ ‫‪‬‬ ‫בבתי-הספר לבין המחלקה למידע, למדידה והערכה במנהל‬ ‫החינוך, כגוף מטה מקצועי מנחה.‬ ‫פיתוח מדדים התואמים חזון ויעדים בית-ספריים בשיתוף באי בתי-‬ ‫‪‬‬ ‫הספר, לצד עיצוב מערך מדדים ואינדיקטורים התואמים את היעדים‬ ‫העירוניים המערכתיים, באמצעות צוותי משימה משותפים.‬ ‫מתן ביטוי ומשקל ראוי לממצאי ההערכה הפנימית, לצד ממצאי‬ ‫‪‬‬ ‫ההערכה החיצונית ולממצאים אודות היעדים הבית-ספריים, לצד‬ ‫ממצאים אודות היעדים המערכתיים.‬