![תולדות ראשון - לציון 1882 - 1922 ערכה : ציפי גוזז מוזיאון ראשון - לציון [email_address]](https://image.slidesharecdn.com/random-111124031649-phpapp02/85/-1-320.jpg)
More Related Content
Similar to תולדות ראשון לציון דחוס (20)
תולדות ראשון לציון דחוס
- 1. תולדות ראשון - לציון 1882 - 1922 ערכה : ציפי גוזז מוזיאון ראשון - לציון [email_address]
- 2. עם ישראל בגולה " ביקש ישראל בארץ רוסיה בכלל ובערי הדרום בפרט לשבת בשלווה עם אחיהם הנוצרים ... ובהתחולל הרעם השתאו איש אל רעהו וישתוממו למראה עיניהם ולמשמע אוזנם ." זלמן דוד לבונטין , לארץ אבותינו
- 3. פרעות " סופות בנגב " לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני באפריל 1881 פרצו פרעות ביהודי דרום מערב האימפריה הרוסית שנמשכו עד מאי 1882.
- 4. לאן ? וכשבאוהפוגרומיםעלהיהודיםהחליטולצאתאתהארץובשאלהלאןללכתנפלגוהדעותהיומישאמרוללכתלאמריקהארץהחופשוהדרורוהיושאמרוללכתלארץישראללתקועלנויתדבארץאבותינוששמהנולדנווהיינולעם זלמן דוד לבונטין , לארץ אבותינו זלמן דוד לבונטין (1940-1856)
- 5. העלייה לארץ מרחבי רוסיה ורומניה עלו ובאו לארץ ישראל שליחים שונים , אשר התעניינו באפשרויות קניית קרקע לשם יסוד מושבות . " ובתשעה עשר יום לחודש שבט נשקתי למאהבי ומכירי בחצר מסילת הברזל בקרמנצ ' וג וברגשות שמחה ותקווה טובה נפרדתי מאתם ללכת לארץ אבותינו ." זלמן דוד לבונטין , לארץ אבותינו .
- 6. הקמת " ועד חלוצי יסוד המעלה " ביום כ " ח אדר תרמ " ב , 19 במרץ 1882 בעיר יפו , הקימותי יחד עם חברי , יוסף פינברג , אגודה בשם " ועד חלוצי יסוד המעלה " . " מרכז מיוחד אשר אליו יפנו כל הבאים להיאחז בארץ הקדושה " זלמן דוד לבונטין , לארץ אבותינו יוסף פינברג 1856- 1902 זלמן דוד לבונטין 1940-1856 ועד חלוצי יסוד המעלה כ " ח אדר התרמ " ב
- 7. בוחרים שם לבכורת מושבות העלייה הראשונה " בי " ג בניסן תרמ " ב , 3 באפריל 1882 נמנו וגמרו לכונן בארה " ק מושב עבור אחינו בני ישראל לעבודת אדמה ולקרוא לו בשם ' ראשון - לציון ' " ככתוב : " ראשון - לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן " ישעיה מ " א כ " ז פרוטוקול ג ' ועד חלוצי יסוד המעלה
- 8. בחודש תמוז תרמ " ב , 1882 קנו חברי הוועד נחלה בת 3340 דונם באדמות " עיון קרא " שהיו בבעלות האחים מוסטפה ומוסה אל – דג ' אני . הרכישה התאפשרה בהשתדלותו של יוסף נבון ונרשמה בספרי האחוזה ע " ש חיים אמזלג , סגן קונסול אנגליה ביפו . קניית האדמות
- 9. העלייה לקרקע ט " ו באב תרמ " ב , 31.7.1882 " המקום היה שומם , אין בית ואף אין סוכה או מלונה במקשה , ואין עץ ואין אדם . רק קוץ ודרדר ..." זלמן דוד לבונטין , לארץ אבותינו .
- 10. מחסור במים עד מהרה התברר כי מי מעיין עיון קרא אינם ראויים לשתייה , על כן את המים נאלצו לרכוש מכפר ערבי סמוך , בית דג ' ן , או להביאם ממקווה - ישראל . חפירתה של הבאר הראשונה , בראש הגבעה , נפסקה וחפירת הבאר השנייה , לרגלי הגבעה , נתקלה בקשיים . " מים לא נראו עוד ואוצר העדה כבר התרוקן " אהרון מרדכי פרימן , ספר היובל בל ' באב תרמ " ב , 15 באוגוסט 1882 נשלח יוסף פיינברג לאירופה לגייס עזרה . גן המעיין , הממוקם בנקודה בה נבעו מעיינות עיון קרא .
- 11. הברון רוטשילד נרתם להצלת ההתיישבות " התייצב יוסף פינברג לפני הברון אדמונד די רוטשילד בפריז , יצאה השלהבת מהלב של הנואם בחסד עליון , ונכנסה לתוך הלב של אותו מלאך העתיד להיות בתחילתו " הנדיב הידוע " ובסופו " אבי הישוב " דוד יודילוביץ , דברי ימי ראשון - לציון
- 12. מציאת המים תרומתו הראשונה של הברון בסך 25,000 פרנק , נוצלה לטובת השלמת חפירת באר בראשון - לציון . בט " ז באדר א ' תרמ " ג , 23 בפברואר 1883 נמצאו המים בעומק של 48 מ '. " משהכריז החופר בקול הבס : וואסר , מים ! פרצה שמחה גדולה ביישוב ..." חיים חיסין , מיומן אחד הבילויים
- 13. על חשבון הברון יקב 1889 " אין כל ספק כי העזרה הזאת אשר הנדיב מושיט להאכרים מעמדת את המושבה במצב חומרי טוב מאוד ..." מרדכי בן הלל הכהן , " משטר הפקידות ותוצאותיו ", ספר העלייה הראשונה באר המושבה 1883 מגדל המים 1898
- 14. הנטיעות בראשון לציון " בעונת הבציר היו נמשכות אורחות ישמעאלים וגמליהם נושאים ענבים ...." דוד יודילוביץ , ראשון - לציון " כיוון שלא נמצאו ליין שווקים הוחלט לעקור כשליש מהנטיעות ולטעת פרדסים ...." דוד יודילוביץ , ראשון - לציון
- 15. שדה ניסיונות וגן טיולים בפרדס המושבה שדרת הדקלים פקידי הברון עשו ניסיונות חקלאיים במטרה לאתר גידולים מתאימים , אשר יפרנסו בכבוד את איכרי המושבה ביניהם : זיתים , תות ושקדים . כרם שקדים לצד " שדה הניסיונות " נטעו " גן טיולים " שבליבו שדרות עצי דקל קנרי , שם התקבלו ברב פאר גדולי עולם אשר הגיעו למושבה .
- 16. ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה בשנת 1915 הגיע ג ' מל פשה , השליט הטורקי , לראשון - לציון והתפעל ממראה עיניו , בהזדמנות זו פקד : ג ' מאל פשה בראשון - לציון , 1915 "... להמשיך שני קוים מקבילים אחד מהגבול הצפוני והשני מהגבול הדרומי של המושבה לרוחב החולות עד הים ... ולתת את השטח ... לאיכרי ראשון - לציון ... על מנת לנטוע יער ."
- 17. גדולי עולם במושבה מכל קצות תבל באו לראות את הפלא הציוני - מושבה עברית הולכת ונבנית בידיים עבריות ... 1918 חיים ויצמן 1898 בנימין זאב הרצל 1920 הרברט סמואל 1925 אלברט אינשטיין
- 18. עיצוב דמותו הלאומית של היישוב הנפת דגל לאומי 1885 המנון לאומי 1888 זכות בחירה לנשים 1919 הקמת קרן קימת 1889 שעל פי אותו רעיון הוקמה הקרן קימת לישראל בשנת 1901
- 19. עיצוב דמותו הלאומית של היישוב בית ספר עברי 1888 עיתון לילדים 1892 גן ילדים עברי 1898 חידוש חגים בארץ ישראל
- 20. תרבות במושבה "... בפה מלא נוכל להגיד כי ראשון - לציון היא למופת בהרבה עניינים קולטוריים ..." מנשה מאירוביץ ', מתוך נאום הפתיחה לנשפי הקריאה בבית העם תרנ " ט 1899 האורקסטרה בניצוחו של יצחק קרצ ' בסקי . ערבי קריאה בבית העם
- 21. ראשון - לציון קולטת עלייה בשנת 1889 הוקם יקב במושבה . נוצר צורך בפועלים עבריים לתעשיית היין . בסוף המאה ה -19 הגיעו למושבה עולים מהעיר אורפה לעבודה ביקב , לימים הקימו את " שכונת האורפלים ". סאלח השומר מהעלייה האורפלית יחיה יהוד , פועל מעולי תימן ביקב במסגרת העלייה השנייה הגיעו לראשון - לציון עולים מתימן , לימים הקימו את השכונות " שיבת ציון " ו " נווה ציון ".
- 22. ראשון - לציון - מועצה מקומית ב - 2 ביוני 1922 קיבלה המושבה ראשון - לציון מעמד של מועצה מקומית . בשנות ה -30 קלטה עלייה גדולה והוקם בה איזור תעשייה . עם קום המדינה , הוקמו מעברות בתחומה . 18 באוגוסט 1950 קבלה מעמד של עירייה . 1922 - חגיגות יובל ה -40 לראשון לציון