ݺߣ

ݺߣShare a Scribd company logo
מי אנחנו ומאין באנו 200  שנים בתולדות משפחת גראוויס / גרוביס לזכרם של כל בני משפחתנו לדורותיהם דר '  גראוויס קובלסקי אופירה
200 שנים לאחור עץ המשפחה כפי שמצאתי המתחיל בסבא אברהם לייב וסבתא שרה משפחת גראוויס משפחת קנדל משפחת מנדלזיץ משפחת גרינבלט
המסע בזמן מתחיל כאשר סבתא שרה וסבא אברהם לייב מתחתנים בשנת  1905.  היכן התרחש האירוע ?? כך מופיעים השמות ברישומים הפולניים
מה היה שם המשפחה החדשה?
לסוגיית כתיבת שם המשפחה השאלה כיצד כותבים את שם המשפחה מלווה את המשפחה שלנו מאות שנים . סבא לייבל חתם כך סבתא שרה חתמה כך ברישומים הפולנים בין השנים  1800 - 1920  מופיעות הוורסיות הבאות :  Growas,Growais, Growajs,Gruwais,Gruweis, Gruwals
בכרטיס הביקור סבא כתב כך
רישום השם התבצע בהתאם לידע  וההבנה של הפקיד המקומי .  בני המשפחה קיבלו זאת
מהיכן הגענו לארץ ישראל באלול תרצ " ד  1924 ווארשה ארץ ישראל -יפו
אברהם / אבא לייב לבית משפחת גראוויס / גרובייס נולד בשנת  1885  בעיירה קטנה בשם אפטא  Opatow סבתא שרה  לבית ניסנבאום נולדה בשנת  1890  בעיר הגדולה לובלין
Opatow
שער העיירה אופטוב
תולדות העיירה   Opatow אופאטוב  opatow   נקראה בפי היהודים אפט ,  אפטא ממוקמת במחוז קיילצה .  מדרום לרדום במרכז פולין . אזור העיירה הנו אזור של יערות ואגמים ,  העיירה ממוקמת על גדת הויסלה . בשנת  1361  קיבל המקום מעמד של עיר וזכויות רחבות .  ב - 1514  האציל קשישטוף שיידלצקי  שיקם את העיר והקיף אותה בחומה ,  בנה טירה ובניין לשלטון המקומי ,  כן שיפר את אספקת המים לתושבים .  במקום התקיימו ,  דרך קבע ,  שני ירידים שנתיים ושני ימי שוק בשבוע . בזכות מקומה על צומת דרכים הייתה אופאטוב מאז ייסודה מרכז לסחר בעץ .  ממנה הובלו העצים בנהרות וביבשה לנמל גדנסק .  בשלהי המאה ה -16  נסללה דרך מסחר חדשה שחיברה את אופאטוב עם ערים אחרות באזור ובכך הפכה למרכז מסחרי אזורי .  במאה ה -17  היו בעיר כ - 200  בעלי מלאכה במניין מקצועות . השוודים פלשו לאזור באמצע המאה ה -17  זרעו בעיר הרס וחורבן -  בתים רבים עלו באש האוכלוסייה הידלדלה ונדרשו עשרות שנים עד שאופאטוב השיבה לעצמה את מעמדה כמרכז אזורי . בשנת  1793  עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה .  בשנת  1807  היא נכללה בנסיכות וארשה .  בשנת  1815  צורפה למלכות פולין הקונגרסאית . בשנת  1793  עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה .  בשנת  1807  היא נכללה בנסיכות וארשה .  בשנת  1815  צורפה למלכות פולין הקונגרסאית . במאה ה -19  התחדש תהליך הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית .  לקראת סוף מאה זו  119  בתים מכלל  457  בתי העיר היו בנויים אבן .  אופאטוב שמשה תחנת ביניים שממנה הושטו על הנהר דוברות עמוסות תבואה ,  עצים וסחורות אחרות .  בעיר נוסדו כמה מפעלים חדשים לייצור עולש עמילן וצמר גפן .  בראשית המאה ה -20  הוקמו שתי תחנות קמח ובית חרושת למסרקים  ( תעשיית צלולויד )  ובית חרושת למחטים וסיכות .  בנוסף היה קיים סחר ביין מהונגריה ומצרפת וסחר במלח שהיוו ענפים חשובים בכלכלת המקום . בימי המרד הפולני של  1863  התנהלו על יד אופאטוב קרבות עזים ששיתקו את מהלך החיים התקין בעיר .  יהודי העיר סייעו למורדים .  מפקד המרד האחרון לודוויק זווייז ' דובסקי הוצא להורג בתלייה בכיכר השוק . במלחמת העולם הראשונה נכבשה אופאטוב בידי האוסטרים שהחזיקו בה עד  1918.  לאחר כינון מדינת פולין העצמאית הייתה אופאטוב לעיר נפה . סקירה קצרה זו על תולדות המקום מציגה עיירה המייצגת את ההיסטוריה הכללית של פולין [1] .  השאלה שברצוני לבדוק האם נוצר כאן מיקרו קוסמוס שיכול לשקף את התהליכים שעוברים היהודים  בפולין .  הדומה והשונה אם קיים בין כלל הציבור היהודי בפולין ליהודי העיירה אופאטוב .  אני מתייחסת בעבודה לתקופה החל מסוף המאה ה -19  ועד ראשית שנות העשרים של המאה ה  - 20 [1]   .  אטינגר שמואל ,  תולדות ישראל בעת החדשה כרך שלישי ,  תל אביב  1969
בימי המרד הפולני של  1863  התנהלו על יד אופאטוב קרבות עזים ששיתקו את מהלך החיים התקין בעיר .  יהודי העיר סייעו למורדים .  מפקד המרד האחרון לודוויק זווייז ' דובסקי הוצא להורג בתלייה בכיכר השוק . במלחמת העולם הראשונה נכבשה אופאטוב בידי האוסטרים שהחזיקו בה עד  1918.  לאחר כינון מדינת פולין העצמאית הייתה אופאטוב לעיר נפה . במאה ה -19  התחדש תהליך הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית .  לקראת סוף מאה זו  119  בתים מכלל  457  בתי העיר היו בנויים אבן .  אופאטוב שמשה תחנת ביניים שממנה הושטו על הנהר דוברות עמוסות תבואה ,  עצים וסחורות אחרות .  בעיר נוסדו כמה מפעלים חדשים לייצור עולש עמילן וצמר גפן .  בראשית המאה ה -20  הוקמו שתי תחנות קמח ובית חרושת למסרקים  ( תעשיית צלולויד )  ובית חרושת למחטים וסיכות .  בנוסף היה קיים סחר ביין מהונגריה ומצרפת וסחר במלח שהיוו ענפים חשובים בכלכלת המקום . בשנת  1793  עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה .  בשנת  1807  היא נכללה בנסיכות וארשה .  בשנת  1815  צורפה למלכות פולין הקונגרסאית .
Seventeenth - century version of the privilege to the  Jewish community of Opatów,  granted by Aleksander Janusz Ostrogski in 1670
יהודי אופטוב היהודים הראשונים התיישבו באופאטוב ככל הנראה במאה ה - 16 .  בשנות ה -30  של המאה השבע עשרה נזכר לראשונה רחוב היהודים או עיר היהודים .  מיקומו היה בין חלקה הצפוני של החומה לבין כיכר השוק . עיר היהודים הייתה למעשה רובע אוטונומי למחצה ,  היהודים עצמם שמרו עליו . עם גידול ההגירה היהודית מגרמניה לפולין גדל גם היישוב היהודי במקום .  תופעה שהייתה לצנינים בעיני התושבים הנוצרים .  אלה התלוננו בפני המלך והוא אסר על היהודים לעסוק במסחר ובמלאכה ,  איסור שפגע במיוחד במקצועות האריגה ,  הפרוונות והאפייה .  העירייה מצידה הערימה קשיים על היהודים בבואם לרכוש קרקע לבית העלמין ולשם בניית בתים פרטיים ברחוב שלהם .  היהודים המקומיים גם הם לא רצו תחרות עם היהודים הגרמנים והם פנו בקובלנה ל  ' ועד ארבע הארצות '.  בדרישה להעניק להם  ' חזקת קהילה '  דהיינו זכות שלא לקבל יהודים חדשים .  בשנת  1687  העניק הועד ליהודי אופאטוב זכות זו ואף הותר להם לגרש יהודים .  בכך הם קבלו סמכויות של  ' ארבע קהילות הגליל '
היהודים עסקו במסחר רחב היקף ,  כ -50  יהודים מופיעים בין שאר סוחרי העיר .  אחדים התפרנסו מחכירת המסים הממלכתיים והעירוניים  ( מס גולגולת ומכס ). התפתחות היישוב היהודי במקום נפגעה כתוצאה מפרוץ מלחמת שבדיה פולין באמצע המאה ה - 17 .  רחוב היהודים עלה באש ומה שנותר נבזז על ידי החיילים .  בשנת  1656  שוחררה העיר בידי ההטמן סטפן צ ' רנייצקי במהלך השחרור פרעו חייליו  ביהודים ורצחו רבים מהם .  בשנת  1658  אישר המלך יאן קז ' מייז '  מחדש את זכותם של היהודים לרכוש מגרשים ולסחור במקום ללא הגבלה [.  במפקד  1663  אין נתונים לגבי מספר היהודים וסך כל האוכלוסייה מונה  936  נפש . זכויות אלה אושרו מחדש ע " י מלכי פולין שבאו אחריו . שני אסונות פקדו את העיירה שהובילו לעלילת דם כנגד היהודים .  בשנת  - 1680  פרצה שריפה גדולה שכילתה גם את רוב רחוב היהודים .  לאחר מכן פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים .  ב -1685  הופצה עלילת דם עקב מותו של תינוק בן יומו .  מושל המחוז שהיה מיוזמי העלילה יזם תשלום כופר שהייה לתשלום קבע .
בעקבות הסיפוח לאוסטריה חל שיפור במצב היהודים .  בוטלו ההגבלות על מגורי היהודים גדל מאד מספר היהודים בעיר ופעילותם הכלכלית הקיפה תחומים חדשים וחשובים .  היהודים נכנסו לתחומי מסחר רב היקף בתוצרת חקלאית , חכרו אחוזות וניהלו אותן ,  הם נטלו חלק פעיל בפיתוח התעשייה . במהלך המאות ה - 16  וה  - 17  השתייכה קהילת יהודי אופטוב ל ' ועד המדינה '  של  ' פולין הגדולה '  חלק מועד ארבע הארצות .  נציגיהם השתתפו בכינוסי הועד נמנו עם השמאים שהועד הסמיכם .  משנת  1666  עד ראשית המאה העשרים ניהלו יהודי המקום את פנקס הקהילה .  העתק של הפנקס הופקד בארכיון בית הכנסת המרכזי בוורשה אך הוא אבד בתקופת השואה .
ילדים יהודים מוכרי כדים בשוק באופטוב  1924
דמוגרפיה יהודית החל מהמאה  ה  - 19  גדלה האוכלוסייה היהודית באופטוב עד למצב שבו היוותה כ - 60%  מתושבי העיר .  בטבלה מפורטת ,  ממפקד  1921,  המופיעה בפנקס הקהילות ,  קיימים נתונים המורים על צמיחה של הישוב היהודי ל -5462  יהודים מתוך  8827  תושבי המקום .  במהלך המאה ה – 19  השתנו דפוסי החיים והפריון של המשפחה היהודית .  עד ראשית העת החדשה נדיר היה למצוא משפחות בעלות יותר מארבעה ילדים .  במאה ה – 19  השתנה המצב ומשפחות בנות שבעה ילדים  היו מקרה שכיח .  לבד מגורמים סביבתיים שהשפיעו על פריון ותמותה ,  תרמו דפוסי הנישואין בחברה היהודית המסורתית לגידול הדמוגרפי .  רב היהודים שהגיעו לגיל חופה אכן נישאו .  עצם קיום מוסד הנישואין היה גורם מדרבן להבאת ילדים לעולם .  רב היהודים נישאו בשנות העשרה המאוחרות או ראשית שנות העשרים לחייהם .  גיל צעיר יחסית לסביבה הנוכרית .  הנוהג נבע ממבנה התעסוקה .  היהודים עסקו במסחר ובמקצועות שונים  וכמעט ולא נכנסו לעסק המשפחתי .  הזוג הצעיר פתח עסק משל עצמו .  יהודים נישאו לעתים יותר מפעם אחת .  תוחלת החיים של היהודים הייתה גדולה מתוחלת החיים של האוכלוסייה הסובבת אותם .
חוגגים פורים באופטוב  1905
על פי רישומי האוכלוסין היהודים של העירה אופטוב ,  עולה שבין השנים  1884  עד  1898  היו  593  חתונות [.  ישנו אחוז  גבוה מקרב בני הזוג שאינו בן המקום שנישא לבן / בת המקום .  בכך בא לידי ביטוי נוהג יהודי לפיו הזוג הצעיר נישא ונירשם בעיר מגורי האישה .  בין השנים  1857  ועד  1910  גדל מספר היהודים ב -2914.  מ - 2279  ל -5193  האוכלוסייה הכללית גדלה בשנים אלה מ - 3471  ל -8107. בין השנים  1884  ל - 1898  היו  1519  פטירות בקרב האוכלוסייה היהודית .  הלידות עד  1896  מסתכמות ב - 2346. חלק גדול מהפטירות הן של תינוקות עד גיל שנה .  נתונים לפי שנים מציגים ריבוי טבעי גדל .  לדוגמא שנת  1896,  מצביע על  120  לידות מול  72  פטירות .
הפספורט הפולני בדרך לארץ ישראל החתימה של סבתא שרה הויתור על האזרחות הפולנית סבתא שרה והילדים שנולדו בפולין
משפחת גראוויס הוריו של אבא לייב היו :  דויד שמשון לבית גראוויס ואישה מבית קנדל .  הם נישאו בשנת  1884.  דויד שמשון הגיע לאופטוב בשנת  1884 מהעיר זוולין Zwolen  מקום הולדתו .  הוא היה יליד שנת  1866.  הוריו היו אברהם מרדכי לבית גראוויס יליד  1827  וצביה לבית גרינבלט ילידת  1827.  אברהם מרדכי נולד במוגיילניצה Mogielnica  אחת משתי עיירות המוצא של משפחת גראוויס . ( העירה השנייה היא  (Grojec   אברהם מרדכי וצביה נישאו בשנת  1845  בעיירה מוגיילניצה . בשנת  1862  הם התגוררו בעיירה  Przytyk   הסמוכה לזבולין .  נולד להם בן בשם משה לייזר .  המקצוע שלו היה  karbearz   בשנת  1866  התגוררה המשפחה בזוולין .
אברהם מרדכי יליד  1827 העיירה מוגיילניצה צבייה גרינבלט ילידת  1827 העיירה זבולין משה לייזר יליד  1862 העיירה  Przytyk דויד שמשון יליד  1866 העיירה זבולין נישא לבת משפחת קנדל 1884 אבא לייב יליד  1885 העיירה אופטוב שיינדל אסתר ילידת  1889 נפטרה  1889  העיירה אופטוב צביה נחמה עוזי יוכבד יצחק מרדכי נוח עקיבא
Zwolen
בית הכנסת של זוולין
פנים בית הכנסת בזוולין  1929
בית הקברות היהודי בזוולין
Mogeilnica
מוגיילניצה
מוגיילניצה
שבר מצבה שנמצא בשנת  2010  במוגיילניצה עיר המוצא של אברהם מרדכי
Przytyk   פשיטיק
משפחת קנדל עיר המוצא של משפחת קנדל היא סנדומירץ  Sandomierz .  האישה לה נישא דויד שמשון הייתה אחת מבנותיו של אלתר קנדל .  או מריה גיטל ילידת שנת  1867  או חוה קנדל ילידת שנת  1870 .  חווה לא האריכה חיים והיא נפטרה צעירה כפי הנראה בין השנים  1888-1889. אלתר קנדל נולד בסנדומירץ בשנת  1848.  לאביו קראו ישראל ולאימו קראו שיינדל אסתר .  שיינדל אסתר נפטרה בשנת  1887. לאלתר קנדל  היו לפחות  4  אחיות ו -2  אחים .  שתי אחיות ואח נפטרו בגיל צעיר . אלתר קנדל נישא בשנת  1864  בעירה אופטוב לגנדליה רוחלה לבית מנדלזיץ .  במסמכים הפולניים היא מופיעה גם בשם ברוכה .  ברוכה הייתה ילידת  שנת  1848 .  שמות הוריה זאב ולאה תושבי אופטוב . לזוג נולדו  8  ילדים בשמות :  מריה - גיטליה  1867,  חווה  1870, אברהם ישראל  1872,  חיים יעקב  1876, שרה  1877,  רבקה  1879,  חיה  1881, עקיבא / Kiwa  1884.
גראוויס -  קנדל באופטוב ברשומים הפולנים לא מופיע שם האישה ממשפחת קנדל לה נישא בשנת  1884  דויד שמשון . סבא אבא לייב נולד כאמור בשנת  1885. בשנת  1889  נולדה לאבא לייב אחות בשם שיינדל אסתר .  שיינדל אסתר נפטרה בהיותה בת פחות משנה . משנה זו למעשה דויד שמשון אינו מופיע  ברשומים הפולניים באופטוב .  במקביל אחת מבנותיו של אלתר קנדל ,  חווה ,  נפטרה .  במסורת המשפחתית שם הסבתא רבה לא נשמר ,  והסיפורים מעידים על כך שמשהו קרה לה ודויד שמשון נישא לאישה אחרת . בין הרשומים הפולנים יש אי התאמה לגבי שנת הלידה של חוה קנדל ומריה גיטלה קנדל .  אני סבורה שחווה היא הסבתא רבה שלנו אולם יש סתירה בין הרשומים הפולניים .
סבא אבא לייב אבא לייב גודל על ידי משפחת קנדל באופטוב עם נישואיו בשנת  1905  ייסד סבא אבא לייב את המפעל לסיכות לצוללויד .  אחד המפעלים המתועדים והמצליחים בעיירה שהעסיק פועלים . להקמת המפעל הוא נשען על הון שקיבל מאביו דויד שמשון וממשפחת קנדל . בשלב כלשהו עברה המשפחה לעיר וארשה שם נולד מרדכי נוח  ( אבי ז " ל )  בשנת  1923.  מוארשה עלתה המשפחה לארץ ישראל באלול תרפ " ד  1924.  יחד איתם הגיעה רחל קנדל בת דוד של סבא .
נוסד בשנת 1905 הועבר לארץ ישראל 1924
משפחת גראוויס / גרובייס במפעל בבני ברק ארץ ישראל
רישיון הנהיגה של סבא בארץ ישראל
ידיעות ארכיוניות נוספות על בני משפחה אברהם ישראל קנדל בנו של אלתר קנדל יליד  1872  כפי הנראה היגר לארה " ב . בשנת  1924  הגיע לארץ לביקור שני האדמו " ר מגור בעל ה  ' אמרי האמת '  מלווה משלחת של חסידי גור ,  חרשתנים ובעלי ממון .  ביניהם היו משפחת גראוויס ומשפחת אלפסי .
שאלות ללא פתרון למי נישא דויד שמשון ?  כנראה חווה קנדל .... מה קרה לו לאחר שנישא בשנית ? מי היא בת הדוד שהגיעה לארץ עם המשפחה מי היו הוריה ? היכן נישאו אבא לייב ושרה ניסנבאום ? מה קרה לכל האחים של אלתר קנדל ? האם שרדו עוד גראוויסים בעולם ?
מילות סיום והתחלה ... עד כאן על קצה המזלג ,  נשאר עוד הרבה לחפש . אם בידיכם ידיעות ,  תעודות ותמונות רלוונטיות ,  אנא שלחו ונצרף לכלל שלם מדויק יותר .  אופירה

Recommended

אמבריולוגיה
אמבריולוגיה
nachshon
אמצעי מניעה Ppt
אמצעי מניעה Ppt
dexel
פיזיולוגיה בגיל ההתבגרות
פיזיולוגיה בגיל ההתבגרות
nachshon
התבגרות מינית
התבגרות מינית
dexel
lesson 4.2 Human Reproduction
lesson 4.2 Human Reproduction
Mailyn Morales
Lesson 4.3 Fertilization & Pregnancy
Lesson 4.3 Fertilization & Pregnancy
Mailyn Morales
Female Histology
Female Histology
aiyub medicine
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Deepak Khedekar
histologic structure of female genital system
histologic structure of female genital system
wayan sugiritama
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Mohammad Manzoor
דר איתן פאר מצגת גלולות
דר איתן פאר מצגת גלולות
Inbar Paz
10 tips for learning Russian
10 tips for learning Russian
Steve Kaufmann
TIME: 2015 Person of the Year
TIME: 2015 Person of the Year
guimera
Personal hygiene
Personal hygiene
College of nursing in bangalore
The French Revolution of 1789
The French Revolution of 1789
Tom Richey
How to Become a Thought Leader in Your Niche
How to Become a Thought Leader in Your Niche
Leslie Samuel
בית הקברות טרומפלדור בת"א
בית הקברות טרומפלדור בת"א
itzik46
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
joesi
פולין 2010
פולין 2010
yaelgc
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
Dvora Eshel
חוברת סופי
חוברת סופי
smeirav1
תמונות עתיקות חלק ב
תמונות עתיקות חלק ב
shvax
ליטא 2006 אייזיק
ליטא 2006 אייזיק
talibenar
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
National Library of Israel
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
National Library of Israel
תמונות עתיקות - חלק ה
תמונות עתיקות - חלק ה
osherfri
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946
Sefi Ronen
2023 01-02 IGRA release3.pdf
2023 01-02 IGRA release3.pdf
Israel Genealogy Research Association

More Related Content

Viewers also liked (10)

Female Histology
Female Histology
aiyub medicine
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Deepak Khedekar
histologic structure of female genital system
histologic structure of female genital system
wayan sugiritama
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Mohammad Manzoor
דר איתן פאר מצגת גלולות
דר איתן פאר מצגת גלולות
Inbar Paz
10 tips for learning Russian
10 tips for learning Russian
Steve Kaufmann
TIME: 2015 Person of the Year
TIME: 2015 Person of the Year
guimera
Personal hygiene
Personal hygiene
College of nursing in bangalore
The French Revolution of 1789
The French Revolution of 1789
Tom Richey
How to Become a Thought Leader in Your Niche
How to Become a Thought Leader in Your Niche
Leslie Samuel
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Histology of Female reproductive system.2.2015.
Deepak Khedekar
histologic structure of female genital system
histologic structure of female genital system
wayan sugiritama
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Histology of Testis by Dr Mohammad Manzoor Mashwani
Mohammad Manzoor
דר איתן פאר מצגת גלולות
דר איתן פאר מצגת גלולות
Inbar Paz
10 tips for learning Russian
10 tips for learning Russian
Steve Kaufmann
TIME: 2015 Person of the Year
TIME: 2015 Person of the Year
guimera
The French Revolution of 1789
The French Revolution of 1789
Tom Richey
How to Become a Thought Leader in Your Niche
How to Become a Thought Leader in Your Niche
Leslie Samuel

Similar to מי אנחנו ומאין באנו (20)

בית הקברות טרומפלדור בת"א
בית הקברות טרומפלדור בת"א
itzik46
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
joesi
פולין 2010
פולין 2010
yaelgc
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
Dvora Eshel
חוברת סופי
חוברת סופי
smeirav1
תמונות עתיקות חלק ב
תמונות עתיקות חלק ב
shvax
ליטא 2006 אייזיק
ליטא 2006 אייזיק
talibenar
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
National Library of Israel
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
National Library of Israel
תמונות עתיקות - חלק ה
תמונות עתיקות - חלק ה
osherfri
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946
Sefi Ronen
2023 01-02 IGRA release3.pdf
2023 01-02 IGRA release3.pdf
Israel Genealogy Research Association
קהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקי
Yad Vashem
עדים
עדים
Beit Theresienstadt - בית טרזין
Voters Lists for Local Elections During the British Mandate
Voters Lists for Local Elections During the British Mandate
Israel Genealogy Research Association
Zionism Is Not Colonialism
Zionism Is Not Colonialism
Anochi.com.
תמונות עתיקות חלק ג
תמונות עתיקות חלק ג
shvax
הר הרצל ויד ושם
הר הרצל ויד ושם
Ronwish
שנה טובה מישראל נגלית לעין
שנה טובה מישראל נגלית לעין
israelalbum_ybz
איך נִכְרֶה מידע גנאלוגי ממסמכים ומחקרים של התנועה הציונית בגליציה, מהגולה ומ...
איך נִכְרֶה מידע גנאלוגי ממסמכים ומחקרים של התנועה הציונית בגליציה, מהגולה ומ...
National Library of Israel
בית הקברות טרומפלדור בת"א
בית הקברות טרומפלדור בת"א
itzik46
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
והגדת לבנך ההגדה לבית משפחת קליין פולק
joesi
פולין 2010
פולין 2010
yaelgc
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
את אחי אני מבקש,פרקי מסע בפולין,05 2010
Dvora Eshel
חוברת סופי
חוברת סופי
smeirav1
תמונות עתיקות חלק ב
תמונות עתיקות חלק ב
shvax
ליטא 2006 אייזיק
ליטא 2006 אייזיק
talibenar
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
מקורות לחקר המשפחה בגליציה בארכיון המרכזי: אפשרויות מחקר גנאלוגי בהיעדר רישומ...
National Library of Israel
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)
National Library of Israel
תמונות עתיקות - חלק ה
תמונות עתיקות - חלק ה
osherfri
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946
Sefi Ronen
קהילת יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקי
Yad Vashem
Zionism Is Not Colonialism
Zionism Is Not Colonialism
Anochi.com.
תמונות עתיקות חלק ג
תמונות עתיקות חלק ג
shvax
הר הרצל ויד ושם
הר הרצל ויד ושם
Ronwish
שנה טובה מישראל נגלית לעין
שנה טובה מישראל נגלית לעין
israelalbum_ybz
איך נִכְרֶה מידע גנאלוגי ממסמכים ומחקרים של התנועה הציונית בגליציה, מהגולה ומ...
איך נִכְרֶה מידע גנאלוגי ממסמכים ומחקרים של התנועה הציונית בגליציה, מהגולה ומ...
National Library of Israel

מי אנחנו ומאין באנו

  • 1. מי אנחנו ומאין באנו 200 שנים בתולדות משפחת גראוויס / גרוביס לזכרם של כל בני משפחתנו לדורותיהם דר ' גראוויס קובלסקי אופירה
  • 2. 200 שנים לאחור עץ המשפחה כפי שמצאתי המתחיל בסבא אברהם לייב וסבתא שרה משפחת גראוויס משפחת קנדל משפחת מנדלזיץ משפחת גרינבלט
  • 3. המסע בזמן מתחיל כאשר סבתא שרה וסבא אברהם לייב מתחתנים בשנת 1905. היכן התרחש האירוע ?? כך מופיעים השמות ברישומים הפולניים
  • 4. מה היה שם המשפחה החדשה?
  • 5. לסוגיית כתיבת שם המשפחה השאלה כיצד כותבים את שם המשפחה מלווה את המשפחה שלנו מאות שנים . סבא לייבל חתם כך סבתא שרה חתמה כך ברישומים הפולנים בין השנים 1800 - 1920 מופיעות הוורסיות הבאות : Growas,Growais, Growajs,Gruwais,Gruweis, Gruwals
  • 7. רישום השם התבצע בהתאם לידע וההבנה של הפקיד המקומי . בני המשפחה קיבלו זאת
  • 8. מהיכן הגענו לארץ ישראל באלול תרצ " ד 1924 ווארשה ארץ ישראל -יפו
  • 9. אברהם / אבא לייב לבית משפחת גראוויס / גרובייס נולד בשנת 1885 בעיירה קטנה בשם אפטא Opatow סבתא שרה לבית ניסנבאום נולדה בשנת 1890 בעיר הגדולה לובלין
  • 12. תולדות העיירה Opatow אופאטוב opatow נקראה בפי היהודים אפט , אפטא ממוקמת במחוז קיילצה . מדרום לרדום במרכז פולין . אזור העיירה הנו אזור של יערות ואגמים , העיירה ממוקמת על גדת הויסלה . בשנת 1361 קיבל המקום מעמד של עיר וזכויות רחבות . ב - 1514 האציל קשישטוף שיידלצקי שיקם את העיר והקיף אותה בחומה , בנה טירה ובניין לשלטון המקומי , כן שיפר את אספקת המים לתושבים . במקום התקיימו , דרך קבע , שני ירידים שנתיים ושני ימי שוק בשבוע . בזכות מקומה על צומת דרכים הייתה אופאטוב מאז ייסודה מרכז לסחר בעץ . ממנה הובלו העצים בנהרות וביבשה לנמל גדנסק . בשלהי המאה ה -16 נסללה דרך מסחר חדשה שחיברה את אופאטוב עם ערים אחרות באזור ובכך הפכה למרכז מסחרי אזורי . במאה ה -17 היו בעיר כ - 200 בעלי מלאכה במניין מקצועות . השוודים פלשו לאזור באמצע המאה ה -17 זרעו בעיר הרס וחורבן - בתים רבים עלו באש האוכלוסייה הידלדלה ונדרשו עשרות שנים עד שאופאטוב השיבה לעצמה את מעמדה כמרכז אזורי . בשנת 1793 עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה . בשנת 1807 היא נכללה בנסיכות וארשה . בשנת 1815 צורפה למלכות פולין הקונגרסאית . בשנת 1793 עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה . בשנת 1807 היא נכללה בנסיכות וארשה . בשנת 1815 צורפה למלכות פולין הקונגרסאית . במאה ה -19 התחדש תהליך הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית . לקראת סוף מאה זו 119 בתים מכלל 457 בתי העיר היו בנויים אבן . אופאטוב שמשה תחנת ביניים שממנה הושטו על הנהר דוברות עמוסות תבואה , עצים וסחורות אחרות . בעיר נוסדו כמה מפעלים חדשים לייצור עולש עמילן וצמר גפן . בראשית המאה ה -20 הוקמו שתי תחנות קמח ובית חרושת למסרקים ( תעשיית צלולויד ) ובית חרושת למחטים וסיכות . בנוסף היה קיים סחר ביין מהונגריה ומצרפת וסחר במלח שהיוו ענפים חשובים בכלכלת המקום . בימי המרד הפולני של 1863 התנהלו על יד אופאטוב קרבות עזים ששיתקו את מהלך החיים התקין בעיר . יהודי העיר סייעו למורדים . מפקד המרד האחרון לודוויק זווייז ' דובסקי הוצא להורג בתלייה בכיכר השוק . במלחמת העולם הראשונה נכבשה אופאטוב בידי האוסטרים שהחזיקו בה עד 1918. לאחר כינון מדינת פולין העצמאית הייתה אופאטוב לעיר נפה . סקירה קצרה זו על תולדות המקום מציגה עיירה המייצגת את ההיסטוריה הכללית של פולין [1] . השאלה שברצוני לבדוק האם נוצר כאן מיקרו קוסמוס שיכול לשקף את התהליכים שעוברים היהודים בפולין . הדומה והשונה אם קיים בין כלל הציבור היהודי בפולין ליהודי העיירה אופאטוב . אני מתייחסת בעבודה לתקופה החל מסוף המאה ה -19 ועד ראשית שנות העשרים של המאה ה - 20 [1] . אטינגר שמואל , תולדות ישראל בעת החדשה כרך שלישי , תל אביב 1969
  • 13. בימי המרד הפולני של 1863 התנהלו על יד אופאטוב קרבות עזים ששיתקו את מהלך החיים התקין בעיר . יהודי העיר סייעו למורדים . מפקד המרד האחרון לודוויק זווייז ' דובסקי הוצא להורג בתלייה בכיכר השוק . במלחמת העולם הראשונה נכבשה אופאטוב בידי האוסטרים שהחזיקו בה עד 1918. לאחר כינון מדינת פולין העצמאית הייתה אופאטוב לעיר נפה . במאה ה -19 התחדש תהליך הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית . לקראת סוף מאה זו 119 בתים מכלל 457 בתי העיר היו בנויים אבן . אופאטוב שמשה תחנת ביניים שממנה הושטו על הנהר דוברות עמוסות תבואה , עצים וסחורות אחרות . בעיר נוסדו כמה מפעלים חדשים לייצור עולש עמילן וצמר גפן . בראשית המאה ה -20 הוקמו שתי תחנות קמח ובית חרושת למסרקים ( תעשיית צלולויד ) ובית חרושת למחטים וסיכות . בנוסף היה קיים סחר ביין מהונגריה ומצרפת וסחר במלח שהיוו ענפים חשובים בכלכלת המקום . בשנת 1793 עם חלוקתה השנייה של פולין נפלה אופאטוב בחלקה של אוסטריה . בשנת 1807 היא נכללה בנסיכות וארשה . בשנת 1815 צורפה למלכות פולין הקונגרסאית .
  • 14.
  • 15.
  • 16.
  • 17.
  • 18.
  • 19.
  • 20.
  • 21. Seventeenth - century version of the privilege to the Jewish community of Opatów, granted by Aleksander Janusz Ostrogski in 1670
  • 22. יהודי אופטוב היהודים הראשונים התיישבו באופאטוב ככל הנראה במאה ה - 16 . בשנות ה -30 של המאה השבע עשרה נזכר לראשונה רחוב היהודים או עיר היהודים . מיקומו היה בין חלקה הצפוני של החומה לבין כיכר השוק . עיר היהודים הייתה למעשה רובע אוטונומי למחצה , היהודים עצמם שמרו עליו . עם גידול ההגירה היהודית מגרמניה לפולין גדל גם היישוב היהודי במקום . תופעה שהייתה לצנינים בעיני התושבים הנוצרים . אלה התלוננו בפני המלך והוא אסר על היהודים לעסוק במסחר ובמלאכה , איסור שפגע במיוחד במקצועות האריגה , הפרוונות והאפייה . העירייה מצידה הערימה קשיים על היהודים בבואם לרכוש קרקע לבית העלמין ולשם בניית בתים פרטיים ברחוב שלהם . היהודים המקומיים גם הם לא רצו תחרות עם היהודים הגרמנים והם פנו בקובלנה ל ' ועד ארבע הארצות '. בדרישה להעניק להם ' חזקת קהילה ' דהיינו זכות שלא לקבל יהודים חדשים . בשנת 1687 העניק הועד ליהודי אופאטוב זכות זו ואף הותר להם לגרש יהודים . בכך הם קבלו סמכויות של ' ארבע קהילות הגליל '
  • 23. היהודים עסקו במסחר רחב היקף , כ -50 יהודים מופיעים בין שאר סוחרי העיר . אחדים התפרנסו מחכירת המסים הממלכתיים והעירוניים ( מס גולגולת ומכס ). התפתחות היישוב היהודי במקום נפגעה כתוצאה מפרוץ מלחמת שבדיה פולין באמצע המאה ה - 17 . רחוב היהודים עלה באש ומה שנותר נבזז על ידי החיילים . בשנת 1656 שוחררה העיר בידי ההטמן סטפן צ ' רנייצקי במהלך השחרור פרעו חייליו ביהודים ורצחו רבים מהם . בשנת 1658 אישר המלך יאן קז ' מייז ' מחדש את זכותם של היהודים לרכוש מגרשים ולסחור במקום ללא הגבלה [. במפקד 1663 אין נתונים לגבי מספר היהודים וסך כל האוכלוסייה מונה 936 נפש . זכויות אלה אושרו מחדש ע " י מלכי פולין שבאו אחריו . שני אסונות פקדו את העיירה שהובילו לעלילת דם כנגד היהודים . בשנת - 1680 פרצה שריפה גדולה שכילתה גם את רוב רחוב היהודים . לאחר מכן פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים . ב -1685 הופצה עלילת דם עקב מותו של תינוק בן יומו . מושל המחוז שהיה מיוזמי העלילה יזם תשלום כופר שהייה לתשלום קבע .
  • 24. בעקבות הסיפוח לאוסטריה חל שיפור במצב היהודים . בוטלו ההגבלות על מגורי היהודים גדל מאד מספר היהודים בעיר ופעילותם הכלכלית הקיפה תחומים חדשים וחשובים . היהודים נכנסו לתחומי מסחר רב היקף בתוצרת חקלאית , חכרו אחוזות וניהלו אותן , הם נטלו חלק פעיל בפיתוח התעשייה . במהלך המאות ה - 16 וה - 17 השתייכה קהילת יהודי אופטוב ל ' ועד המדינה ' של ' פולין הגדולה ' חלק מועד ארבע הארצות . נציגיהם השתתפו בכינוסי הועד נמנו עם השמאים שהועד הסמיכם . משנת 1666 עד ראשית המאה העשרים ניהלו יהודי המקום את פנקס הקהילה . העתק של הפנקס הופקד בארכיון בית הכנסת המרכזי בוורשה אך הוא אבד בתקופת השואה .
  • 25. ילדים יהודים מוכרי כדים בשוק באופטוב 1924
  • 26. דמוגרפיה יהודית החל מהמאה ה - 19 גדלה האוכלוסייה היהודית באופטוב עד למצב שבו היוותה כ - 60% מתושבי העיר . בטבלה מפורטת , ממפקד 1921, המופיעה בפנקס הקהילות , קיימים נתונים המורים על צמיחה של הישוב היהודי ל -5462 יהודים מתוך 8827 תושבי המקום . במהלך המאה ה – 19 השתנו דפוסי החיים והפריון של המשפחה היהודית . עד ראשית העת החדשה נדיר היה למצוא משפחות בעלות יותר מארבעה ילדים . במאה ה – 19 השתנה המצב ומשפחות בנות שבעה ילדים היו מקרה שכיח . לבד מגורמים סביבתיים שהשפיעו על פריון ותמותה , תרמו דפוסי הנישואין בחברה היהודית המסורתית לגידול הדמוגרפי . רב היהודים שהגיעו לגיל חופה אכן נישאו . עצם קיום מוסד הנישואין היה גורם מדרבן להבאת ילדים לעולם . רב היהודים נישאו בשנות העשרה המאוחרות או ראשית שנות העשרים לחייהם . גיל צעיר יחסית לסביבה הנוכרית . הנוהג נבע ממבנה התעסוקה . היהודים עסקו במסחר ובמקצועות שונים וכמעט ולא נכנסו לעסק המשפחתי . הזוג הצעיר פתח עסק משל עצמו . יהודים נישאו לעתים יותר מפעם אחת . תוחלת החיים של היהודים הייתה גדולה מתוחלת החיים של האוכלוסייה הסובבת אותם .
  • 28. על פי רישומי האוכלוסין היהודים של העירה אופטוב , עולה שבין השנים 1884 עד 1898 היו 593 חתונות [. ישנו אחוז גבוה מקרב בני הזוג שאינו בן המקום שנישא לבן / בת המקום . בכך בא לידי ביטוי נוהג יהודי לפיו הזוג הצעיר נישא ונירשם בעיר מגורי האישה . בין השנים 1857 ועד 1910 גדל מספר היהודים ב -2914. מ - 2279 ל -5193 האוכלוסייה הכללית גדלה בשנים אלה מ - 3471 ל -8107. בין השנים 1884 ל - 1898 היו 1519 פטירות בקרב האוכלוסייה היהודית . הלידות עד 1896 מסתכמות ב - 2346. חלק גדול מהפטירות הן של תינוקות עד גיל שנה . נתונים לפי שנים מציגים ריבוי טבעי גדל . לדוגמא שנת 1896, מצביע על 120 לידות מול 72 פטירות .
  • 29. הפספורט הפולני בדרך לארץ ישראל החתימה של סבתא שרה הויתור על האזרחות הפולנית סבתא שרה והילדים שנולדו בפולין
  • 30. משפחת גראוויס הוריו של אבא לייב היו : דויד שמשון לבית גראוויס ואישה מבית קנדל . הם נישאו בשנת 1884. דויד שמשון הגיע לאופטוב בשנת 1884 מהעיר זוולין Zwolen מקום הולדתו . הוא היה יליד שנת 1866. הוריו היו אברהם מרדכי לבית גראוויס יליד 1827 וצביה לבית גרינבלט ילידת 1827. אברהם מרדכי נולד במוגיילניצה Mogielnica אחת משתי עיירות המוצא של משפחת גראוויס . ( העירה השנייה היא (Grojec אברהם מרדכי וצביה נישאו בשנת 1845 בעיירה מוגיילניצה . בשנת 1862 הם התגוררו בעיירה Przytyk הסמוכה לזבולין . נולד להם בן בשם משה לייזר . המקצוע שלו היה karbearz בשנת 1866 התגוררה המשפחה בזוולין .
  • 31. אברהם מרדכי יליד 1827 העיירה מוגיילניצה צבייה גרינבלט ילידת 1827 העיירה זבולין משה לייזר יליד 1862 העיירה Przytyk דויד שמשון יליד 1866 העיירה זבולין נישא לבת משפחת קנדל 1884 אבא לייב יליד 1885 העיירה אופטוב שיינדל אסתר ילידת 1889 נפטרה 1889 העיירה אופטוב צביה נחמה עוזי יוכבד יצחק מרדכי נוח עקיבא
  • 33. בית הכנסת של זוולין
  • 34. פנים בית הכנסת בזוולין 1929
  • 39. שבר מצבה שנמצא בשנת 2010 במוגיילניצה עיר המוצא של אברהם מרדכי
  • 40. Przytyk פשיטיק
  • 41.
  • 42. משפחת קנדל עיר המוצא של משפחת קנדל היא סנדומירץ Sandomierz . האישה לה נישא דויד שמשון הייתה אחת מבנותיו של אלתר קנדל . או מריה גיטל ילידת שנת 1867 או חוה קנדל ילידת שנת 1870 . חווה לא האריכה חיים והיא נפטרה צעירה כפי הנראה בין השנים 1888-1889. אלתר קנדל נולד בסנדומירץ בשנת 1848. לאביו קראו ישראל ולאימו קראו שיינדל אסתר . שיינדל אסתר נפטרה בשנת 1887. לאלתר קנדל היו לפחות 4 אחיות ו -2 אחים . שתי אחיות ואח נפטרו בגיל צעיר . אלתר קנדל נישא בשנת 1864 בעירה אופטוב לגנדליה רוחלה לבית מנדלזיץ . במסמכים הפולניים היא מופיעה גם בשם ברוכה . ברוכה הייתה ילידת שנת 1848 . שמות הוריה זאב ולאה תושבי אופטוב . לזוג נולדו 8 ילדים בשמות : מריה - גיטליה 1867, חווה 1870, אברהם ישראל 1872, חיים יעקב 1876, שרה 1877, רבקה 1879, חיה 1881, עקיבא / Kiwa 1884.
  • 43. גראוויס - קנדל באופטוב ברשומים הפולנים לא מופיע שם האישה ממשפחת קנדל לה נישא בשנת 1884 דויד שמשון . סבא אבא לייב נולד כאמור בשנת 1885. בשנת 1889 נולדה לאבא לייב אחות בשם שיינדל אסתר . שיינדל אסתר נפטרה בהיותה בת פחות משנה . משנה זו למעשה דויד שמשון אינו מופיע ברשומים הפולניים באופטוב . במקביל אחת מבנותיו של אלתר קנדל , חווה , נפטרה . במסורת המשפחתית שם הסבתא רבה לא נשמר , והסיפורים מעידים על כך שמשהו קרה לה ודויד שמשון נישא לאישה אחרת . בין הרשומים הפולנים יש אי התאמה לגבי שנת הלידה של חוה קנדל ומריה גיטלה קנדל . אני סבורה שחווה היא הסבתא רבה שלנו אולם יש סתירה בין הרשומים הפולניים .
  • 44. סבא אבא לייב אבא לייב גודל על ידי משפחת קנדל באופטוב עם נישואיו בשנת 1905 ייסד סבא אבא לייב את המפעל לסיכות לצוללויד . אחד המפעלים המתועדים והמצליחים בעיירה שהעסיק פועלים . להקמת המפעל הוא נשען על הון שקיבל מאביו דויד שמשון וממשפחת קנדל . בשלב כלשהו עברה המשפחה לעיר וארשה שם נולד מרדכי נוח ( אבי ז " ל ) בשנת 1923. מוארשה עלתה המשפחה לארץ ישראל באלול תרפ " ד 1924. יחד איתם הגיעה רחל קנדל בת דוד של סבא .
  • 45. נוסד בשנת 1905 הועבר לארץ ישראל 1924
  • 46. משפחת גראוויס / גרובייס במפעל בבני ברק ארץ ישראל
  • 47. רישיון הנהיגה של סבא בארץ ישראל
  • 48. ידיעות ארכיוניות נוספות על בני משפחה אברהם ישראל קנדל בנו של אלתר קנדל יליד 1872 כפי הנראה היגר לארה " ב . בשנת 1924 הגיע לארץ לביקור שני האדמו " ר מגור בעל ה ' אמרי האמת ' מלווה משלחת של חסידי גור , חרשתנים ובעלי ממון . ביניהם היו משפחת גראוויס ומשפחת אלפסי .
  • 49. שאלות ללא פתרון למי נישא דויד שמשון ? כנראה חווה קנדל .... מה קרה לו לאחר שנישא בשנית ? מי היא בת הדוד שהגיעה לארץ עם המשפחה מי היו הוריה ? היכן נישאו אבא לייב ושרה ניסנבאום ? מה קרה לכל האחים של אלתר קנדל ? האם שרדו עוד גראוויסים בעולם ?
  • 50. מילות סיום והתחלה ... עד כאן על קצה המזלג , נשאר עוד הרבה לחפש . אם בידיכם ידיעות , תעודות ותמונות רלוונטיות , אנא שלחו ונצרף לכלל שלם מדויק יותר . אופירה