מצגת לכנס התחדשות עירונית למי ולמה ? במקום- מתכננים למען זכויות תכנוןמצגת של אדריכלית יעל פדן מבמקום בכנס התחדשות עירונית - למי ולמה?
כנס משותף לתכנית לתואר שני בתכנון אורבני בצלאל ועמותת במקום
בית הנסן, ירושלים, דצמבר 2014
מצגת משרד הרווחהבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןשולמית גרטל, מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובניה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מצגת מתוך כנס עמותת במקום והתכנית לתואר שני בתכנון אורבני בצלאל "התחדשות עירונית - למי ולמה? "
שתי מערכות תכנון לשני עמים: היישובים הבדואים בנגב ומדיניות התכנון הממסדיתבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןכנס אדריכלי נוף אוקטובר 2014
נילי ברוך, עמותת במקום
מפגש 1_הכשרה למתנדבים בלוד - פינוי בינוי במקום- מתכננים למען זכויות תכנוןסדנת הכשרה לפעילים, יוני 2014
בחודש יוני 2014 ערכה עמותת במקום, בשיתוף עם עמותת שתי"ל, סדנאות לפעילים מתנדבים בנושא פינוי בינוי. הסדנא כללה שלושה מפגשי לימוד, שעסקו בעקרונות העומדים מאחורי פרויקטים של התחדשות עירונית, הליכי התכנון של תכניות פינוי בינוי וההשלכות החברתיות העמוקות שלהן.
מפגש2_הכשרה למתנדבים בלוד פרויקט שלמה המלךבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןסדנת הכשרה לפעילים, יוני 2014
בחודש יוני 2014 ערכה עמותת במקום, בשיתוף עם עמותת שתי"ל, סדנאות לפעילים מתנדבים בנושא פינוי בינוי. הסדנא כללה שלושה מפגשי לימוד, שעסקו בעקרונות העומדים מאחורי פרויקטים של התחדשות עירונית, הליכי התכנון של תכניות פינוי בינוי וההשלכות החברתיות העמוקות שלהן.
3.1 jabal al-mokabber-wבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןכרטיס שכונה - ג'בל אל מוכאבר
סקר השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית
עמותת במקום- מתכנניםלמען זכויות תכנוןן
כביש 65 - כביש ואדי עארהבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןב 24 בפברואר 2014, 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית המתאר ארצית לתשתיות לאומיות תת"ל/38 "שדרוג והרחבה של כביש 65", המתייחסת לקטע החוצה את ואדי עארה.
ההתנגדות הוגשה בשם 24 תושבים מיישובים שונים בוואדי עארה ו'במקום'. חלק מהמתנגדים חברים בהתארגנויות מקומיות כמו "ואד הנשים סרחה" (צעקה) שפועלת לקידום נושאים הקשורים באיכות הסביבה ו-"קבוצת הצעירים פינא ח'יר" (יש בנו טוב) המעוניינת לקדם את איכות החיים בערערה וכפר עארה.
בהתנגדות הודגש הקשר ההדוק בין כל התושבים המתגוררים לאורך הכביש, הרואים עצמם כקהילה אחת גדולה. עבורם, הכביש משמש כציר תנועה מקומי המחבר בין השימושים השונים של הקהילה במרחב: בין הבית לבית הספר, למקום העבודה, למוקד קבלת שירותי הבריאות או למוקדי המסחר והפנאי. מכאן נובעות הבעיות העיקריות הצפויות מיישום התכנית להרחבה ושדרוג הכביש: ניתוק הקשר הישיר בין התושבים במקום לחזק אותו, חסימה של כניסות לחלק מהיישובים, פגיעה בשטחים חקלאים ובנוף המסורתי של המקום, פגיעה במסחר ועוד
למידע נוסף: http://bit.ly/1cyNnQ4
תכנית מטרופולין באר שבע- מצגת 'במקום'במקום- מתכננים למען זכויות תכנוןתכנית מטרופולין באר שבע תמ"מ /23/14/4
פתרון תכנוני ראוי לכפרים ולקהילה הבדואית?
יוני 2013
מפגש2_הכשרה למתנדבים בלוד פרויקט שלמה המלךבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןסדנת הכשרה לפעילים, יוני 2014
בחודש יוני 2014 ערכה עמותת במקום, בשיתוף עם עמותת שתי"ל, סדנאות לפעילים מתנדבים בנושא פינוי בינוי. הסדנא כללה שלושה מפגשי לימוד, שעסקו בעקרונות העומדים מאחורי פרויקטים של התחדשות עירונית, הליכי התכנון של תכניות פינוי בינוי וההשלכות החברתיות העמוקות שלהן.
3.1 jabal al-mokabber-wבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןכרטיס שכונה - ג'בל אל מוכאבר
סקר השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית
עמותת במקום- מתכנניםלמען זכויות תכנוןן
כביש 65 - כביש ואדי עארהבמקום- מתכננים למען זכויות תכנוןב 24 בפברואר 2014, 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית המתאר ארצית לתשתיות לאומיות תת"ל/38 "שדרוג והרחבה של כביש 65", המתייחסת לקטע החוצה את ואדי עארה.
ההתנגדות הוגשה בשם 24 תושבים מיישובים שונים בוואדי עארה ו'במקום'. חלק מהמתנגדים חברים בהתארגנויות מקומיות כמו "ואד הנשים סרחה" (צעקה) שפועלת לקידום נושאים הקשורים באיכות הסביבה ו-"קבוצת הצעירים פינא ח'יר" (יש בנו טוב) המעוניינת לקדם את איכות החיים בערערה וכפר עארה.
בהתנגדות הודגש הקשר ההדוק בין כל התושבים המתגוררים לאורך הכביש, הרואים עצמם כקהילה אחת גדולה. עבורם, הכביש משמש כציר תנועה מקומי המחבר בין השימושים השונים של הקהילה במרחב: בין הבית לבית הספר, למקום העבודה, למוקד קבלת שירותי הבריאות או למוקדי המסחר והפנאי. מכאן נובעות הבעיות העיקריות הצפויות מיישום התכנית להרחבה ושדרוג הכביש: ניתוק הקשר הישיר בין התושבים במקום לחזק אותו, חסימה של כניסות לחלק מהיישובים, פגיעה בשטחים חקלאים ובנוף המסורתי של המקום, פגיעה במסחר ועוד
למידע נוסף: http://bit.ly/1cyNnQ4
תכנית מטרופולין באר שבע- מצגת 'במקום'במקום- מתכננים למען זכויות תכנוןתכנית מטרופולין באר שבע תמ"מ /23/14/4
פתרון תכנוני ראוי לכפרים ולקהילה הבדואית?
יוני 2013
1. ם ומספרי הכפרים הבלתי מוכרים בנגבעובדות
בנגב קיימים 64 כפרים ערבים בדואים, מהם רק 01 זכו להכרה מצד הממשלה ומוסדות התכנון.
השטח עליו יושבים הכפרים מהווה כ- %7.2 משטח הנגב.
מתוך 63 הכפרים שלא הוכרו, חלק נמצא במקום עוד מלפני קום המדינה, והאחרים קיימים זה עשרות שנים, לאחר
שתושביהם הועברו לשם על ידי המדינה.
הכפר הבלתי מוכר הקטן ביותר מונה מעל 004 איש, ולכפר הגדול ביותר אוכלוסייה בת קרוב ל-000,5 איש.
לכל כפר מבנה מגובש פיסי וחברתי, היגיון תכנוני פנימי וזהות ייחודית. הכפר מתפקד כיישוב לכל דבר, על בסיס
הסכמות פנימיות.
כל 63 הכפרים שטרם הוכרו עומדים בקריטריונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להגדרת יישוב מבחינת
המאפיינים החברתיים: לפי הלמ"ס, יישוב הוא מקום המאוכלס בקביעות, מתגוררים בו מעל ל-04 בוגרים, יש בו
מינהל עצמאי, והוא אינו נמצא בשטח המוניציפאלי של יישוב אחר. הקריטריון היחידי החסר הוא הכרזת שר הפנים
על המקום כיישוב.
השוואה בין היישובים הכפריים הערבים בדואים ליישובים כפריים יהודים:
1
ערבים בדואים יהודים מאפייני האוכלוסייה הכפרית בנפת באר שבע
64 211 מספר יישובים כפריים
כ-006,08 כ-005,43 סה"כ מספר התושבים ביישובים הכפריים
כ-054 כ-05 מספר תושבים ביישוב הקטן ביותר
כ-008,4 כ-003,1 מספר תושבים ביישוב הגדול ביותר
047,1 903 מספר תושבים ממוצע בכל יישוב
01 211 מספר ישובים מוכרים
אי־הכרה של המדינה בכפרים משמעותה שהמדינה מעולם לא ערכה עבורם תכנון, וממילא לא השקיעה מאומה
בפיתוחם.
אי־הכרה של המדינה בכפרים משמעה שכל מה שקיים בכפרים איננו חוקי ולא יכול להיות חוקי, שכן מבחינת
החוק היישוב לכאורה לא קיים.
אי־ההכרה בכפרים גורמת לפגיעה אנושה ומתמדת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של תושבי הכפרים הללו, ביניהן
הזכות לקורת גג ולדיור הולם, הזכות ליהנות מתשתיות ומשירותים בסיסיים – חינוך, בריאות, פרנסה ופיתוח כלכלי,
הזכות לתכנון ראוי ולשיתוף בקבלת ההחלטות על אופיו העתידי של יישובם.
תושבי הכפרים, אזרחי המדינה, החייבים לדאוג לצרכים של בני משפחתם, נאלצים לבנות ללא היתר, ונתונים
משום כך תחת איום מתמיד של הריסת בתיהם.
הגיע הזמן להכיר בכפרים הערבים בדואים, לשתף את תושביהם בהסדרתם ותכנונם
ולהתייחס אל תושביהם כאזרחים שווי זכויות
1 לפי הלמ"ס, נפת באר שבע משתרעת מהישוב נתיבות בצפון ועד לעיר אילת. הנתונים המופיעים בטבלה לקוחים מהלמ"ס, משרד
הפנים והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
2. הכפרים
הערבים בדואים
הבלתי מוכרים
בנגב
פרסום זה הופק במימון האיחוד
האירופי, אך אינו משקף בהכרח
את עמדותיו
עמותת במקום
מתכננים למען זכויות תכנון
רח' עזה 63 ירושלים 28329
www.bimkom.org
bimkom@bimkom.org
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי
ת.ד. 175 עילבון
acap@ac-ap.org www.ac-ap.org