2. פיתוח בר קיימא – מסגרת גמישה ביותר לקביעת מדיניות פיתוח ועיצוב עירוני בשל הגדרות רבות ושונות לפיתוח בר קיימא , עיצובה של עיר בת קיימא מקבל משמעויות שונות . דגשים פיזיים לתכנון עיר בת קיימא לעומת דגשים חברתיים
3. Sustaining Cities Joseph Leitman (1999) ניתן למצוא לפחות 3 נקודות התבוננות על עיר בת קיימא : עיר בת קיימא נקבעת על פי קריטריון ה - Ecological Footprint עיר בת קיימא נמדדת על פי עקרון ה " רווחה " – Wealth עיר בת קיימא נבחנת על פי היכולת למזער השפעות סביבתיות
4. Ecological Footprint – הגישה מהי " טביעת הרגל " של העיר או של הישוב ? מדובר על תפישה של " קיימות חזקה " – Strong Sustainability או קיימות אקולוגית . יש למדוד למשל איזה גודל של שדה חקלאי נדרש כדי לגדל את כל הגידולים החקלאיים שתושבי העיר צורכים ? כמה דונם של עצי יער נדרשים כדי לענות על דרישות העיר להסקה לריהוט לצרכים אחרים ? כלומר : האם המשאב הטבעי מנוצל כיאות ? האם יש דלדול שלו באופן שלא יאפשר לדורות הבאים אותה כמות שלו ? הדגש – משאב טבעי ולא אנושי . מדוע ? העיר הנה בת קיימא על פי שיטה זו אם יש לה טביעת רגל אקולוגית קטנה יחסית או כזו הפוחתת פר אדם .
5. Ecological Footprint – ביקורות על השיטה השיטה נותנת דגש חזק מדי על משאבים טבעיים . השיטה אינה מדגישה התפתחות חברתית וכלכלית כאינדיקאטור לקיימות עירונית . למשל : העיר יכולה להימדד כ " יותר בת קיימא " משום שטביעת הרגל האקולוגית שלה פוחתת , אך ... בה בעת העיר יכולה להפוך עניה יותר , עם בעיות חברתיות רבות יותר . למשל : עיר החוסכת בצריכת חומרי בניה , אך מדלדלת את תחזוקתם של בנינים בתוכה , בשל חסכון זה . הגישה אינה מזהה נותנת מקום לחידושים טכנולוגיים . למשל : יתכן שהעיר מנצלת משאבים טבעיים , אך בה בעת יש חלופה טכנולוגית בת קיימא למשאבים הללו שלא נכללת בהתבוננות ( ניצול אור שמש לחימום , בד בבד עם ניצול עצים להסקה וחימום ). הגישה דסקריפטיבית מדי : אמנם מאפשרת מדידה של מידת הקיימות על פי יחידת שטח שמנצל אדם לצורך התקיימותו , אך היא אינה אומרת מה לעשות עם מידע זה . בעיות חישוביות המעלות תהיות ושאלות בדבר יעילות השיטה . מספרים אסטרונומיים .
6. Ecological Footprint כקנה מידה למדידת קיימות עירונית טביעת הרגל של העיר ונקובר בקנדה : על פי החישוב , הקנדי הממוצע משתמש ב - 4.3 הקטרים של קרקע כדי לתחזק את רמות הצריכה והחיים היום . החישוב לוקח בחשבון למשל כמה שדות חקלאיים נדרשים לאדם , כמה גנים לפנאי נדרשים לאדם , וכמה יחידות שטח מיוערות נדרשות כדי לנטרל פליטת דו תחמוצת הפחמן הנובעות מפעילותו של אדם יחיד .
7. טביעת הרגל של העיר ונקובר בקנדה : . כל אדם דורש : - 2.3 הקטרים לצורך הטמעת CO2 . - 2 הקטרים לצרכים אחרים ( מזון , פנאי , סילוק פסולת ). - ובנוסף – 0.7 הקטרים של שטחי ים כדי לענות על צריכת דגים מאכלי ים . - סה " כ – 5 הקטרים לאדם בממוצע = 50 דונם לאדם . אוכלוסיית ונקובר : 472,000 איש . ולכן , סך כל טביעת הרגל של ונקובר : 472,000 X 5 = 2.36 million hectares למעשה נדרש שטח גיאוגרפי של פי 200 משטח ונקובר כדי " לכלכל " אותה . מספר שנראה דמיוני ? ניתן להקטין את המספר הזה אם מכלילים את שטחה המטרופוליני של ונקובר , הפחות מיושב ( פתח להטיות ).
8. Sustaining the production of wealth גישה שניה למדידת עיר בת קיימא . דגש על " עושר ". הגדרה שניה של עיר בת קיימא : עיר שהעושר שלה לא פוחת פר אדם , נמצאת על מסלול של קיימות . ההיבט הפיזי הוא רק נושא אחד לשכלול . קיימות " חלשה " – זניחת משאבי הטבע כחזות הכל . העיר כיחידה גיאוגרפית מייצרת נכסים וטובין שונים שיש למדוד אותם גם : מוסדות חינוך , מוסדות תרבות , בנינים לשימור כאייקונים לוקאליים , מקומות עבודה ועוד . העושר מדור לדור ומאדם לאדם צריך להיות שווה או לגדול . לכן , גם אם משאב טבעי מתדלדל , אין הדבר אומר בהכרח על אי קיימותה של עיר , אם " תמורת " המשאב מיוצרים טובין אנושיים .
9. גישת ה - Wealth למדידת קיימות : אמנם שמירת משאבי טבע חשובה , אבל ...
11. גישת ה - Wealth לקיומה של עיר בת קיימא פעילים חברתיים מתאבלים נוכח הריסת תיאטרון מורוסקו בברודווי האלמנטים יצירי ידי האדם , לא פחות חשובים מאלמנטים טבעיים אותם יש לשמר במסגרת פיתוח עירוני
12. Sustaining the Production of Wealth - ביקורות מהי הגדרת ה " עושר " שאליה יש לשאוף כדי למדוד להעריך קיימות ? הבנק העולמי הגדיר " עושר " כ - “ The Sum of an Economy’s produced assets, natural capital and human resources ”. גרסא זו של קיימות יוצאת מנקודת מבט רחבה , וערכית מסוימת . האמנם ניתן למדוד באופן מדויק את כל הפרמטרים הללו ? קשיי כימות . קביעת קריטריונים שונים כאמת מידה לבחינה : מידת הקיימות של העיר תיבחן לאור הקריטריונים שנבחרו . מהם " נכסים שמיוצרים " ? מוזיאונים ? תיאטראות ? או אולי מרכזי קניות שמספקים עבודה ?
13. Sustaining the Production of Wealth - ביקורות השיטה קוראת למפות את הטובין והשירותים שהעיר מייצרת ולכמת את ערכם : אולם לא אומרת אילו שירותים וטובין . ספירתם של טובין , מוצרים ושירותים " טובים " ו " רעים " באותה מידה ? קיומם של שירותים ציבוריים (WC) הפתוחים ונגישים לציבור , לעומת קיומם של שירותי סילוק פסולת ל " חצר אחורית " של עיר אחרת – לכאורה אמורים להיספר על אותה סקאלה , כתורמים ל - Income Growth . התעלמות משיקולים חלוקתיים ( מאזן המוצרים הטובין הולך וגדל אך רק חלק נהנים מכך ). חוסר יכולת לבצע הערכה כמותית של פעילויות כלכליות שונות : כגון תרומתם של מתנדבים ועמותות . כימותם של מוצרים טובין שירותים מבוסס על סטטיסטיקה אך הסטטיסטיקה אינה חזות הכל ואינה מראה פעילויות בנות קיימא שונות ומגוונות בעיר . השיטה קוראת לבצע אינטגרציה : להתבונן על טובין שירותים שמיוצרים בעיר ( מעשי ידי אדם ) + טובין טבעיים . כיצד נעריך את כמות הטובין הטבעיים בעיר , כקנה מידה , נוסף , לחישוב Wealth ? דרך החישוב המקובלת היא התבוננות על מחירי השוק כיום , אך הדבר אינו נותן פתרון לחישוב המחיר " האמיתי " של משאבים מתכלים .
14. האם העיר היא בכלל בת קיימא ? או שבהגדרה לא ניתן כלל לדבר על קיימות כשמדובר במקום מבונה ?
15. גרסא שלישית ל " עיר בת קיימא " – עיר בה מנוטרלות החצנות סביבתיות ומטרדים סביבתיים נקודת המוצא של הגישה : העיר אינה יכולה להיות בת קיימא , אך דפוס ההתפתחות שלה צריך לנטרל מטרדים כדי להפוך אותה ליותר בת קיימא (David Satterthwaite). על העיר לפיכך – א . לנטרל אפשרויות למחלות מזהמות , ומדבקות . הגברת סטריליות , איסוף ביוב ופסולת יעיל . ב . מיזעור סיכונים כימיקליים ופיסיים בעיר . ג . סביבה איכותית : גינות , פארקים , הגנה על מבנים ומורשת תרבותית . ד . צריכה בת קיימא בעיר .
16. בקורת על הגרסא השלישית לקיימות עירונית : הקריטריון האחרון – נובע מגישה ערכית ומעורר שאלות בדבר מהי צריכה נורמלית בת קיימא ? באילו אמות מידה נשתמש להערכת הקריטריונים ? סביבה עירונית איכותית : שטח גינות או פארקים פר אדם , או אולי שטח של בתי קפה עם חיבור לאינטרנט ? הגדרה של סביבה עירונית איכותית – תלוית מקום , זמן , הקשר . הגרסא אינה מציעה אסטרטגיה ניהולית לצורך הערכה ובדיקת בעיות של קיימות . אין סט אינדיקטורים מובחן .
18. Wilfred Beckerman Sustainable Development: Is it a Useful Concept ? (Journal of Environmental Values (3) Autumn 1994 p. 191 המונח " קיימות " כשלעצמו אינו מועיל לשיח הקיים ואינו מחדש על השיח הכלכלי . מדובר על מונח אמביוולנטי , עמום , ולכן יש לחזור לקריטריון הכלכלי של מיקסום הרווחה . מדובר על מונח אופנתי , שנבנו עליו הררים של ספרים , אך אין הוא מכווין התנהגות ופיתוח בצורה טובה . העמימות לגישת בקרמן : …” What are socially responsible goals ?...how far should we protect the resource base, whatever that means and what are the legitimate interests of future generations that have to be protected?”
19. Wilfred Beckerman Sustainable Development: Is it a Useful Concept ? מה עלינו לשמר לטובת הדורות הבאים בעיר ? לא ניתן לשמור על משאבים בכל מחיר ( מבקר את הקיימות החזקה ) : שימור ערכי טבע VS סניטציה הקיימות החלשה - בסופו של יום חוזרת ליסודות הכלכליים של Maximization of Welfare . על כן ל " קיימות " כמטרת מדיניות , מטרת תכנון , אין כל עדיפות על פני התורה הכלכלית . One is always free to define Welfare as he wishes ירידה ב " רווחה " או ב " עושר " אינה בהכרח מעידה על חוסר קיימות . על כן ההגדרה של קיימות בתור כזו האוסרת ירידה ברווחה של הדורות הבאים , אינה נכונה . מכאן – " קיימות " הוא מונח שיכול לתת אינדיקציה למדיניות כללית רצויה , אך הבחירה היא בחירת ה " אופטימום " של החברה למקסם את ערך הרווחה על פני תקופה אותה החברה רואה כרצויה .
20. If unsustainability were really regarded as a reason for a rejecting a project there would be no mining, and no industry. The world would be a very primitive place. (Wilfred Beckerman ,1994)
