מצגת עמדת במקום מטרופולין באר שבע
Download as PPS, PDF1 like3,071 views
More Related Content
More from במקום- מתכננים למען זכויות תכנון (19)
מצגת עמדת במקום מטרופולין באר שבע
- 1. עמדת עמותת בוקמקו ם - מתכננים למען זכויות תכנון ּ םֹ ִ בנושא תמ"מ 4/41/32 - מטרופולין באר שבע עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 2. "הבדווים הינם תושבי המדינה ואזרחיה, וככאלה אין הם "שקופים" וחסרי מעמד וזכויות. יש להאזין לטענותיהם ולהתחשב בצרכיהם, ויש לשתפם בתהליכים לקביעת עתידם... נחוץ פתרון שיהיה בו לחדש את אמונם של הבדווים במדינה ובכוונותיה." - מתוך דו"ח ועדת גולדברג עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 3. המצב הקיים 1 התנגדות עמותת בוקמקו ם לתמ"מ 4/41/32 )נובמבר 7002( ּ םֹ ִ 2 המלצות ועדת גולדברג )דצמבר 8002( 3 על סדר יום המועצה הארצית )ינואר 0102( 4 נספחים 5 תוכן הוקמצגת עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 4. ההתיישבות הערבית-בדואית בנגב: ציוני דרך ריכוז האוכלוסייה הבדואית באזור הסייג הכפפת האוכלוסייה שנותרה לאחר הקמת מדינת ישראל, לממשל צבאי היווצרותן של נקודות התיישבות חדשות הקוקמת 7 העיירות )שנות ה-06 עד שנות ה-08( פתרון שנועד לרכז את כלל האוכלוסייה הבדואית ב- 7 עיירות אופי בינוי עירוני ופרברי לא מתאים לאופי האוכלוסייה התעלמות מסוגיית הבעלות על הקרקע יצרה בעיות פיתוח קשות הקצאת תקציבים נמוכים בסופו של דבר רק מחצית האוכלוסייה עברה לעיירות שאר האוכלוסייה נותרה ב- 64 כפרים בלתי מוכרים ע"י המדינה תקופת הקיפאון )שנות ה-09( התעלמות מהתיישבות הכפרית הבדואית העיירות כפיתרון יחיד ניסיון להקים משכנות רועים, ללא הצלחה "ההכרה הזוחלת" תהליך איטי, שהחל בסוף שנות ה-09, להכרה בקהילות המתגוררות בכפרים שלהן בין הכפרים שהוכרו, רובם זכו לכך באמצעות החלטות ממשלה וחלקם במסגרת החלטות של מוסדות התכנון מרבית הכפרים הבדואים במרחב המטרופולין עדיין לא זכו להכרה 1 הוקמצב הקיי ם עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 5. פריסת היישובי ם הכפריים הבדואים הקיימים באזור מטרופולין באר שבע 1 הוקמצב הקיי ם עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 6. השוואת נתוני ם בין התיישבות כפרית יהודית לבדואית באזור מטרופולין באר שבע ישובי ם ישובי ם קטגוריות בדואי ם יהודי ם 64 211 מספר ישובים כפריים סה"כ מספר התושבים בישובים כ-000,08 כ-005,43 כפריים כ-047,1 כ-003 מספר תושבים ממוצע בכל יישוב כ-004 כ-05 מספר תושבים בישוב הקטן ביותר כ-000,5 כ-003,1 מספר תושבים בישוב הגדול ביותר 31 211 מספר ישובים כפריים מוכרים מקורות: משרד הפנים, הלמ"ס, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, דו"ח גולדברג 1 הוקמצב הקיי ם עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 7. דוגוקמא בוקמרחב: הכפר א-זרנוק באר שבע א-זרנוק דרך מס' 52 דימונה מגורים מבני ציבור חקלאות ' 52 מס דרכים דרך כביש ראשי מתוך התבוננות בפריסה המרחבית, עולה כי הכפר מאורגן על פי היגיון של חלוקה למגוון שמושי קרקע ואינו שונה מישוב מתוכנן אלא במעמדו החוקי. כתוצאה מכך, תושבי הכפר 1 חיים בתנאים לא נאותים, ללא תשתיות בסיסיות ותחת איום מתמיד של פינוי והריסה. עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ הוקמצב הקיי ם ינואר 0102
- 8. פריסת היישובים הבדואים הלא וקמוכרי ם על רקע תמ"מ 4/41/32 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 9. )נובמבר 7002( ניוקמוקי ההתנגדות לתוקמ"וקמ 4/41/32 התכנית איננה וקמוקמוקמשת התחייבות וקמוסדות התכנון לבג"ץ התכנית נערכה ללא שיתוף האוכלוסייה בתהליך התכנוני, היא איננה בוחנת חלופות תכנון ואיננה מגבשת הצעות קונקרטיות להסדרת הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים. התכנית איננה וקמגדירה קריטריוני ם ברורי ם להכרה תכנונית בישובי ם כמו, למשל, זיקה ברורה של התושבים למקום מגוריהם, צביון ייחודי של המבנה הקהילתי, לכידות חברתית של תושבי הכפרים ופריסת שימושי הקרקע בשטח. התכנית וקמצוקמצוקמת את השטח בו אפשריי ם פתרונות תכנוניי ם זאת, על ידי קביעת "אזור נוף כפרי חקלאי משולב" כאזור יחיד להתיישבות, למרות שקביעה זו אינה מתייחסת למיקומם של רוב הכפרים ואף חלות עליו מגבלות קשות לפיתוח. התכנית וקמגדירה וקמנגנון חדש שחוקיותו איננה ברורה עמימותו של המנגנון המוצע להסדרת היישובים הבדואים מאפשרת לרשויות השונות להתנער מהאחריות למציאת פתרון תכנוני הולם לאוכלוסייה הבדואית. 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 10. )המשך...( ניוקמוקי ההתנגדות התכנית איננה וקמאפשרת וקמגוון סוגי ם של יישובי ם עבור האוכלוסייה הבדואית לא נבחנו דגמי יישוב המתאימים מבחינה ארגונית לכל כפר וכפר, על פי נתונים מרחביים, פוטנציאל פיתוח, יחסי גומלין בין כפרים סמוכים וכד'. התכנית איננה וקמגדירה כלי ם לקידו ם האוכלוסייה בכפרי ם מנגנוני היישום שמוגדרים בתוכנית אינם לוקחים בחשבון את תושבי המרחב כולו: לא הוגדרו בתכנית כלים לחיזוק האוכלוסייה הבדואית שחיה במקום;לעומת זאת, יש העדפה ברורה להקצאת משאבים ליעודד אוכלוסיה יהודית חדשה להתיישב בנגב. התכנית איננה וקמציעה כלי ם לפיתוח וקמקורות תעסוקה ובסיס כלכלי לא הוגדרו כלים לפיתוח כלכלי, לרבות נספח פיתוח כלכלי, שיאפשר ליישובים להגדיר בעצמם מגוון של מקורות תעסוקה עבור תושביהם. התכנית נערכה ללא שיתוף הציבור שיתוף ציבור היה מסייע באופן משמעותי לאנשי המקצוע בגיבוש תמונת מצב עדכנית, שעשויה הייתה לתרום להכנת תוכנית אופטימאלית יותר, המשקפת את הייחודיות של מארג הכפרים הקיימים במרחב. 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 11. וקמה כן? המלצות אופרטיביות לתיקון ושיפור התכנית איוקמוץ אוקמות וקמידה תכנוניות להכרה בישובי ם גודל הישוב או הקהילה: לפחות 04 בוגרים וכ- 004 תושבים זיקת התושבים למקום: הכפר מאוכלס בקביעות מבנה קהילתי-חברתי מגובש ומאורגן זהות מקומית ייחודית-משפחתית קיומו של ועד מקומי אופי הפריסה הפיזית של הישוב: מערך שימושי קרקע מאורגן, המאפשר שימושים פרטיים וציבוריים בתוך מרחב הכפרי וקמתן וקמענה תכנוני לכלל הכפרי ם הבלתי וקמוכרי ם ותושביה ם יש למצוא פתרון פרטני ייחודי המתאים לכל כפר וכפר: איתור נקודת התיישבות לכל כפר החלת אזור "נוף כפרי משולב" על כל השטחים בהם יושבים כפרים בדואים, או, לחילופין, התרת בנייה למגורים על שטח המיועד לייעודי קרקע אחרים. כלומר, קביעת סעיפי גמישות להסדרה תכנונית של היישובים במגוון של ייעודי קרקע. יש לסמן באופן גרפי את כל הכפרים הלא מוכרים על מפות הרקע של התכנית 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 12. )המשך...( וקמה כן? המלצות אופרטיביות לתיקון ושיפור התכנית הכרה בוקמגוון סוגי התיישבות יש לאפשר צורות ישוב מגוונות בהתאם למבנה התפקודי של הכפר: ישוב קהילתי כפרי עצמאי • ישוב המשתייך לאשכול ישובים • שכונה חקלאית/קהילתית נפרדת בישוב קיים אחר, או הכרה בתושבי הכפר כקהילה • הזכאית לשכונה בעלת מאפיינים תכנוניים ייחודיים עיגון שלביות התכנון להסדרת הישובי ם הבדואי ם בהוראות התכנית יש לקבוע מועדים מחייבים להסדרת הישובים הבדואים כתנאי לתקפות התכנית בחינה וקמחדש של וקמיקו ם ונחיצות וקמערך התשתיות האזוריות הוקמוצע באופן המתחשב בקיומם של הכפרים, בזכותם להתקיים ובצרכיהם התכנוניים. שיתוף התושבי ם בתכנון, באיתור נקודות הישוב ובקביעת אופיי ם פתרון תכנוני לכל כפר וכפר חייב להיעשות בשיתוף עם הקהילה המקומית. הקצאת שטחי ם לצרכי ציבור ולתעסוקה ברוקמה האזורית וכן אפשרות לעיסוק בחקלאות, תיירות ובמלאכות מסורתיות בתחום הכפרים 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 13. סיכו ם ההתנגדות: יש להכיר בכפרים הבדואים הקיימים, תוך אימוץ מדיניות תכנון ייחודית וניתנת לוקמיוקמוש. יש לתקן ולשפר את העקרונות המנחים של התכנית ואת מסמכיה המחייבים, על מנת להבטיח וקמענה תכנוני ראוי לכלל האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בכפרים אלה. 2 התנגדות בוקמקו ם ּ םֹ ִ עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 14. דו"ח ועדת גולדברג קורא בוקמפורש להסדרת הכפרי ם הבדואי ם )דצמבר 8002( בתאריך 7002.21.32 מונתה ועדת גולדברג כוועדה ציבורית אשר מטרתה להמליץ בפני הממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, בכלל זה לגבש הצעות לתיקוני חקיקה. כעבור שנה פורסם דו"ח מפורט, ולהלן מספר ציטוטים מתוך הפרק על המדיניות המוצעת להתיישבות: " 801. הכרה בכפרים הבלתי מוכרים, בסייגים שיפורטו, ומיסודם, היא שתמנע הנצחת המצב הבלתי נסבל בהם כיום על כל תוצאותיו השליליות. יש לשלב, ככל האפשר, יישובים אלה במערך היישובי הקיים, בהמשך למדיניות ההכרה שהביאה להקמת יישובי אבו בסמה. " 901. לצורך יישום האמור, יש לאמץ הגדרה יישובית חדשה עבור הכפרים הבלתי מוכרים, אשר ייקבע כי הם יוכרו בעתיד. לכפרים אלה ייקבע "קו כחול" זמני, והם יסומנו על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה בתכנית המתאר המחוזית החלקית שטרם אושרה, תמ"מ 4/ 41/ 32, בסימן מיוחד של "התיישבות בוקמעבר." " 511. אפשרות הכרה נוספת בכפר בלתי מוכר שהוא "צמוד דופן" ליישוב קיים מוכר, תהיה בהכנסת הכפר הבלתי מוכר ליישוב המוכר על ידי הרחבת שטח השיפוט )"הקו הכחול"( של הוא הדין לגבי מקבצי מגורים שאינם כפר בלתי מוכר. " האחרון. בתוקף תפקידה כוועדה ציבורית, ולאחר שנים של הזנחה תכנונית, יצאה ועדת גולדברג בקריאה מפורשת להסדרת הכפרים הבדואים הקיימים ואף הציעה כלים מפורשים לצורך העניין. 3 הוקמלצות גולדברג עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 15. על סדר יו ם הוקמועצה הארצית: )ינואר 0102( תמ"מ 4/41/32 טרם סיימה את שלב הדיון בהתנגדויות הרבות שהוגשו לה המבקשות, בין היתר, כי התכנית תכיר בכל אחד מהכפרים הבדואים הקיימים בהתאם לאמות מידה תכנוניות אובייקטיביות. על רקע ההתייחסות של דו"ח ועדת גולדברג לתכנית מטרופולין באר שבע ולנוכח הציפיות הרבות שהנושא מעורר, ראוי כי בדיון המסכם של מוסדות התכנון בנושא זה, תישקלנה ההתנגדויות לאור המלצות ועדת גולדברג. מומלץ כי דיון זה יהיה פתוח בפני כל מי שהיה מעורב בהכנת התכנית וגם בפני מגישי ההתנגדויות. לסיכו ם: זוהי הזדמנות נדירה להביא לפתרון סוגיית הכפרים הבדואים הלא מוכרים, על ידי אימוץ והטמעה של המלצות ועדת גולדברג והענקת משקל ראוי להתנגדויות. בהתאם לכך יש להורות על עריכת שינויים במסמכי התכנית. 4 על סדר היו ם עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102
- 16. ההתנגדות המלאה של בוקמקו ם ּ םֹ ִ מפות התנגדויות פרטניות של בוקמקו ם ּ םֹ ִ מידע נוסף על ועדת גולדברג פעילות בוקמקו ם בכפרים הבדואים ּ םֹ ִ אתר עמותת בוקמקו ם ּ םֹ ִ 5 נספחי ם עמדת עמותת בוקמקו ם בנושא תמ"מ 4/41/32 ּ םֹ ִ ינואר 0102