פיקוח אזרחי על הצבא – האם זה אפשרי
•Download as PPS, PDF•
0 likes•809 views
פיקוח אזרחי על הצבא בישראל
![:מבקר המדינה
. בעשורים חוק יסוד מבקר המדינהמעמד הביקורת במדינת ישראל מוסדר מכוח •
האחרונים ניכר גידול בהיקף הביקורת של מבקר המדינה על מערכת הביטחון - מניהול
משק הכספים ועד נושאים המצויים בלב הוויכוח הציבורי
ל]הרא
ץץץ, ץ " ע ץמ ץו ץס ץמץבץקר ץץהץ, מ ץ דינ ץה ץץמ י ץכץהץל ץי ץנ ץד ץנץשץטץרץא, ץו סץמץתץכו ץו ץן ץלץחץקץור ץ ץאץת ץפרץשץת ץה ץרפ ץז ץהץא" ץ,ר ץ 0 ץ 1 ץ 0 ץ,2 ץ[ .
ביקורת מבקר המדינה על מערכת הביטחון היא פומבית רק בחלקה (בשל עצם העובדה •
כי חשיפת סודות מדינה ע"י הצגת מלוא הביקורת בפומבי עלולה לסכן את בטחון ישראל)
ולכן אין הציבור נחשף למלוא הביקורת, למרות העובדה כי מסקנותיה מובאות לידיעתם
.של מעטים בלבד שלעיתים אף אינם מעוניינים בה
. ראץשי ץה ץא" ץ,ר ץ 0 ץ 1 ץ 0 ץ,2 ץ[ לצה"ל אין מבקר צבאי מדוע ]אורן אמיר, "](https://image.slidesharecdn.com/random-141025064304-conversion-gate01/85/-6-320.jpg)
![:בתי המשפט
הדמוקרטיה הישראלית המתמודדת עם מצב חירום מאפשר לנפגע פוטנציאלי מפעולות ו/או סמכויות צה"ל •
לפנות לבג"ץ ]
[ בהליך האגוץדץהל ץז ץץכו ץיו ץתץה ץץאץז ץר ץחץבי ץשץץר ץאלץבץג ץצץ2ץ9 / ץ( 73ץ 9" ץ 5) ץ
.מקוצר ומזורז, תוך הסתמכות על תצהירים והתמקדות בשאלות משפטיות ככלי ביקורת חשוב
כללי הפרשנות של בג"ץ ממתנים את ההוראות הקשות של חקיקת החירום, ובכך מעגנים את מעמד זכויות •
הפרט במדינת ישראל. המגמה הביקורתית של בג"ץ נזהרת מקבלת טיעוני הצבא כלשונן בלי בדיקת התשתית
.העובדתית, דבר המהווה גורם ממתן בפעולות הצבא הנאלץ לתת תימוכין לפעולותיו בבתי המשפט
ץחץו ץקה ץץשי ץפ ץו ץ ט ץהץצץבץאי ץ ץת(יק ץון ץץ7 ץ1ץץהץת) שמץו 6 ץ 8 ץ 9ץ" 1 ץבג"ץ מאפשר הודות ל •
לערער על פסק בתי דין צבאי שבעבר פעל כאוטונומיה סגורה וללא בקרה חיצונית של פיקוח אזרחי, קרי
בעבירות ביטחוניות מסוימות יכלה התביעה להחליט האם להעמיד אזרח לדין בפני בית דין צבאי או בית
.משפט אזרחי כדי לסכל מראש ביקורת אזרחית על ההליך השיפוטי הצבאי
בג"ץ אינו מקיים ביקורת עצמאית, אלא רק במקרה שבו נפגע פונה אליו לתיקון עוולה בהיעדר סעד חלופי •
אחר. הביקורת השיפוטית נתפסת כאינסטנציה הגבוהה ביותר למסגרות אחרות של פיקוח אזרחי ואינה
.מהווה תחליף בודד](https://image.slidesharecdn.com/random-141025064304-conversion-gate01/85/-7-320.jpg)
פיקוח אזרחי על הצבא – האם זה אפשרי
- 1. פיקוח אזרחי על הצבא – האם זה ?אפשרי :עורך ומציג נעם זורע :קורס 12002 "הדמוקרטיה בישראל – סוגיות נבחרות"
- 2. :המאמרים הופנונג מנחם, "הפיקוח האזרחי על הביטחון", • בתוך ליסק מ., קני-פז ב. (עורכים) "ישראל לקראת שנות האלפיים-חברה, פוליטיקה, ותרבות" (י-ם, מאגנס 1997 ), עמודים 233- 254. זמיר יצחק, "זכויות האדם וביטחון המדינה", • .משפטים י"ט ( 1989 ), עמודים 17-39
- 3. עיקרי המאמר: "הפיקוח האזרחי על הביטחון" מנחם הופנונג למה פיקוח אזרחי? ההנחה הדמוקרטית היא: השלטון • פועל למען הציבור ולפיכך הוא זכאי לדעת אילו פעולות נעשות בשמו ולמענו, מאחר ותחום הביטחון נוגס נתח עיקרי בהוצאה הציבורית והוא ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב המדינה (ותובע שירות צבאי חובה), השפעתו המשמעותית על ביטחון חיי האזרח, רואה הפרט את עצמו כזכאי ורשאי .לפקח על ההחלטות המתקבלות בתחום זה מהו פיקוח אזרחי? מרות אזרחית על הצבא הפועלת • מכורח עיקרון של איזונים ובלמים של רשויות השלטון, ואף שיתוף גורמים חוץ ממשלתיים כדי למנוע שימוש לרעה .בכוחו של הצבא בסמכויותיו ובפעולותיו
- 4. :דרכי הפיקוח האזרחי על הצבא :הממשלה קבעה את עיקרון המרות האזרחית על הצבא, בלי קביעת מהות היחסים פקודת צבא הגנה לישראל • בין הדרג הצבאי והדרג המדיני, וזאת ע"י הסכמות שבע"פ, הליכי מיקוח לשם הכרעה ודפוסי פעולה .וחשיבה שהנהיגו העומדים בראש מערכת הביטחון מכאן שהליקויים במודל המרות האזרחית על הצבא ביחסי דרג צבאי-דרג מדיני שטופלו • :במשך הימים הם , שהעניקו סמכויות לשר פקודת מניעת טרור, חוק השיפוט הצבאיחוקים כגון חוק שירות ביטחון הביטחון להתערב בפעולות רשויות הצבא - בוטלו בעיקר בתחומים הנוגעים ביכולתו של שר הביטחון .להתערב בהליכי שיפוט בבתי דין הצבאיים הסדיר את היחסים בין שלוש הרשויות בישראל וקבע את המרות האזרחית על חוק יסוד הצבא הצבא בקובעו כי הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי . ב 1991- נעשה ניסיון לחוקק את משתתף בישיבות ממשלה והמתמנה בהמלצת שר הביטחון שבוטל עם חקיקת חוק המועצה לביטחון לאומי . ונחקק רק בשנ בת ב ב 08ב0ב 2ב בבבבבב בבב" ב ב חוקיסודהממשלהתשנב 1992
- 5. :הכנסת לכנסת נתונה סמכות הפיקוח על כול רשויות השלטון, ובכלל זה על רשויות הצבא • :בדרכים הבאות בה הצבא מעצב את מדיניות ועדת הביטחון והחוץ של הכנסת דיונים בוועדות .הביטחון מבלי לערער את סמכות הדרג המדיני אשר קובע את המדיניות במסגרת ביקורת תקנות ההגנה לשעת חירוםהכנסת מאשרת אחת לתקופה את .תקופתית סדירה, ומאשרת בנוסף את תקציב הביטחון במסגרת תקציב המדינה . או מדיניתהסכמים בעלי חשיבות צבאיתהכנסת מאשרת הגברת הפיקוח הפרלמנטארי בישראל על הצבא הוא מגמה מתמשכת שטרם הגשימה את • עיקרון הפיקוח האזרחי האפקטיבי על הצבא (הפיקוח של הכנסת פחות הדוק על שדנות בפורומים מצומצמים בענייני ועדות המשנה החשאיות של ועדת החוץ והביטחון .הביטחון), אך באה לידי ביטוי בחוקים המשקפים את המגמה להעמיק את הפיקוח
- 6. :מבקר המדינה . בעשורים חוק יסוד מבקר המדינהמעמד הביקורת במדינת ישראל מוסדר מכוח • האחרונים ניכר גידול בהיקף הביקורת של מבקר המדינה על מערכת הביטחון - מניהול משק הכספים ועד נושאים המצויים בלב הוויכוח הציבורי ל]הרא ץץץ, ץ " ע ץמ ץו ץס ץמץבץקר ץץהץ, מ ץ דינ ץה ץץמ י ץכץהץל ץי ץנ ץד ץנץשץטץרץא, ץו סץמץתץכו ץו ץן ץלץחץקץור ץ ץאץת ץפרץשץת ץה ץרפ ץז ץהץא" ץ,ר ץ 0 ץ 1 ץ 0 ץ,2 ץ[ . ביקורת מבקר המדינה על מערכת הביטחון היא פומבית רק בחלקה (בשל עצם העובדה • כי חשיפת סודות מדינה ע"י הצגת מלוא הביקורת בפומבי עלולה לסכן את בטחון ישראל) ולכן אין הציבור נחשף למלוא הביקורת, למרות העובדה כי מסקנותיה מובאות לידיעתם .של מעטים בלבד שלעיתים אף אינם מעוניינים בה . ראץשי ץה ץא" ץ,ר ץ 0 ץ 1 ץ 0 ץ,2 ץ[ לצה"ל אין מבקר צבאי מדוע ]אורן אמיר, "
- 7. :בתי המשפט הדמוקרטיה הישראלית המתמודדת עם מצב חירום מאפשר לנפגע פוטנציאלי מפעולות ו/או סמכויות צה"ל • לפנות לבג"ץ ] [ בהליך האגוץדץהל ץז ץץכו ץיו ץתץה ץץאץז ץר ץחץבי ץשץץר ץאלץבץג ץצץ2ץ9 / ץ( 73ץ 9" ץ 5) ץ .מקוצר ומזורז, תוך הסתמכות על תצהירים והתמקדות בשאלות משפטיות ככלי ביקורת חשוב כללי הפרשנות של בג"ץ ממתנים את ההוראות הקשות של חקיקת החירום, ובכך מעגנים את מעמד זכויות • הפרט במדינת ישראל. המגמה הביקורתית של בג"ץ נזהרת מקבלת טיעוני הצבא כלשונן בלי בדיקת התשתית .העובדתית, דבר המהווה גורם ממתן בפעולות הצבא הנאלץ לתת תימוכין לפעולותיו בבתי המשפט ץחץו ץקה ץץשי ץפ ץו ץ ט ץהץצץבץאי ץ ץת(יק ץון ץץ7 ץ1ץץהץת) שמץו 6 ץ 8 ץ 9ץ" 1 ץבג"ץ מאפשר הודות ל • לערער על פסק בתי דין צבאי שבעבר פעל כאוטונומיה סגורה וללא בקרה חיצונית של פיקוח אזרחי, קרי בעבירות ביטחוניות מסוימות יכלה התביעה להחליט האם להעמיד אזרח לדין בפני בית דין צבאי או בית .משפט אזרחי כדי לסכל מראש ביקורת אזרחית על ההליך השיפוטי הצבאי בג"ץ אינו מקיים ביקורת עצמאית, אלא רק במקרה שבו נפגע פונה אליו לתיקון עוולה בהיעדר סעד חלופי • אחר. הביקורת השיפוטית נתפסת כאינסטנציה הגבוהה ביותר למסגרות אחרות של פיקוח אזרחי ואינה .מהווה תחליף בודד
- 8. :לסיכום המאמר תכלית הפיקוח האזרחי לבקר ולפקח על החלטות ארוכות טווח של הצבא בעלות תכנון קפדני ולהיערכות • הראל עמוס, "מבקר המדינה יבדוק את קבלת ההחלטות בעסקה לרכישת מטוסי האף-לאתגרי העתיד ( או לבקר פעולות עבר ומחדלים ביטחוניים שלא ניתן להסתירו (מלחמת יוה"כ, הארץ 10ץ 0 ץ 2 ץ), ץ ," 35 .(מלחמת לבנון תכלית הפיקוח האזרחי להבטיח את האינטרס הציבורי תוך שיתוף ופתיחות למגוון דעות להבטחת האיזון • בין תפקידו של הצבא להגן על המדינה מול זכותו הציבור לדעת ולהשתתף בהכרעות הנוגעות לדרך חייו .(ועתידו (תוך הבטחת טוהר מידות, חיסכון, יעילות ואפקטיביות הפיקוח האזרחי על הצבא בהווה הדוק יותר מבעבר ומקנה לישראל מעמד דמוקרטי וליברלי, אך עדיין • בשל המתח הביטחוני בו נתונה ישראל מתאפשרת פגיעה בפיקוח האזרחי על הצבא (שימוש בתקנות (לשעת חירום מול חוקי היסוד של המדינה הפיקוח האזרחי על הצבא מתאפיין בפיקוח של גופים וולונטאריים חוץ ממסדיים הפועלים ככלבי שמירה • , ומקנים סממן של דמוקרטיה מודרנית בה ("בצלם")למניעת חריגות ופעולות שרירותיות מנימוקי ביטחון .מופעלים אמצעי בקרה בתוך הצבא ומחוצה לו המבטיחים את מגוון העמדות הנוגעות לאינטרס הציבור
- 9. עיקרי המאמר:"זכויות האדם ובטחון יצחק זמיר המדינה" ההנחה המקובלת היא שאינטרס של ביטחון לאומי גובר על זכויות • הפרט, לאור העובדה שהביטחון נתפס כערך מוחשי (פצצה ו-דם) אל .מול מילים וכללים חרף זאת חייבים להימצא אמצעי איזון המצמצמים את הפגיעה • .בזכויות של הפרט אל מול אינטרס הביטחון הלאומי אך מדינת ישראל נוטה לקיצוניות, המעניקה עדיפות טוטאלית • לאינטרס הביטחוני על פני הבטחת זכויות הפרט – מגמה שאינה פוסחת על אף רשות (מבצעת, מחוקקת ושופטת) בשל מצב החירום .הביטחוני בו היא נתונה
- 10. זמיר מאפיין את המתח בין האינטרס הביטחוני ולבין הבטחת זכויות הפרט במצבה של מדינת • :ישראל , ואין לראות בו אינטרס יחיד. יש ("צבא שיש לו מדינה")הביטחון אינו תנאי לקיום לאומי ולא תכלית בפני עצמה .(לשרת את הביטחון הלאומי בכול דרך אל מול שמירת אינטרסים אחרים (חירות, צדק ושלום לפיכך יש צורך באיזון בין האינטרס הביטחוני וזכויות הפרט הנובעים בשל העובדה שכוח נוטה להשחית. גם מדינות .וזאת אם אינן מאזנות בין שני הגורמים בשימוש לרעה בסמכויות להבטחת ביטחון לאומינאורות נוטות לחטוא : זמיר אף מציע צעדים כיצד להבטיח את האינטרסים הביטחוניים אל מול הבטחת זכויות הפרט • ישראל חייבת להיזהר בפגיעה והפרה של זכויות אדם דווקא משום שהאיום הביטחוני בו היא נמצאת הוא איום של :קבע. לפיכך, כדי לצמצם את הפגיעה באינטרס הפרט ע"י אינטרס הביטחון, על ישראל להתקין שני סייגים .לתחום את גבולות הסמכות באופן מחושב לפי צרכי הביטחון ולא להתקין סמכויות חסרות גבול להתקין מנגנון ביקורת חיצוני למערכת הביטחון לביקורת יעילה על שימוש בסמכות
- 11. : זמיר בוחן את סוגיית השימוש לרעה בסמכויות ע"י רשויות הביטחון בשני תחומים • התחיקה: האם המחוקק שומר על איזון ראוי בין האינטרס הביטחוני ולבין זכויות הפרט בשעה שהוענקו .סמכויות שרירותיות לרשויות הביטחון תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 אינן מאזנות בין זכויות אדם ובין צרכי הביטחון. הן הושארו בתוקף עד בו נחקק מעצר מנהלי עצם היום הזה ומופעלות בעיקר לצרכי המשמש ניסיון לאזן בין צרכי הביט טח ט ו טן טטטטטט טטטט טטטטט טטט" טט- חוקסמכויותלשעתחירוםתשלט 1979 הלאומי ובין עקרון החירות. זמיר טוען שהמחוקק נכשל בניסיונו לשלב חקיקה מנדטורית עם המאפיינים הדמוקרטיים של מדינת ישראל שבספר החוקים שלה מופיעות תקנות המגבילות זכויות אדם (רק ב 1992- .(המבטיח את חירותו של אדם בישראל"כבוד האדם וחירותו" נחקק חוק יסוד .הפסיקה: כלים המשמשים את ביהמ"ש כדי למנוע שימוש לרעה בסמכויות ביטחוניות הפסיקה של בג"ץ מסרבת לקבל את תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 כלשונן וככתבן, ומעדיפה להתחשב בזכויות האדם קודם לאינטרס הביטחוני. בג"ץ רואה את עצמו כבוחן את מידת הסבירות אותה רשאי להפעיל הצבא כדי לפגוע בזכויות הפרט למען אינטרס ביטחוני – דבר שהוביל לביסוס זכויות האדם בישראל, תוך פיתוח הכלל: כי הצבא חייב להפעיל את סמכויותיו השרירותיות בתום לב, במידת הסבירות, בהתאם לשיקולים .ענייניים ובמידת כללי הצדק הטבעי – כדי להשיג איזון בין האינטרס הביטחוני ולבין הבטחת זכויות הפרט
- 12. : זמיר בוחן שני סוגי ביקורת שיפוטית של ביהמ"ש העליון על הצבא • :הביקורת השיפוטית על קביעת העובדות מאפשרת לאזן בין זכויות הפרט ולבין אינטרס הביטחון בכך שצה"ל יכול (לעיתים אף נדרש) להציג בדלתיים סגורות (בלי נוכחות העותר לבג"ץ) חומר ראיות עם הצגת תעודה חתומה ע"י שר הביטחון .או רה"מ כדי למנוע סכנה של חשיפת ראיות חסויות :הביקורת השיפוטית על שיקול הדעת ביהמ"ש אינו מבקש להעמיד את שיקול דעתו, אלא לבדוק האם שיקול דעתן של רשויות המדינה הופעל כהלכה, וזו לפי התפיסה כי כול רשות חייבת לפעול ע"פ שיקולים עניינים, תוך מבחן הסבירות ותוך איזון כול האינטרסים של כול הנוגעים בדבר. ולפיכך, בעת הצורך, בג"ץ יכול להתערב בשיקול .הדעת של הרשות ואף להכתיב לה את החלטתה גם הצבא וענייני הביטחון כפופים לביקורת שיפוטית. אם בעבר בג"ץ היסס להתערב בשיקול הדעת של הצבא בשל תחושת החשיבות והרגישות שאפפה את תחום הביטחון הלאומי וגילה התחשבות ואיפוק בשל רגישות הציבורית שנלוותה לענייני הביטחון (בשל רצונו שלא להכביד על צה"ל במילוי תפקידו, ולא להיות שותף באחריות של החלטותיו הרות הגורל של צה"ל), כיום בג"ץ מהדק את הביקורת השיפוטית על שיקול הדעת של צה"ל שנקודת המפנה שלה היה , בה פסל הפקעת קרקע בצו מפקד צבאי בשל נימוקים בגץטא" טלו ן טמו טר ט ה טט9ט7ט9 ט 1 ט)(. .שהופקעה לצרכים פוליטיים ולא לצרכים צבאיים
- 13. :לסיכום המאמר זמיר מסכם את טיעוניו כי יש למצוא את האיזון בין אינטרס הביטחון ובין הבטחת זכויות הפרט, בכך שהוא מסתמך על פסק הדין של נשיא ביהמ"ש העליון השופט לנדוי :העוסק בהבטחת זכויות אדם אל מול ביטחון המדינה גם הממונים על קיום הביטחון כפופים לדין, שהקפדתו אינה מטרד אלא חובה. .." שיש לקיימה בכול הנסיבות. זו חובתו של כול מפעיל סמכות במדינה או מטעמה, לא רק למען שמירת זכותו של האזרח...יהיו חטאיו אשר יהיו...אלא גם..לשם שמירה על דמות .(המדינה כמדינת חוק למען כלל אזרחיה..." (בג"ץ 320/80 זמיר אף מסתמך על דבריו של מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון השופט חיים כהן באותו :פסק דין עוצמתה המוסרית וצדקתה העניינית של לחימת השלטונות תלויה כול כולן. .." בשמירתם של חוקי המדינה...הנשק המוסרי אינו נופל בחשיבותו מכול נשק אחר...ואין לך נשק מוסרי יעיל משלטון החוק. מוטב שיידע כול מי שצריך לדעת, ששלטון החוק (בישראל לעולם לא ייכנע לאויביה" (שם, עמוד 132