1. יום שישי בבקר שלי התחיל כבקר רגיל - לקחתי את בני לגן, דיברתי עם חברה, עניתי על כמה
מיילים, קראתי את הטור של סייד קשוע שתמיד מעלה אצלי חיוך ואפילו קיוויתי לסחוב את בן זוגי
לאיזה בית קפה, לפני שצריך לאסוף את הילדים.
אחד מהמיילים שקיבלתי היה מייל שפרסם הפגנה שמתקיימת מתחת לביתו של שר הביטחון היום
בשעה 11:00. את ההפגנה ארגנה הקבוצה 'אמהות למען גלעד'. הם קראו לכולם להצטרף להפגנה
בכל מזג אוויר. החלטתי ללכת. התכוננתי - לבשתי שלוש שכבות, (בדרך כלל יש לי אחת בקושי),
לקחתי את המטריה של הבן שלי, הודעתי בבית שלא יודעת מתי אחזור ויצאתי.
בשעה 11:00 עמדתי שם עם עוד כ- 110 נשים. שמעתי את הדוברים השונים, בינהם עודד קוטלר,
קובי סידי, נציג פורום המג"דים, נציגת האימהות . שרתי עם כולם את השיר שכתב אביב גפן לגלעד
שליט. הסתכלתי ממרחק על יואל שליט וזוגתו, לקחתי פליירים לחלק. הכאב שעלה מהדברים היה
חד ועמוק. חמש שנים עברו וגלעד עדיין לא איתנו.
לשעה אחת ביום התעסקתי בגלעד שליט, בילד שנמצא כבר חמש שנים באיזה בור בעזה, חייל שיצא
להילחם למעני ולמען ילדיי. לשעה אחת כאבתי את כאבה של משפחתו. לשעה אחת חשבתי על
ה- 1100 ימים שגלעד נמצא באפלה.
בסוף ההפגנה, נכנסתי לאוטו ונסעתי לסופר. חזרתי לחיים שלי.
בחמש השנים האחרונות לא התעסקתי עם גלעד שליט יותר מידי- כן, נסעתי לאוהל המחאה עם
ילדיי, צעדתי בצעדה הגדולה, ארגנתי אירוע בצופים, שמתי תמונה של גלעד שליט בסטאטוס שלי
בפייסבוק, קשרתי סרט צהוב על המכונית, חיכיתי עם כל המדינה לראות את הקלטת בשידור ישיר
ואפילו התנדבתי פעם אחת לשבת במשמרת באוהל המחאה (בסוף שלחתי את בן זוגי במקומי כי
הייתה לי ישיבה חשובה שלא יכולתי להפסיד). בקיצור לא עשיתי יותר מידי.
אני בת 35, אמא לשניים, עובדת קשה. בקושי מצליחה לשרוד את היומיום שלי, כמו רבות מחברותיי
בגילי. אבל אני מרגישה שאני לא יכולה להיתלות בזה כתירוץ יותר. בעזה יש בחור צעיר שאיבד
חמש שנים מחייו וכרגע אין סימן כאילו משהו עומד להשתנות.
כל פעם שהנושא של גלעד עולה לכותרות ליבי מתכווץ ואני אומרת שדי חייבים לעשות משהו
ואיכשהו אני נשאבת שוב ליומיום שלי. אז הפעם כתבתי לכם - לספר לכם שאני אנסה מהיום לפעול
יותר למען גלעד ואולי גם אתם תצטרפו –
ביום שלישי הקרוב ה- 1..3 נקראים תושבי ישראל, לצאת לכבישי ישראל בשעה 11:33 בבקר
לחמש דקות. דקה אחת לכל שנה של גלעד בשבי. אני חייבת לומר שאני לא כל כך מבינה איך
זה יעבוד אבל אני הולכת לצאת לכביש לחמש דקות האלה. למען גלעד ולמעננו. אני מקווה
שתצטרפו אלי, תיקחו חלק ביוזמות עתידיות ואולי גם נחשוב יחד על עוד יוזמות , כדי שבקרוב
גלעד ישוב לביתו ולמשפחתו.
שלכם,
עלמה